רְבִיד הַפְּנִינָה

שׁוֹמַעַת אֶת אִיוְשַׁת הָרוּחַ בְּחַדְרֵי לְבָבִי
מְרַשְׁרֶשֶׁת כְּשִׂמְלַת יַלְדוּתִי
עוֹצֶמֶת עֵינַי אֶל דְּמָמָה מְחַבֶּקֶת.

מִתְפַּזֶּרֶת בְּאוֹתִיּוֹת מְהַבְהֲבוֹת
הַנִּפְרָסוֹת כְּשַׁבְרִירֵי אוֹר
מִתְמַתְּחוֹת עַל מַרְבָד הֲגִיגַי.

זוֹ אֲנִי רְבִיד הַפְּנִינָה שֶׁל הַחַיִּים
כֶּאֱמֶת צְרוּפָה יוֹקֶדֶת אֱמוּנָה
בְּדִמְדּוּמֵי בֹּקֶר