בשבת לפני הצהריים, בינואר 2005 נסענו אשתי ואני מירושלים לגן יבנה. בדרך טיפטף גשם ואשתי הפצירה בי כל הדרך לחזור על עקבותינו הביתה. שכנעתי אותה, שקצת גשם אינו סיבה מספקת לשנות תוכניות, במיוחד שמחכים לנו עם ארוחת צהריים, והמשכנו.
בצומת על יד גדרה עצרתי ברמזור. כשהתחלף האור לירוק נכנסתי לצומת ואז הבחנתי בטנדר איסוזו, שנכנס במהירות לצומת באור אדום. הצלחתי לעצור, אולם הוא הספיק להיכנס בי מהצד ו"גילח" בעצם את כל החלק הקדמי של המכונית. אשתי ואני קיבלנו מכות יבשות. הוא - בדואי מרהט - עצר על ידנו, התנצל והודה באשמתו. אני עמדתי על כך והזמנתי משטרה ואמבולנס. שוטר התנועה שהגיע במהירות בדק את השטח ולקח מאיתנו פרטים ופונינו לבית החולים קפלן. הרגשנו שחיינו ניצלו בזכות העובדה, שלא הספקנו להיכנס עוד כחצי מטר לצומת.
לאחר שהמכונית תוקנה, חזרנו לשיגרה.
כעבור שנתיים, כמדומני, לאחר שהתפרסם על נהג משאית ממזרח ירושלים, שדרס והרג משפחה שלמה בשעה שברקורד שלו נרשמו עשרות עבירות תנועה, החלטתי לבדוק איך נגמר הסיפור עם הנהג שפגע בנו.
סופר לי שהתיק נגד הנהג הפוגע נסגר מחוסר הוכחות. לשאלתי אם היינו צריכים להיהרג כדי שהבן-אדם ייענש, הסביר לי קצין נכבד, שלמשטרת ישראל ישנם סדרי עדיפויות, אולם בסיום שיחתנו הוא הפנה את תשומת לבי, שזכותי לבקש את פתיחת התיק מחדש וזה מה שעשיתי.
בהודעה שקיבלתי על פתיחת התיק נמסר לי שם החוקר שיטפל בחקירה ובאמת, לאחר מספר ימים, הוא הזמין אותי למסור עדות והסכים לבקשתי, שאעשה זאת בירושלים במקום ברחובות.
במספר השעות בהן חיכיתי לחקירה, הספיק לצחוק על ה"פראייריות" שלי יהודי נחמד שחיכה גם הוא במקום. הוא הסביר לי שבגלל הזמן שעבר, ישנה אפשרות שהנהג הפוגע יאשים אותי שאני נכנסתי בו וכולי, כך שאני עלול עוד להצטער על "אזרחותי הטובה". את אותן השעות הקדישה גם אשתי, לאחר כמה ימים, למסור גם את עדותה. מאז אותו יום, אחת לכמה זמן, התעניינתי במצבו של התיק.
השבוע התבשרתי, לא מיוזמת המשטרה אלא בעקבות פנייתי, שהנהג הפוגע נידון בבית המשפט לארבעה חודשי פסילה, 1,000 שקל קנס ועונש על תנאי.
מסקנותיי מהסיפור:
1. לא להתעצל. הצדק, גם אם יתמהמה, בו יבוא, ואולי על-ידי פעילות של כל אחד מאיתנו, אפשר להקטין את מספר תאונות הדרכים והנפגעים מהן.
2. גם כשאני ראשון ברמזור, לפני הכניסה לצומת אני ממתין עם הכניסה כאילו אני לפחות שני, ולא מתרגש מאלו שמצפצפים מאחוריי.
3. אם מטפטף גשם ואשתך מציעה לחזור הביתה, שמע בקולה!
