דְּגִירָה

הַיי. ברכותיי. הִצלחתם
לִצבור רכוש רב מכול הסוגים
כמו שרק בעלי חוש-רכוש יודעים
לצבור בדרך זו או אחרת. וְכֵּן
אתם בפירוש בעלי חוש-רכוש...

(חוש-רכוש הוא חוש לא מוכר
למי שמעולם לא צבר
יותר מהדרוש לו כדי לשרוד
מאתמול להיום ולכול המאוחר
מהיום למחר)

אבל לא די בלִצבור כי אי-אפשר
לשמור על שלמות המיצבור
בלי לדגור עליו לאור היום ובמחשך
לרבות בְּשבתות וחגים
ואפילו בימי כיפורים...

מאליו יובן מכאן שכול מי שצבר רכוש רב
(במיוחד אם עשה אותו במו ידיו
בדרך זו או אחרת אבל גם אם רק ירש
ודגר עליו שנות דור עד שגדל ותפח מעצמו
לממדיו הנוכחיים) הוא בעל כישרון דגירה מולד

כי רק עם כישרון-דגירה מולד
גדול לפחות פי 447 מזה של תרנגולת
יכולה להיות יכולת לדגור שָׁנִים על שנים
על דברים דוממים שערכם אמור
ללכת ולגדול ככול שילך ויפחת הדור

שזה כמו לחרבן ולהשתין כול החיים
לתוך בור סוּד שאינו מאבד טיפה
להתפלסף על מִפְלָס הכינרת
לברבר על העליות והירידות בבורסה
ולהכריז שכול הבעיות היו נפתרות
אילו לימדו את העניים לעבוד.

היי. ברכותיי. הַמְשִׁיכוּ לצבור
המשיכו לדגור מִדור לדור
על רכוש רב ככול האפשר ומעל ומֵעֵבֶר
עד דלא ידע או עד הקבר
שזה הרי היינו-הך...

לי שאני נטול חוש-רכוש
וחסר כישרון-דגירה מולד
אין עניין לצבור דבר מלבד מה שיובהר להלן
ואין לי קְנָאוֹת ושְׂנָאוֹת וטענות
על כך שצברתם כול החיים אדמה ובטון
שבטח שווים בשוק כול גרוש

כי בעיניי – תתפלאו – הדבר
האחד והיחיד ששווה לצבור ושאי-אפשר
לִרְכּוֹשׁ בעד שום הון שבעולם
ושלעומתו כול השאר לא שווה
יותר מקליפות שום או בננה או תפוז
זו אהבה.