"אם תרצו" - איזו אגודה...

האקדמיה, כידוע / יעודה: הֱיוֹת מַבּוּעַ
לחשיבה ולתגלית / אף אם אין בן שום תכלית.
כשנרקם משטר אפל / אות ראשון: מוטל בו צל
על חשיבה והתבטאות / שאינם "תשדיר שירות".
זה מתחיל באקדמיה / ונמשך כאפידמיה.

כבר מִקּוֹם המדינה / קבוצת שוליים די קטנה,
בם אישים די נכבדים / מזוהים כיהודים,
פועלים בכל ניכר / באדיקות כשל מומר.
הם מטיפים לחרם על / כל ישראל, ועד בכלל,
ובמיוחד קוראים נָדוֹת / את האוניברסיטאות.

ימין-קיצון, כמו רוח גב / נושבת בו, הולך ורב;
וכמה שהולך רחוק / עודו מוגן מכורח חוק.
בתוכו, פָּרוּ-שָׁרְצוּ - / קיקיונים, כמו "אם תרצו"
שָׂמִים עצמם, (עולם הפוך) / לְפּוֹלִיטְרוּקִים של חינוך.
עם "אסטרטגיה ציונית" [2] / הפכו יחדיו בכל תוכנית,
כל אוניברסיטה "בדקו" / אחרי כל "מכשפה" דלקו,
והעניקו צִיּוּנִים / על-פי מדרוג של צִיּוֹנִים:
מן סוג כִּימוּת של ציונות - / מִכֶּשֶׁל עד מצוינות.

פרט לבר-אילן - קבעו - / היתר הן כולן נוגעו
ברוח אנטי-לאומית / ללא פשרות יש להַכְרִית,
את השמאלנים ההם - / "הוציאו לנו, וַנֵּדָעֵם [3]!
נבער את ספריהם / נגרש תלמידיהם.
ככה, בחזקת ידינו / נטהר את מחננו".

בר-אילן - מכבר מופת / להוראה ברוח-עת.
יש לה זכות הראשונים / על בוגרים מְצוּיָנִים:
בכיר בהם, זכה כמו פּוֹקֵר / בְּדוֹדֵי מרת טרימבובלר.
הוא חבוש בבית פקודות [4] / עד יקום נשיא אידיוט,
שיעניק לו חנינה / אזי יהי לראש-פנה!

כשימוגרו הסוציולוגים / יגיע תור - הביולוגים,
שכופרים קְבָל כל העם / בסיפור בריאת עולם.
יבואו אז ימים יפים / פה ייכון שלטון-קופים,
סוג הִבְּרִיד של תֵּיאוֹקרטיה / מבוססת מוֹנְקִיקרטיה.

איך יִכְפּוּ את שלטונם? / לא צריך להיות חכם.
אנטישמים מנוסים / כבר התוו את הפסים:
יהודים, הכי תביס / כשתכה אותם בכיס.
נעבור בכל תפוצות / ניירט את התרומות.
כשנחבוק קוּפָּה מְלֵאָה - / הֶגֶה "השכלה גבוהה"
בידינו אז נֹאחָז / יחד עם דוושת הגז.
אז יֵדְעוּ פה מהו טעם / אוניברסיטה "מטעם".

אוניברסיטה, בינתיים / היא יוֹשְׁבָה בין מִשְׁפְּתַּיִים,
בין תֵּימִין ובין תַשְׂמִיל / מכל צד חסוּם השביל.
צִיּוֹנִים עתידנים / לה אורבים - מצד ימין;
ציוני עָבַר - משמאל; / אין מרווח תִּמְרוּן גדול.

כשהעם כל-כך אנמי / רק התחום האקדמי
עוד מחזיק לנו בינתיים / את הראש מעל למים.
בעיה שיש לפתור / שהולך פוחת הדור.

כשנוגשׂים בה מכל עֵבֶר / אוניברסיטה - כמו גֶּבֶר:
מין אחד, איש בעל הון / שהיה לו שפע און.
הוא, כְּעֶזֶר לאשתו / שָׂם עלמה במיטתו.
הקשישה - די חביבה / אך כבר לא במיטבה,
ועל כן, בשעת תספורת / כל קְווּצַת שֵׂעָר שחרחורת -
היא תּוֹלְשָׁה לו, כדי הבהיר: / "הבחור, כבר לא צעיר".
העלמה, לעת דודים / כל שֵׂיבָה שרק תקדים
מְקַטֶּפֶת, כְּדֵי התריע: / "זה האיש אינו אביה".

כך האיש, מרוב טובה / לא שחור ולא שיבה:
זו תולשה וזו קוטפת / קרקפתו נותרה - יָחֶפֶת!
שֵׁם כִּינוּ זאת רבנן: / "קֵרֵחַ מכאן וגם מכאן" [5].

עוד אני נושא קינה / בא פתאום מַשַּׁב עֶדְנָה.
בתקופה כה מבאסת / פתע באה, מתנוססת -
הַזְּכִיָּה בַּפְּרָס של Field / של המתמטיקאי [6] - Kid!
רק מלאו לו ארבעים / כבר הביא הישג מדהים!
יחד עם מרת יוֹנַת / הם הוכיחו, יש מפלט:
אם נשכיל להתנער / משלטון אשר גורר
אל בִּיצַת מי האפסיים / בה רוֹפְשִׁים אנו בינתיים.
אז, יצור האגדי / ששמו "ג'ניוס יהודי",
מִיְּוֵן הַבְלוּל וְנַכְלוּלִים / עוד יצמיח הילולים!