על הצורך החיוני במו"מ

א. כי מה?

לַהֲרֹס בֵּיתוֹ, עִם רְכוּשׁ בִּפְנִים,
שֶׁל אָדָם מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּעִיל יָמִין,
שֶׁל אָדָם מִפְּנֵי שֶׁנָּהַג לִמְחוֹת –
אֵין בְּרֵרָה, הוֹרְסִים כִּי צָרִיךְ שִׂיחוֹת.

לְצַיֵּר קַוִּים בְּקִרְבַת הַיָּם,
לְהַנְחִיל לְעַם שֶׁאֵינוֹ קַיָּם
גַּם בִּקְעָה גַּם הַר וְלִלְמֹד לִשְׂחוֹת –
אֵין בְּרֵרָה, צָרִיךְ, כִּי צָרִיךְ שִׂיחוֹת.

לְהַחְרִישׁ בִּזְמַן שֶׁשָּכֵן גַּנָּב
מְצַיֵּר לָנוּ בָּעוֹלָם זָנָב
וּמֵכִין פְּרָעוֹת לְמוֹעֵד קִימָה –
כִּי שִׂיחוֹת כָּעֵת. אַךְ שִׂיחוֹת – כִּי מָה?


ב. כי ככה:

צָרִיךְ שִׂיחוֹת כִּי שִׂיחוֹת הֵחֵלּוּ.
צָרִיךְ שִׂיחוֹת שֶׁל מַשָּׂא-וּמַתָּן.
לוּלֵא הָיוּ הַשִּׂיחוֹת הָאֵלּוּ
לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים אוֹתָן.

צָרִיךְ שִׂיחוֹת שֶׁיָּבִיאוּ שֶׁקֶט.
תָּבִיאוּ שֶׁקֶט בִּשְׁבִיל שִׂיחוֹת.
כְּשֶׁמְּדַבְּרִים הַשִּׂיחָה נִמְשֶׁכֶת.
כְּשֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת אֶפְשָׁר לִדְחוֹת.

צָרִיךְ שִׂיחוֹת לִיצִירַת מוֹמֶנְטוּם.
צָרִיךְ מוֹמֶנְטוּם בִּשְׁבִיל שִׂיחוֹת.
לוּ נִפְסְקוּ הַשִּׂיחוֹת וָמֵתוּ
הָיָה מוֹמֶנְטוּם אֶחָד פָּחוֹת.

שִׂיחוֹת עַכְשָׁו כִּי שָׁלוֹם אַחַר כָּךְ.
שִׂיחוֹת מָחָר כִּי שִׂיחוֹת אֶתְמוֹל.
שְׁלֵמוּת הָעָם – חֲלוּקַת הָאָרֶץ.
שְׁלֵמוּת הָעָם – מֻשְׁלָמוּת הַשְּׂמֹאל.

צָרִיךְ שִׂיחוֹת כִּי צָרִיךְ גּ'וֹן קֶרִי.
צָרִיךְ אֶת גּ'וֹן כִּי צָרִיךְ שִׂיחוֹת.
צָרִיךְ שִׂיחוֹת לְהֶסְדֵּר הַקֶּבַע.
הֶסְדֵּר צָרִיךְ כִּי שִׂיחוֹת צְרִיכוֹת.

צָרִיךְ שִׁחְרוּר מְרַצְּחִים מִכֶּלֶא
בִּשְׁבִיל שִׂיחוֹת שֶׁאוֹתָן צָרִיךְ
בִּשְׁבִיל לָתֵת לָרוֹצְחִים הָאֵלֶּה
עֶמְדָּה אַסְטְרָטֶגִית, שְׁתִיָּה וְכָרִיךְ.

צָרִיךְ שִׂיחוֹת כִּי מָצָאנוּ פַּרְטְנֶר
שֶׁקְּצָת מַסְכִּים לְקַיֵּם שִׂיחוֹת
עִם קְצָת עֶזְרָה מֵהַסְטֵייט דִּיפַּרְטְמֶנְט
וּקְצָת אִיּוּם בִּקְצָת רְצִיחוֹת.

צָרִיךְ לָמוּת כִּי צָרִיךְ שִׂיחוֹת כִּי
צָרִיךְ לִחְיוֹת עִם חָזוֹן בַּלֵּב.
לוּלֵא הָיָה זֶה חָזוֹן פְּסִיכוֹטִי
הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מְבַּלֵּף.