היה חלום ואיננו כבר

בְּמֶרְחֲבָהּ הַמֵּת נוֹדֶדֶת
חַשְׁרַת עָבִים דּוֹמַעַת
פּוֹרֶקֶת מִטְעָן זוֹעֵף
מַכָּה בְּאֶגְרוֹף קָמוּץ
רִשְׁפֵי רַעַם וַהֲמוּלַת בָּרָק
וּמוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ מַעֲרוּמֵי אֵשׁ.

בְּמֶרְחֲבָהּ הַמֵּת נוֹדֶדֶת
דּוּמִיַּת מֶרְחַקִּים נָסִים
שׁוֹתֶתֶת מִשְּׁקִיעָה אֲרֻכָּה
מְגַשֶּשֶת עַל פְּנֵי חֲלוֹם
שֶׁלַּהֶבֶת עוֹרְקָיו אֵזוֹב וַחֲלוּדָה.

בְּמֶרְחֲבָהּ הַמֵּת רַק נוֹפְלִים
מַלְאֲכֵי אֱלוֹהַ בַּסֻּלָם הַמֻּצָב,
הַמָּקוֹם כְּבָר לֹא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם
אֵין כְּבָר מַצֵּבָה
אֵין יוֹצֵק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ,
אֶבֶן הַמָּקוֹם רֻטַּש לִבָּהּ
וְרַעֲמֵי חַיֶיהָ הִתְאַבְּנוּ.

הָיָה חֲלוֹם וְאֵינֶנּוּ כְּבָר.