א. עֻבְדּוֹת:
שִׁלְשׁוֹם הָיִיתִי פֹּה וָשָׁם;
אֶתְמוֹל - עוֹבֵר וָשָׁב;
הַיּוֹם אֲנִי עוֹד יוֹצֵא וּבָא,
אֲבָל מָחָר אֶהְיֶה כְּבָר מוּבָא.
בּ. אֶפְשָׁרוּיוֹת:
אִם תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם חָיִיתִי מִטּוֹב עַד רָע,
כִּי עַתָּה אוּלַי מֻטָּל עָלַי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
- לִהְיוֹת מָחָר מוּבָא?
וּמָה עוֹד צוֹפֵן לִי סוֹד הַצָּפוֹן
(שֶׁעָלָיו נִבָּא יִרְמִיָּהוּ, כִּי מִמֶּנּוּ תִּפָּתַח הָרָעָה),
- אִם בַּסּוֹף, כְּמוֹ כָּל הַנְּחָלִים, - אֵרֵד יָמָּה?
אוּלַי פֵּשֶׁר-הַסּוֹד הוּא לָלֶכֶת כָּעֵת קָדִימָה,
כְּדֵי לָבוֹא וְלָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ-נוֹד, בְּקִדְמַת-עֵדֶן,
וְלִחְיוֹת שָׁם בִּשְׁאֵרִית יָמַי בַּחֶלֶד?
