בצומת הרחובות

1
מָוֶת מָוֶת

אַל תָּמוּת כמו קפה
שחור
בין לֶחֶם אחיד
לִגבינת קוטג'

לבָנָה

על השֻלחן
לַאֲרוחת הבֹּקֶר
כוס חלב של תנובה
בין שַיִש לְכיור

פתיתי קורנפלקס בַּקערה.

2
מָוֶת מָוֶת

אַל תָּמוּת כמו פסנתר
בַּבַּיִת של שוֹפֶּן
בין גבינת מוצַרט
לִפְרִילִי בְּטַעַם אננס

גְביע יוגורט לָבָן
פרוסת לחם שחור
סימפוניה
של ריחות קיץ.

3
מָוֶת מָוֶת

אַל תָּמוּת בין קרון
לַרכבת הקַלָּה
בין שִמְשָה לְחלון זכוכית
בְּצֹמֶת הרחובות יפו

עֵץ החיים
בין עכבר לְמִקלדת
מסך שחור יורד
פותח צֹהַר אל הבדידות
בְּבית הקפה.

4
מָוֶת מָוֶת

אַל תָּמוּת בין מחוג
לְשעון דיגיטלי
בין שעון קיץ לִשְעון
הצל הבָּהִיר

בין שְעון החול
לִשְאון החול האוזל
כמו רעם
הבדידות בְּים סגריר.

5
מָוֶת מָוֶת

אַל תָּמוּת כמו הר
בְּהר הַלֹּא
הַלֹּא

מְנֻחוֹת

מָה חולמים הצְבָאִים
בְּעֵמֶק הצְבָעים
האָפֹר
בְּצֵל הֲזָיות עץ הזַיִת.

6
מָוֶת מָוֶת

אַל תָּמוּת על ספסל
בגן העיר
במקום בו האמנות
והיופי נפגשים

כרעם בהיר בים סגריר

להרים את רצפת השירים
להנמיך את תקרת השירים
מתחת לשלחן
מאחורי
הספסל בגינה.