חֵיפָה מְחַפָּה עַל פֶּצַע
שֶׁל הַר שֶׁנִּשְׁבַּר, נְקֻדָּה.
חיפה זוֹ עִיר שֶׁיּוֹצֶקֶת עַצְמָהּ
עַל צַלֶּקֶת הָהָר, בְּחֶצְיוֹ הַמּוּרָם וְנִשָּׂא, נְקֻדָּה.
חֵיפָה צוֹפָה צָפוֹנָה כִּמְמָאֶנֶת לְהַאֲמִין, שֶׁחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי
שֶׁל הַכַּרְמֶל נִבְלַע אֶל מִתַּחַת לְמֵי הַמִּפְרָץ שֶׁנִּבְקַע, נְקֻדָּה.
חֵיפָה נִמְצֵאת בְּמִין שָׁהוּת קְפוּאָה, שֶׁקַּיֶּמֶת לְאַחַר שְׁבִירָה
כַּבִּירָה, כְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט לְאַחַר מַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, נְקֻדָּה.
חֵיפָה הִיא, אֵפוֹא, כְּמוֹ קִרְיָה שֶׁל הֵד לִקְרִיאַת-שֶׁבֶר גְּדוֹלָה; הִיא עִיר בְּנוּיָה
עַל בֶּקַע הַמַּעֲלֶה אֲרוּכָה; וְאִם תִּרְצו,ּ הִיא גַּם כְּמוֹ צַעֲקַת-אֹשֶׁר קְצָרָה, נְקֻדָּה.