נחתנו בארה"ב, לאחר שתים-עשרה שעות טיסה קיבלו אותנו שני סוכנים של ה"סטייט דיפרטמנט" שדאגו לנו למסלול v.i.p עד לעלייתנו למטוס להאיטי.
לאחר כארבע שעות נחתנו בהאיטי, שם חיכה לנו נציג של האו"ם והקולונל האיטלקי ניקולה.
העלינו את הציוד האישי על משאית או"ם איטלקית ויצאנו לכיוון הבסיס האיטלקי. קשה להתעלם בדרך מההריסות הרבות, מההזנחה ומהלכלוך ברחובות, וכמובן מעשרות מחנות הפליטים לאורך כל הדרך. והדבר הקשה ביותר - אנשים עם מבט של ייאוש ובעיקר הילדים - ערומים, יחפים, מלוכלכים ובלויי בגדים.
הגענו לבסיס האו"ם האיטלקי וקיבלנו שני אוהלים עם כל הציוד והמון יחס ואהדה.
בימים הראשונים התחלנו הכשרה של לימוד נהלי האו"ם והמשימה, מול מרצים מהאו"ם בבסיס הניגרי של האו"ם.
כל כוח עימו חברנו לא הסתיר את הערצתו לכוחות הביטחון הישראלים. להפתעתנו הרבה ולשמחתנו, אפילו הניגרים קמו כשנכנסנו לכיתה והצדיעו.
ביום השני הכרנו את נציגי האו"ם איתם אנו פועלים, וביניהם הירדנים שהפגינו אף הם יחס חם. לאחר מכן פגשנו את סמפכ"ל האו"ם של מינסוטה (כוחות האו"ם בהאיטי).
הסמפכ"ל הקנדי ערך לנו שיחה חמה בה לא הסתיר את שמחתו שאנחנו בכוחותיו, ואמר כי הוא מכיר את המשטרה הישראלית כמקצועית ובעבר כוחותיו בקנדה עברו אימון על-ידי המשטרה, ושישמח אם יגיעו כוחות ישראלים נוספים. הוא הוסיף כי כעת הוא רגוע מכיוון שהוא יודע שאנחנו מקצוענים, ולפיכך יכוון אותנו למשימות המורכבות ביחד עם האיטלקים.
התחלנו לעשות הכנת שטח עם האיטלקים ולהתארגן על הציוד המבצעי שהגיע רק בחמישי בערב.
המראות ברחובות מאוד עצובים, בכל מקום ילידים רוצים ממתקים או אפילו אוכל. כשאנחנו שותים בקבוק מים, עטים עלינו ילדים צמאים. אי-אפשר להתעלם, אי-אפשר לא לתת, למרות שזו טיפה בים ויוצר התקהלות מדי פעם. השוטרים מוצאים את עצמם נותנים כסף, ממתקים, אוכל ומים במוקדים שבהם אנו עומדים - קשה ועצוב מאוד. ליד הבסיס האיטלקי ישנו ילד חסר-כל שישן בצינור הביוב בתעלה.
אחד הדברים הבולטים ביותר ומחממי הלב הוא היחס של האיטלקים אלינו. תוך ימים ספורים נוצר קשר חזק בין הגנרל האיטלקי ניקולה, הקצינים והשוטרים. הדבר בא לידי ביטוי בבסיס עצמו ובשטח. אי-אפשר להסביר את האווירה והקשר הזה. מאה ושלושים איטלקים אימצו אותנו אליהם עם המון אהבה ופרגון ואפילו הערצה. אנחנו מתרגשים מכך בכל יום. הצענו לערוך אימון משותף לכוחות והם שמחו והסכימו מיד, ואף ביקשו מאיתנו שיעורי קרב-מגע.
הלוגיסטיקה של האיטלקים פשוט ראויה וכמובן, אנחנו נהנים מהמטבח האיטלקי. ביום השישי הראשון ערכנו קבלת שבת בחדר האוכל, כשלצידנו בשולחן ישב הגנרל והמפכ"ל האיטלקי שהגיע לביקור, הרמנו כוסית והענקנו להם שי - מגן עם תבליט של ירושלים.
