שר ההיסטוריה מתעתע בנו – בלי בושה,
בדיוק ביום הראשון של חנוכה.
ביום רביעי בערב (3.12.10) - הדלקנו נר ראשון-ושרנו בשמחה,
"מעוז צור ישועתי", "באנו חושך לגרש", "לביבה חמה ומתוקה"
"מי ימלל גבורות ישראל", "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש"
"המכבים הגבורים, נצחו את כל היוונים".
וביום חמישי, הדלקנו נר שני - עצובים ומפוחדים.
הכרמל בוער, סוהרים - ברכב הצלה - שרופים,
הכבאים מנסים לכבות את האש - הרוחות משתוללות,
"אלף כבאים" לא מצליחים לכבות את הלהבות.
את אשר יגורנו בא לנו – אומנם - לא נפלו טילים -
ו
אחמדינג'אד הרשע – לא ביצע את האיומים,
אך – אנחנו בעצמנו – צאצאי המכבים הגיבורים,
בשיטת "סמוך" ו"יהיה בסדר" אחראים לכל המחדלים.
אמנם הימים חמים - החורף לא מגיע - העשבים בחורש יבשים,
ועל הטבע – לא יכולים לשלוט - אפילו המנהיגים הכי מוכשרים,
אבל צריכים להיות בכוננות - וצריכים לנתב משאבים,
לפחות לכמה כלי טיס - מצוידים במיכלים ענקיים,
אשר יוכלו באופן מיידי - לשאוב מים מהים - ולהשתלט על העניינים.
שר ההיסטוריה, אשר משטה בנו, ללא כל בושה ורחמים,
הזעיק לעזרתנו, לכבות את השריפות - את ידידינו היוונים.
4 טייסים ראשונים שהגיעו לעזרה -
הם צאצאים של אנטיוכוס הרשע.
