ביקור בעיירות הבדואים בנגב, ביום אביב נפלא,
מעצים את התחושה, המאיימת, המפחידה.
כי לאחר 60 שנות קיום המדינה,
אנחנו יושבים על חבית אבק שריפה.
נראה כי המדינה חוששת מעימותים,
ומשאירה את הבעיה - כמו בהרבה נושאים מסובכים,
לנפשות האהובות, לנכדים ולנינים,
אך כדי להישמע יותר רצינים ואחראים,
קוראים להם - כל כך סתמי - הדורות הבאים.
לפי הקוראן, גבר מוסלמי רשאי לשאת ארבע נשים.
כשחיים במדבר, בחיי נדודים, נולדים הרבה ילדים.
כולם עובדים ועוזרים, רועים את הגמלים והעזים,
מסתפקים במועט - כי במדבר לא מתפנקים.
בארץ ישראל הנדיבה, הביטוח הלאומי דואג לתושבים.
דין אחד לילדים הרבים של יהודים חרדיים ומוסלמים.
אך בכל זאת יש הבדל מאד מהותי
בהתנהלות של מוסלמי, ויהודי דתי.
מאז חרם דרבינו גרשום, לא רק לפי חוקי המדינה, אלא גם לפי הדת,
ליהודי מותר להיות נשוי, רק לאישה אחת.
הוא לא מגרש אותה בכאילו, ולא מוצא פטנטים לעקוף את החוקים,
וגם יהודי חזק, שכוחו במותניו, ויכול לזרוע הרבה ילדים.
מוגבל בכל זאת בכמות, בגלל אורח הנשים.
הבדואים בנגב, בשיטה הידועה של הגששים,
עושים – כאילו - מתגרשים.
הם לא מתחתנים מתוך רחמים, עם רווקה מבוגרת מעניי עירם,
אלא, לעתים מביאים את הכלה הצעירה, החדשה, גם ממעבר לים.
המגורשת, היא עכשיו אם חד הורית, לפי התקנות.
וביטוח לאומי מעניק לה את מלוא הזכויות.
בדרך הזו ועל חשבון המדינה ומשלם המיסים,
כמות התושבים הבדואים, מוכפלת בתוך כמה שנים.
הצעירים מתוסכלים, ממורמרים, עניים,
מהווים למעלה מששים אחוז, מכלל התושבים.
לא זוכים לחינוך מתאים,
מסתכלים בקנאה על השכנים, בישובים ובקיבוצים.
במצב של מתיחות ושל חוסר אמון ברשויות,
הם גם לא מצליחים לזכות בהזדמנויות שוות.
בתל-שבע, תושבים זועמים,
עשו דין לעצמם, ולאחר תאונת דרכים,
חסמו את הכביש בסלעים.
בשיחות עם מנהיגים בדואים,
הראו לנו שקפים, גרפים ונתונים,
כי רק אחוז קטן מהבדואים, משלמים מיסים.
מסרו לנו נתונים על אבטלה קשה,
ועל אחוז גבוה של מקבלי הבטחת הכנסה.
לא ברור לי איך הנתונים
מתיישבים
עם תנופת הבניה.
בכל הישובים שביקרנו, בונים הרבה בתים מפוארים,
עם מיטב השכלולים ומיטב החומרים.
פגשנו נשים בדואיות מתקדמות ומשכילות,
מבינות את הקשיים ואת הבעיות,
רואות את מצב הגברים ואת האמהות העייפות והחולות,
מנסות, ולו במעט, לקדם ולשנות.
אם המדינה לא תפקח עיניים ותנסה להתמודד בשיטה,
את חבית אבק השריפה, נממן אני ואתה.