...וְאַחֲרֵי שֶׁטָּרְקָה אֶת דַּלְתָּהּ בְּפָנָיו,
הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק, כְּלָל לֹא נֶעֱלַב,
בִּשְׁרִיקָה הוּא דִלֵּג וְרָקַד בָּרְחוֹבוֹת
הַגֶּשֶׁם הִתְחִיל לְצַלְצֵל כְּמָעוֹת.
הַנְּמָלָה שִׁנְּסָה מָתְנַיִם צָרוֹת
"עֲבוֹדָה לֹא מְשַׁחְרֶרֶת" וְיֵשׁ מָה לַעֲשׂוֹת.
הַמְּשִׁיכָה לִסְחֹב וּלְסַדֵּר מַחְסָנִים -
כְּשֶׁגֶּשֶׁם בְּחוּץ זֶה מָה שֶׁעוֹשִׂים.
מֵ"אֵייס קְנֵה וּבְנֵה" סָחֲבָה מַדָּפִים,
חָפְרָה לָהּ מַרְתֵּף וְהוֹסִיפָה תָּאִים.
הִיא סִדְרָה הַכֹּל וְהִזִּיעָה קָשֶׁה
אָכְלָה בִּמְשׂוּרָה: מִי יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה.
וְהַצְּרָצַר הַמַּמְזֵר, הִבְרִישׁ חֲלִיפָה
וְנִגַּשׁ לְמִשְׁרַד-נְסִיעוֹת בַּפִּנָּה
אִרְגֵּן לוֹ דַּרְכּוֹן חָתוּם עִם תְּמוּנָה
עָלָה עַל מָטוֹס, לֹא הָיְתָה אָז שְׁבִיתָה...
הוּא גֵּרֵד הַבֵּיצִים וְהִשְׁחִיז הַמְּחוֹשִׁים
צִרְצֵר בָּרְחוֹבוֹת, צִרְצֵר בְּמוֹעֲדוֹנִים,
צִרְצֵר בְּמִסְעָדוֹת, צִרְצֵר לוֹ מִילְיוֹן,
הוּא צִרְצֵר אֶת דַּרְכּוֹ לְחוּג הַסִּילוֹן
וּכְשֶׁשָּׁב לְבַקֵּר בְּאַרְצוֹ הַקְּטַנָּה
כָּל כַּרְטִיס עָלָה כְּמוֹ מַשְׂכֹּרֶת שָׁנָה
וְאֵי-שָׂם בְּמַעֲמַקֵּי מַרְתֵּף אוֹ מִקְלָט
גַּם הִיא הֶאֱזִינָה וְלָעֲסָה לָהּ סָלָט.
הוֹ לפונטיין , טוֹל נָא קוֹרָה
רַק א.ד. גּוֹרְדוֹן שׁוֹכֵב עִם עֲבוֹדָה
כִּי הַיּוֹם זֶה הַכֹּל צִ'יק צָ'ק מְרַחֵף
מרוה"מ אַסְטְרוֹנָאוּט עַד עִתּוֹנַאי מְחַפֵף.
