הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵנוּ

אִם לֹא הָיִיתָ חָשׁוּב בְּעֵינֵי עַצְמְךָ כָּל כָּךְ
אוּלַי הָיִיתָ רָגִישׁ לִמְבוּכָתִי
וְאִם הַזּוּגִיּוֹת הָיְתָה בְּעֵינֶיךָ יְקָרָה
הָיִיתָ מַקְדִּישׁ לָהּ תְּשׂוּמַת לֵב רָבָה

נָכוֹן יִתָּכֵן שֶׁטָּעִיתִי זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים
אֲנִי אֱנוֹשִׁית וְלֹא תָּמִיד מְפֻיֶּסֶת
אֲבָל כָּאַב לִי מְאֹד שֶׁלֹּא הֶאָרַת לִי פָּנִים
בַּמִּפְגָּשׁ עִם הַחֲבֵרִים עַל הַמִּרְפֶּסֶת

אֶת פָּנַי אֶל הָרְחוֹב הִפְנֵיתִי מִתְחַמֶּקֶת
מִמַּבָּט
מְנַסָּה לְהַסְתִּיר מְבוּכָתִי
הֶהָמוֹן שׁוֹעֵט לְכָל כִּוּוּן
לוֹ שָׁם בְּתוֹכוֹ הָיִיתִי
שֶׁיִּשָּׂא אוֹתִי לֹא חָשׁוּב לְאָן
הָעִקָּר לְהִמָּלֵט מִכָּאן

אַחַר שָׁעָה הָלְכוּ כֻּולָּם
הַחֲבֵרִים עִם בְּנוֹת זוּגָם
אַתָּה כְּלוּם לֹא זָכַרְתָּ
הָיוֹ הָיָה וּכְבָר נִגְמַר
אַךְ בְּתוֹכִי
הַפֶּצַע עֲדַיִן טָרִי
כָּאַב עָמֹק אַךְ לֹא נִקְבַּר

עֶלְבּוֹן מֻבְנֶה בָּרֶגֶשׁ
לֹא בְּקַלּוּת חוֹלֵף עוֹבֵר
נִשְׁאַר הוּא כְּפֶצַע בְּתוֹכִי
אַתָּה כָּזֶה אֵינְךָ אַחֵר
בְּתוֹךְ עוֹלָמִי הַנָּשִׁי

אוּלַי הִנְּךָ נְפִיל עַל טִבְעִי
אָטוּם אַתָּה לֹא אֱנוֹשִׁי
הַיֵּשׁ לַקֶּשֶׁר עוֹד תּוֹחֶלֶת
אֵדַע מִיָּד לְלֹא אִחוּר