אָז מָה הָיָה קוֹרֶה
אִם הַכֹּל הָיָה מַתְחִיל מֵהַסּוֹף?
הֲרֵי כְּבָר שָׁנִינוּ: זְמַן הוּא בֶּן-חָלוֹף.
אֵין מֻקְדָּם וְאֵין מְאֻחָר
וְגַם קֹהֶלֶת כְּבָר יָפֶה אָמַר:
אֵין הֶבְדֵּל בֵּין אֶתְמוֹל וּבֵין מָחָר.
אָז בְּכָל אֹפֶן מָה הָיָה כָּל כָּךְ רַע
אִם הָיִינוּ שׁוֹבְרִים פִּסַּת מַצָּה,
טוֹבְלִים אֶת הַקְּנֵיְדֶל בַּחֲרֹסֶת שֶׁנּוֹתְרָה
וּפוֹתְחִים:
"וְאָתָא הָקָּבָּ"ה וְשָׁחַט לַמַּלְאָךְ הַנּוֹרָא?"
הֲרֵי הַשּׁוֹחֵט הָיָה עֲדַיִן חַי בִּרְוָחָה,
הַשּׁוֹר הָיָה שׁוֹתֶה מֵי עֵדֶן לִרְוָיָה,
מַּיִם מְפַזְּזִים בְּוָאדִי, בֵּין מַפָּל וְתַחֲנָה,
הָאֵשׁ מְפַצַּחַת זְרָדִים בִּדְמָמָה,
הַמַּקֵּל נָח בַּשֶּׁמֶשׁ בֵּין טַלְפֵי הַכַּלְבָּה,
הֶחָתוּל מִתְחַנֵּף בְּלִי פֶּצַע וְחַבּוּרָה
וּלְטָלֶה שָׁחֹר וְרַךְ אִמּוֹ אָז תִּקְרָא.
וְאַבָּא?
אַבָּא אֶת שְׁנֵי הַזּוּזִים הָיָה נוֹתֵן בַּבַּנְק,
מְקַוֶּה לְאֵיזֶה אֶקְזִיט אוֹ מְנָיָה מַמָּשׁ קְנַאק,
וְאַחֲרֵי עַמְלָה/רִבִּית/קְנָס/מֶכֶס וּבְלוֹ
הָיָה יוֹצֵא לָרְחוֹב נָקִי וְחַף מֵהוֹנוֹ.
בּוֹנֶה לוֹ אֹהֶל, אוּלַי בַּשְּׂדֵרָה,
מְקַנֵּחַ בְּשִׁקְמִים מִתְרַחֵץ בְּמִזְרָקָה,
שׁוֹכֵב עַל סַפְסָל מִתְכַּסֶּה בְּקֻפְסָה,
לְרַגְלָיו - הֶחָתוּל, לְרֹאשׁוֹ - הַכַּלְבָּה,
קוֹרֵא "הָאָרֶץ" תַּחַת פָּנָס-הַפִּנָּה
מֵנִיף מַקֵּל וְצוֹרֵחַ "הַפְגָּנָה!"
"אֵיזֶה מִין מְדִינָה!", "לְהוֹרִיד תַּ'מֶּמְשָׁלָה!",
וַאֲנַחְנוּ?
פּוֹתְחִים עוֹד כַּפְתּוֹר מְשַׁחְרְרִים חֲגוֹרָה
- מַעֲלִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם רַבָּתִי שֶׁחֻבְּרָה...
- וְאִי-אֶפְשָׁר לִסְמֹך עַל אֱלִיָּהוּ, אֵין לוֹ מִלָּה...
- אֲבָל הַקְּנֵיְדְלָעךְ הָיוּ לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא...
וְהָעַפְעַפַּיִם צוֹנְחִים כְּמוֹ פְּרָחִים מֵהַשִּׁטָּה
שֶׁהֲרֵי אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ (אֶלָּא) הַגָּדָה...
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא...
