לו ידעת כמה לבי אהב,
לו ידעתי שיהיה זה לשווא.
לו ידעת כי אף שאני לצדך אני חש געגוע,
לו ידעתי שאת אילוזיה, סתם תעתוע.
לו ידעת שבדמעות ניסיתי לשטוף את הכאב,
לו ידעתי שזה לא יעזור עמוק בלב.
לו ידעת מה עובר כל רגע עליי,
לו ידעתי שבלעדייך לא יהיה טעם לחיי.
לו ידעת כמה רוצה אני לחזר,
לו ידעתי את אמנות הפרח והזר.
אך לו ידעת, לו ידעת,
שעבורי את היחידה, את האחת!
