הַבְהָרוֹת

לֹא הִבְטַחְתִי לָךְ אַף פַּעַם גַּן שֶׁל שׁוֹשָׁנִים
בְּנַחֲלָה-בְּצוּרָה שֶׁבָּהּ אַתְּ
תִּמְשְׁלִי בְּלִי מְצָרִים

לֹא הִבְטַחְתִי לָךְ אַף פַּעַם לִהְיוֹת עַבְדֶךְ
גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁאַתְּ תַפְסִיקִי
לֶאֱהוֹב אוֹתִי בִּלְבַד

לֹא הִבְטַחְתִי לָךְ אַף פַּעַם לא לִשְׂנוֹא אוֹתָךְ
גַּם-אִם תָפֵרִי אֱמוּנִים לִי
בְּכֹל צוּרָה שֶׁהִיא

כּמוֹ שֶׁלֹא הִבְטַחְת אַף פַּעַם לֹא לִשְׂנוֹא אוֹתִי
גַּם-אִם אַכְזִיב אֶת אֱמוּנֵךְ בִּי
בְּכֹל צוּרָה שֶׁהִיא

לֹא הִבְטַחְתִי לָךְ אַף פַּעַם שֶׁיִהְיֶה לָךְ קַל
לְהִסְתַּדֵּר אִתִּי בַּדֶרֶך
גַּם כְּשֶׁהִיא תִּהְיֶה סְלוּלָה

מַה שֶׁכֵּן הִבְטַחְתִי לָךְ: בְּדֶרֶך חַתְחַתִּית
אֶשָּׂא אוֹתָךְ עַל כַּפַּיִם
עַד שֶׁנַעֲבוֹר אוֹתָה

מַה שֶׁכֵּן הִבְטַחְתִי לָךְ: אֶת כֹּל אַהֲבָתִי
גַּם בַּגָּלוּי וְגַם בַּסֵּתֶר
אִם יִהְיֶה דָּרוּשׁ מִסְתּוֹר

מַה שֶׁכֵּן הִבְטַחְתִי לָך – שֶׁכֹּל זְמַן שֶׁנֹאהַב
אֲנִי אָגֵן עַל עֲדָנַיִך
גַּם-אִם זֶה בִּמְחִיר חַיַּי

מַה שֶׁכֵּן הִבְטַחְתִי לָךְ וְגַם זֶה לְתָמִיד
שֶׁלא אוֹהַב אוֹתָךְ פָּחוֹת מִ-
שֶׁאַתְּ תֹאהַבִי אוֹתִי.