והיה עקוב אימתי למישור מואר

בִּעוּטִים בּוֹעֲרִים בְּאַבְרֵי חֲלוֹמִי שֶׁפָּרְעוּ אֶת לֵילִי
הַבֹּקֶר מְעוֹפְפִים כְּלַהֲקַת צִפֳּרִים עַל כַּנְפֵי שֶׁמֶשׁ מִסְתַּנֶּנֶת
עַל כַּנְפֵי שֶׁמֶשׁ מִסְתַּנֶּנֶת
דֶרֶך זְגוּגִית מְאֻבֶּקֶת בְּדָם בּוֹכֶה.

חֲלוֹמִי מִתְחַנֵּן לְהִמָּלֵט מֵהֲרָרֵי הַחֹשֶׁךְ
שֶׁצְרִיחֵיהֶם הֶאֱמִירוּ בְּלֵילוֹתַי
וְשָֹרְשָׁרְְשיֵהֶם הֶעֱמִיקוּ בִּנְקִיקִים טְחוּבִים.

מְחוֹז הַחֵפֶץ שֶׁבִּקַּשְׁתִֹּי לַחֲלוֹמִי
נִלְכָּד תָּלוּי בְּעָנָן
עַל פְּנֵי עֲלָטָה
שֶׁאֵין לָה צֹהַר
וְאוּלַי מֵאֲחוֹרֵי הַצֹּהַר הַמְּבֻטָּן
מַמְתִּין אוֹר לַחֲלוֹמִי הַכָּבוּי
אור שִׁיְּתַדְלֵק בִּדְמָמָה תִּקְווֹת סוֹאֲנוֹת
עֲלֵיהֶם עֲקֹב אֵימָתִי

יִהְיֶה לְמִישׁוֹר מוּאָר
וְרִכְסֵי פְּחָדַי
לִבְקָעוֹת שְׁלֵווֹת.