ענבר בָּר... ברוסה

יַלְדָּה קְטַנָּה עִנְבָּר שֶׁלִּי
חֲמוּדָה יָפָה וְנֶהֱדֶרֶת
אֲהוּבָה וּמַקְסִימָה
וְכָל הַיּוֹם מְדַבֶּרֶת

בַּבֹּקֶר אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת
מְדַבֶּרֶת
וּמְדַבֶּרֶת
בִּמְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם
מְדַבֶּרֶת שִׁבְעָתַיִם
הָעֶרֶב מַגִּיעַ
וְהָאֶשֶׁד וְהַמֶּרֶץ עוֹד שׁוֹפֵעַ

רַחֲמִים יַלְדָּה יַלְדּוֹנֶת
רֹאשׁ זֶה לֹא אֲבַטִּיחַ
מְעַט מְנוּחָה,לִסְגוֹר פֶּה וְדֶלֶת
וּקְצָת שֶׁקֶט לְהַבְטִיחַ

שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ לַיִל בַּפֶּתַח
הַמִּטָּה כְּבָר מוּכָנָה
וַאֲנִי עֲדַיִן בְּמֶתַח
עִנְבָּר? אַתְּ כְּבָר יְשֵׁנָה?

וְאַתְּ עֲדַיִן מְסַפֶּרֶת
וְשׁוֹאֶלֶת וְאוֹמֶרֶת
וּפִתְאוֹם סָגַרְתָּ עֵינַיִם
לֹא לְהַאֲמִין
בְּבַת אַחַת יָרַד הַשֶּׁקֶט
וְאָז
בָּשֶּׁקֶט
מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת
שָׁמַעְתִּי אֶת הַשְּׁכֵנִים