אֵינֶנִּי יָכוֹל לְתָאֵר לְעַצְמִי
בְּיָרֹק
אֶת רֵאוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל גֶּרְמַנְיָה.
אֲנִי יָכוֹל לְתָאֵר שׁוֹחֲטִים בָּעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹבְשִׁים שָׁחֹר,
ובַּהַפְסָקָה מִתְנַגְּבִים עִם מַגָּבוֹת לְבָנוֹת,
לֹא אֲדֻמּוֹת, לֹא כְּחֻלּוֹת;
אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה הֵם מְעַשְּׁנִים "נוֹבְּלְּס".
יֵשׁ שׁוֹחֲטִים שֶׁמְּעַשְּׁנִים "לַיְף".
אֲנִי יָכוֹל לְדַמְיֵן אֶת אַדְמָתִי רוֹתַחַת
וּמִתְרַסֶּקֶת, נַנִּיחַ, בְּרַעַשׁ עֲצְמִי
אֲפִלּוּ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִיא פּוֹגַעַת בִּי
אֲנִי עוֹד מְסֻגָּל לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא,
לִצְחֹק, לְהֵעָלֵב, לִפְתֹּר סוֹדוּקוֹ
אוֹ לֶאֱכֹל בָּטְנִים שֶׁמַּזִּיקִים לַבְּרִיאוּת.
אֲנִי יָכוֹל לְדַמְיֵן שְׁכֵנִים שֶׁמְּגַדְּלִים עֲצֵי זַיִת,
שֶׁבְּיוֹם קַיִץ מַזְמִינִים אוֹתָנוּ לְאֵרוּחָהּ חַמָּה
וּבְחַבְרוּתָא יַחַד אָנוּ פּוֹרְסִים לֶחֶם עִם גַּרְזֵנִּים.
"יֵשׁ לְךָ דִּמְיוֹן מִתְקַדֵּם" אוֹמֶרֶת לִי הַאֲדָמָה הַהִיא;
"בְּבַקָּשָׁה, תָּאֵר בְּיָרֹק גַּם אוֹתִי!"
"אֵינֶנִּי יָכוֹל", אֲנִי אוֹמֵר לַאֲדָמָה הַהִיא:
אֶצְלֵךְ הֶעָשָׁן רָאָה מָרוֹם שֶׁלֹּא הָיָה
וְהַמָּרוֹם לֹא רָאָה שֶׁאֵין הוּא.
אֵינְכֶן דּוֹמוֹת, אֲנִי אוֹמֵר לַאֲדָמָה הַהִיא:
אֶצְלֵךְ הַקָּרְבָּנוֹת, בִּידֵי הָאַסְפָנִים,
נִצְרְבוּ כְּחֲרָקִים מְמֻסְפָּרִים.
מֵעַל אַדְמָתִי הָרוֹתַחַת אֲנִי יָכוֹל לְדַמְיֵן
עֲצֵי זַיִת שֶׁלֹּא מַשִּׁירִים זֵיתִים
כְּאוֹת מְחָאָה -
"לָךְ אֵין זְכוּת מְחָאָהֹ"
אֲנִי אוֹמֵר לַאֲדָמָה הַהִיא;
"אֲנִי שֶׁהָיִיתִי אֶצְלֵךְ חָרַק"
מְבַקֵּשׁ מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל גֶּרְמַנְיָה
לֹא לְדַמְיֵן, לֹא לִצְבֹּעַ וְלֹֹא לְצַיֵּר
אֶלָּא לִשְׁכֹּחַ שֶׁאֵי פַּעַם
אֲנִי
אֲדַמְיֵן, אֲצַיֵּר
אוֹ אֶצְבַּע
אֶת רֵאוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל גֶּרְמַנְיָה
בְּיָרֹק
שֶׁל סְלִיחָה.
