בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
שואה וגבורה - גליונית מזכרת
|
|
|
|
בולאות כעמוד האש לפני המחנה
|
"השואה והגבורה" - צירוף המילים הזה הפך לביטוי שמנסה להכיל בתוכו את הזוועה ואת הכוח להיאבק מול הצורר הנאצי. בולאות עברית ניסתה לתת ביטוי הן לחורבן שהמשטר הנאצי של גרמניה הביא על יהדות אירופה - והן לגילויי הגבורה בגטאות
|
|
בולי עצמאות וקוממיות
|
|
|
|
|
הקמת מדינת ישראל וראשית הדואר - שני סיפורים השלובים זה בזה. הימים ימי ראשית המדינה, שנים שבהן היא צעדה את צעדיה הראשונים כישות ריבונית. גם הדואר עשה את צעדיו הראשונים - ובאותם ימי ראשית עדיין ציינו את שמו כ"דואר עברי". באותם ימים שבהם החל הדואר לפעול עדיין לא ידעו, אם יקראו למדינה "יהודה" או "ישראל", ולכן העדיפו להיצמד לתואר "עברי". כדאי לזכור: עד הקמת המדינה פעלו כאן שירותי הדואר המנדטורי. עם הקמת המדינה היו שירותי הדואר והטלגרף חלק ממשרד הדואר. הדואר ושירותי ההנדסה, שהפכו לימים לבזק (בשנת 1985 קמה חברת הבזק), היו בכפיפה אחת. הלוגו של דואר ישראל החזיק הן בדואר והן בטלגרף. בשנת 1987 הפכו את הדואר לרשות סטטוטורית - רשות הדואר - ובשנת 2005 קמה חברת הדואר, כחברה ממשלתית. זו הייתה הזדמנות לחזור לשם המקורי מימי תש"ח "דואר ישראל" - וכאן נוצר לוגו חדש, קצבי, דינמי, הצבי בתנועה של ריצה בתנופה. בשעתו פרסמתי באינטרנט ראיון עם ברוך נאה מעצב הלוגו החדש של דואר ישראל. כמו-כן פרסמתי תחקיר כיצד עוצבו הלוגו של מדינת ישראל והלוגו של דואר ישראל.
|
כיצד הכינו את בולי "דואר עברי"
|
|
|
בול הכרזת העצמאות
|
|
|
מן החומר על הכנת הבולים, שנמצא בארכיון המוזאון לדואר ולבולאות על שם אלכסנדר, עולה שב-1 באפריל 1948 הוזמנו כמה ציירים להגיש הצעות לציור בולים תוך 24 שעות. ההצעה הזוכה הייתה של האמן אוטו ואליש, שצייר על הבולים מטבעות עתיקות כששאלו את ואליש באותם ימים, מדוע בחר במטבעות, ענה: "ניסיתי להציע פתרון מקורי מבחינת הבולאות - שימוש בהעתקת מטבעות". המדובר במטבעות מתקופת העצמאות המדינית בימי שתי המלחמות בשנים 66-70 לפנה"ס ו-132-135 לפנה"ס. בדיעבד, מתברר שהמעצב בחר במטבעות, משום שהיה ברור, שיש לבולים ערך סמלי כמו למטבעות: ציון ריבונות של המדינה החדשה. ואליש תמיד דאג להעביר את המסר, שמטבעות אלה ציינו לחימה של העם היהודי לחופש, והוא ראה בכך מקבילה היסטורית בהקמת המדינה.
|
|
|
דואר נהריה - חותמות חרום
|
|
בולי "דואר עברי" הם הסיפור האמיתי של בולי התקומה - אבל בולאות סיפרה את הסיפור גם לפני הכרזת העצמאות. בולי מנהלת העם ובולים שבוילו כבולי המנדט הבריטי הופקו באותם ימים - ורבותי, ההיסטוריה נשארת... בולים של נהריה, בול של צפת... הסיפורים האלה מספרים את הימים ההם של אש ואבק ועופרת. בארכיוני הבולאים תמצאו מעטפות של דואר נהריה - ואפשר לגלות שהמעטפה ה"ותיקה" בוילה בבולי המנדט הבריטי, ואילו המעטפה ה"צעירה" בוילה בבולים מקומיים של נהריה. כל זה קשור לימי ההכנה להקמת מדינה עצמאית ולימי עזיבת הבריטים. לכן עובדה זו אינה מקרית. הבריטים החלו לסגור את בתי הדואר ב-15.4.48. עד לתאריך זה, לא ידוע על שימוש בבולים שונים מבולי המנדט. בשלב יותר מאוחר, ידוע שהבריטים נקטו צעדים להפסקת פעילות הדואר והנפקת הבולים. בשלב זה החליטה מחלקת הדואר והטלגרף שהוקמה על-ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי לקחת לידיה את הגה הניווט, ומכאן והלאה ניהול הדואר, כולל הנפקת הבולים עברה לשליטתה. אנו מביאים כאן תמונות של בולים מן התקופה - בולי קרן קימת לישראל, בולי כופר היישוב והמנדט - וממאי 48 זכו לבכורה בולי הקרן הקימת - ובצד הבול נכתב "דואר". למרות החלטה זו היו אזורים מבודדים, שבולי הנהלת הדואר של אז לא הגיעו אליהם, והם הנפיקו להם בולים משלהם. גם נהריה הנפיקה בולים מקומיים. ב-25.4.48 הונפקה הסדרה הראשונה של בולי נהריה. הסדרה הורכבה משלושה בולים בערכים 10, 20 ו-50 מיל. במרכז הבול צויר מגן דוד, מסביבו נכתב בעברית ובאנגלית דואר לשעת חרום נהריה - חיפה. בתאריך 16.5.48 הוצאה הסדרה השנייה של בולי נהריה. הסדרה הייתה דומה לסדרה הראשונה, ההבדל היה בהוספת משולש בתחתית הבול ובחלקו העליון. בנוסף, הוצאה גליונית זיכרון מיוחדת לציון הקמת המדינה. טקס הכרזת המדינה נערך בשעות אחר-הצהריים של יום שישי 14.5.48. היה זה היום האחרון של המנדט הבריטי, ולא ניתן היה לערוך את הטקס ביום שבת מסיבות המוכרות לכל ישראלי. המנדט הבריטי פקע לאחר חצות בין 14.5.48 ל-15.5.48 (לכן פלישת מדינות ערב החלה לפנות בוקר ב-15.5.48). הגיליון של נהריה נקב ביום ההוצאה שלו 16.5.48 במקום בתאריך הכרזת המדינה או פקיעת המנדט הבריטי. למרות שפלישת צבאות ערב לא"י החלה רק בתאריך 15.5.48, עם סיום המנדט הבריטי, מלחמת השחרור החלה למעשה כבר בתאריך 30.11.47, יום לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת א"י, הקמת מדינה יהודית, מדינה ערבית ובינאום ירושלים. במרס 1947, הייתה נהריה נתונה תחת מצור ערבי. דרכי הגישה היבשתיות היו חסומות. לצורך החתמת הבולים הוכנה חותמת משעווה שעליה נכתב בעיגול "הגליל המנותק נהריה", ובתוך העיגול נכתב התאריך העברי (י"א אדר ב') והאזרחי. למחרת היום, כאשר רצו להחתים דברי דואר חדשים, נאלצו להכין חותמת חדשה, משום שלא ניתן היה לשנות את התאריך. החותמת החדשה הייתה שונה בעיצוב. סיפור החותמות: החותמת הורכבה מעיגול שתוכו נכתב השם נהריה בעברית ובאנגלית, ומימין לעיגול שלושה קוים גליים המסמלים את הים, שביניהם נכתב הגליל המערבי המנותק. החותמת לא הכילה תאריך, ואת התאריך הוסיפו באופן ידני באמצעות תאריכון משרדי. סיפור החותמות שווה סרט תחקיר - וכאשר הגיע לשלב החותמת החדשה, ניכר שינוי: לא היה כיתוב לשם נהריה, והכיתוב בין הקווים הגליים שונה, במקום נהריה כתבו "הגליל המערבי המנותק דרך הים". למרות שעכו והגליל המערבי שוחררו כבר בחודש מאי, השירות הופסק רק בסוף חודש יוני, ועמו כמובן גם השימוש בחותמות המיוחדות.
|
סיפור השואה והגבורה - זיכרון לעולם
|
|
|
בול אנה פרנק
|
|
|
"השואה והגבורה" - צירוף המילים הזה הפך לביטוי שמנסה להכיל בתוכו את הזוועה ואת הכוח להיאבק מול הצורר הנאצי. בולאות עברית ניסתה לתת ביטוי הן לחורבן שהמשטר הנאצי של גרמניה הביא על יהדות אירופה - והן לגילויי הגבורה בגטאות, ביטוי לגיבורים יהודים שגילו התנגדות וחוללו מרד נגד המשטר הנאצי. בין ציירי הבולים שעיצבו בולים לזכר השואה והגבורה - יש כמה שמות בולטים: צילה מנובי, חווה אורנן, יעקב צים. צים נולד בשנת 1920 ועברו עליו שנים קשות במחנות המוות. רק בנס נשאר בחיים. כשריד ממשפחתו הענפה שוחרר צים באפריל 1945 ממחנה בוכנוולד, עם כיבוש המקום על-ידי צבאות הברית. אנו מביאים כאן דוגמאות מבולים שעוצבו ובהם ביטוי לזכר השואה והגבורה - ובין הבולים יש ציור דיוקנאות של גיבורים בתקופה זו: בולים של הצדעה למנהיגי המרד בגטאות, בול שמספר את סיפורה של אנה פרנק, בול שהונפק כיום זיכרון, 50 שנה לשחרור ממחנות המוות.
|
|
שואה ותקומה - בדמייך חיי
|
|
|
|
תאריך:
|
15/04/2015
|
|
|
עודכן:
|
15/04/2015
|
|
הרצל חקק
|
בולאות כעמוד האש לפני המחנה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
א. וינשטיין
|
16/04/15 16:12
|
|
חלקים ג' ד' של הספר ההגדה הציונית של א-לזרע והלנה מוקדשים ליום השואה והגבורה, ובהם מוצגת הטרגדיה של יהדות צ'כוסלובקיה תחת הכיבוש הנאצי, וחלוקתה של המדינה החדשה, לפרוטקטורט הצ'כי של מורביה ובוהמיה תחת השלטון הגרמני, וסלובקיה כמדינת בובות נאצית לכל דבר. חלק ג' ישמש כמבוא לסיפור האישי של משפחת הלנה ברנהארד, בתה בעלה ושני נכדיה.
|
|
|
הדיון המתעורר תמיד ערב יום השואה האם לקיים את מצעד החיים עורר בי זיכרונות על ימי הראשונים במצעד.
|
|
|
אמש חזרתי מהסרט אישה בזהב המציג קורות משפחה אחת בשואה, שהייתה מעשירי העיר באוסטריה שגם הם הוכחדו בשואה, למרות שחלק מהם שרדו כי ברחו בזמן.
|
|
|
נתמזל מזלי ואבי מורי ז"ל, נשתייך עוד מצעירותו לתנועה הציונית ובשל כך עלה ארצה, עוד בשנת 1935 מלינץ' שבאוסטריה, במסגרת תנועת "בלאו-וויס", במטרה ליישב אדמת ארץ-ישראל. אותה מידה של מזל באה לפתחי, גם היא, בשל השתייכותה של אמי מורתי ז"ל לתנועה הציונית, בהיידלברג, שבגרמניה, כאשר לאחר שלמדה מלאכת הכשרת קרקע באזור הכפרי שבצרפת, הגיעה לארץ-ישראל, כדי לממש לימודיה החקלאיים בעיבודה של אדמת ארץ-ישראל. אבא גויס לבריגדה היהודית, בימי מי שנקרא אז משה שרתוק ולימים, משה שרת ועשה ימיו בשורות הצבא הבריטי במלחמותיו נגד צבא הוורמאכט הגרמני. לימים היה הוא בין משחררי ניצולי מחנות הריכוז.
|
|
|
המלחמה הסתיימה במאי 1945. עברו שבעים שנה. אנחנו היום, אחרוני דור הקריעה. אחרינו יהיו הדורות כולם דורות של אנדרטה. רק אנדרטה. אנדרטה בלי שארית של קריעה. בלי עדי קריעה.
|
|
|
|