קְרָנוֹת הַמִּזְבֵּחַ

בְּאֵיזוֹ עִיר מִקְלָט
אַתְּ מִסְתַּתֶּרֶת עַכְשָׁו
בַּקְּרָנוֹת שֶׁל אֵיזָה מִזְבֵּחַ
אַתְּ אוֹחֶזֶת
לְאַחַר שֶׁרָצַחְתְּ אוֹתִי נֶפֶשׁ
והוֹתַרְתְּ אוֹתִי מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַי
אֲשֶׁר הֶחֱיוּ אוֹתִי
כְּעוֹף הַחוֹל
לָנוּס מִטֶּבַע הַמְּצִיאוּת הַמְּשַׁקֶּרֶת
אֶל הָעוֹלָם בּוֹ תִּהְיֶה לָנוּ
חֵרוּת לָעוּף
אַחַת אֶל תּוֹךְ לִבָּהּ שֶׁל הַשְּׁנִיָה
לִמְחוֹק בְּהִבְהוּב חִיּוּךְ
אֶת זֵכֶר הַשְּׂנָאוֹת הָאֲיוּמוֹת
שֶׁקִּצְרוּ אֶת פְּתִיל חַיֵּינוּ