בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
עצים שרופים בשריפה בכרמל ב-2010 [צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]
|
|
|
הפסקת אש
|
בכל ל"ג בעומר עשרות מדורות הופכות לשריפות וגורמות להרס של מערכות אקולוגיות ולפגיעה אנושה במגוון הביולוגי ● מי משלם את המחיר הכבד ביותר ומי יודע לנצל את המצב לטובתו?
|
בל"ג בעומר יוצאים רבים אל חיק הטבע (או אל מגרש פנוי בעיר) כדי להדליק מדורות. רוב המדורות יכובו בהצלחה על-ידי החוגגים עצמם בסוף הערב, אך העבר מלמד אותנו שעשרות מדורות ברחבי הארץ יהפכו לשריפות. בדוח מכבי האש לשנת 2013 צוין שמספר השריפות באפריל ומאי, החודשים שבהם חוגגים את ל"ג בעומר, גבוה בכ-30 אחוז מאשר בשאר חודשי השנה. הגורמים העיקריים לכך הם ריבוי המדורות והתייבשות הצמחייה בעונה זו. בחמש השנים האחרונות נדרשו מכבי האש לכבות כ-200-50 שריפות בכל ל"ג בעומר. על רוב השריפות ניתן להשתלט מהר, אך אחרות יכולות לבעור זמן רב ולגבות מחיר כבד בנפש וברכוש. ד"ר דן מלקינסון מאוניברסיטת חיפה והמכון לחקר הגולן, שחקר את ההשפעה של שריפות על הצומח והחי בכרמל ובגולן, אומר ששריפות התרחשו מאז ומתמיד, חלקן כתוצאה מאירועים טבעיים כגון סערות ברקים, וחלקן הוצתו על-ידי האדם - שריפת חורש לשם הגדלת שטחי מרעה, למשל. "ב-99 אחוז מהמקרים, בני האדם אחראים להתפרצות השריפות בשטחים פתוחים", אומר מלקינסון. נתונים אלה מופיעים במאמר [קישור] שלו ושל פרופ' עידו יצחקי מ-2012, שבו נסקרו הגורמים וההשפעות של שריפות באזורנו. באזור הים התיכון תנאי הקיץ הקשים וטמפרטורה ממוצעת של 30 מעלות גורמים להתייבשות הצמחייה שמהווה בסיס להתפתחות ולהתפשטות של שריפות. לדברי מלקינסון, כמות החומר היבש שנשאר על העץ משמשת כמדד לדליקות. "אורנים בוגרים, לדוגמה, מכילים שרפים מאוד דליקים ובנוסף שומרים אצטרובלים ישנים ודליקים על העץ". לכן הסיכוי של יער עם עצי אורן ירושלים (Pinus halepensis) כבן 80 שנה להידלק, גבוה יותר מאשר בחורש שמורכב מאלונים ומעצי אורן צעירים יותר. ביער בוגר, שרווי צמחייה דליקה ביותר, גיץ בודד יכול להצית שריפה שמתפשטת במהרה. הגיצים עלולים להופיע ברגעים ובמקומות הבלתי-צפויים ביותר: ב-2005, למשל, נעשה בכרמל ניסיון לגנוב שאריות ברזל בעזרת מסור דיסק שפיזר גצים לכל עבר ושהצית את האזור. במקרה אחר, שהתרחש ב-2010, במהלך טיול של חוגי סיור ברמת הגולן, הונחו החניכים לשרוף את נייר הטואלט לאחר עשיית צרכיהם וגרמו לשריפת חורש גדולה בגולן.
|
|
|
לא מספיק מהיר [צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
יש בעלי חיים שדווקא מפיקים תועלת משריפות. נמלים, למשל, נהנות מהעובדה שאצטרובלים משחררים בזמן שריפות את זרעיהם. בעבור הנמלים, ששרדו את השריפה מתחת לאדמה, מדובר בשפע מזון פתאומי של מיליוני זרעים והן עטות על השפע הזה בשמחה | |
|
|
|
ב-2009 פרסמו מלקינסון וד"ר לאה ויטנברג מחקר שהראה שהסבירות להתפרצות שריפה באזורים שונים תלויה ישירות במרחק של אותם אזורים מהכביש. כלומר, הגורם הדליק ביותר בסוגיית השריפות הוא הקרבה לאדם. העלייה ברמת החיים הובילה לניידות מוגברת, לטיולים ולמנגלים ולקומזיצים שהם טומנים בחובם. גם התפתחות החקלאות המודרנית השפיעה רבות על תדירות השריפות, דרך התמעטות רעיית הצאן בשטחים פתוחים שהובילה להצטברות צמחייה, שמהווה את בסיס החומר הדליק הנדרש להתפשטות שריפות. אזור נחל ג'ילבון שברמת הגולן, למשל, נשרף ארבע פעמים במהלך השנים 2010-2005 כתוצאה מרשלנות מטיילים. "השריפה משפיעה בצורה שונה על מיני בעלי חיים שונים", אומר מלקינסון. "בעלי כנף, למשל, יכולים לעוף בעת שריפה. לכן, גם כשמדובר בשריפה שמתרחשת במהלך עונת הקינון, הדור החדש ימות, אך לא כל אוכלוסיית הציפורים באזור. גם בעלי חיים שמסוגלים להתחפר מתחת לאדמה ניצלים, משום שהשפעת השריפה אינה אחידה והקרקע מבודדת היטב ולכן ניתן לשרוד אותה בעומק של חמישה סנטימטר מתחת לאדמה. חיות רבות אחרות בורחות ולכן בעלי החיים שנפגעים בצורה הכי קשה הם הצבים, שאינם מהירים מספיק כדי לברוח ולא יכולים להתחפר מתחת לאדמה. לכן, אוכלוסייה שלמה של צבים יכולה להיעלם מאזור שנשרף". למרבה ההפתעה, יש בעלי חיים שדווקא מפיקים תועלת משריפות. נמלים, למשל, נהנות מהעובדה שאצטרובלים משחררים בזמן שריפות את זרעיהם. בעבור הנמלים, ששרדו את השריפה מתחת לאדמה, מדובר בשפע מזון פתאומי של מיליוני זרעים והן עטות על השפע הזה בשמחה. ומה לגבי הצמחים? "כל העצים נשרפים באש, כמובן", אומר מלקינסון, "אבל יש כאלה שמפיקים תועלת מהמצב החדש. עצי אורן, למשל - מפיצים את זרעיהם כתוצאה מהשריפה. צמחים אחרים, כגון עצי אלון, מתחדשים בעקבות שריפה, הודות לשורשים ששרדו מתחת לאדמה. צמחים נוספים חוזרים לאכלס את האזור באמצעות 'בנק זרעים' בקרקע או בעקבות הפצה מאזורים סמוכים".
|
לשריפות יש תרומה חיובית חשובה להתפתחות המערכת האקולוגית, בכך שהן מעלות את מגוון מיני הצמחים ובעלי החיים. בעקבות השריפה הגדולה בכרמל בשנת 1989 נחקר ונמצא שכ-20 שנה לאחר השריפה היער הגיע לשיא ברמת המגוון הביולוגי. לכן, ביער שלא נשרף כבר 70 שנה, או ביער שנשרף כל שש שנים, יימצא מגוון מינים מצומצם יותר. עם זאת, בהחלט אי-אפשר להסיק מכך שהשריפות הן עניין חיובי ליערות וחורשים. "עצי אורן מגיעים לבגרות מינית בגיל 15-10 שנים", הסביר מלקינסון. "אחרי שריפות, ניתן לראות צפיפות גבוהה של עצי אורן צעירים ועם הזמן, כחלק מתחרות, חלקם גדלים וחלקם קמלים. אם שריפה נוספת פורצת תוך זמן קצר, העצים לא מספיקים להגיע לבגרות מינית ומקור הזרעים להתחדשות האורנים נעלם מהאזור. שריפות תכופות מכלות את האנרגיה ברקמות התת-קרקעיות של העץ והוא לא יוכל להתחדש שוב". מחקרים מצביעים על כך שבאזורים שנשרפו בתדירות גבוהה אכן נמצא שינוי בחברת הצומח. המסקנות, על-פי מלקינסון, הן שפרק הזמן בין שריפות חיוני להתאוששות ולהתפתחות היער והמגוון הביולוגי ולכן יש לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע שריפות בתדירות גבוהה. הדרך הארוכה הזאת להגנה על החי והצומח מפני האש שאנו מציתים יכולה להתחיל כבר הערב, במדורה שנדליק ל כבוד ל"ג בעומר.
|
|
תאריך:
|
06/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
06/05/2015
|
|
קרן לוי
|
|
בעת תכנון קומזיץ או מדורת ל"ג בעומר מוקדשת תשומת לב רבה לבחירת בשר, סלטים ומשקאות. דווקא לגבי תפוח האדמה, שעומדים במרכז החגיגה, נעשית הבחירה לרוב לפי הזן שזמין באותו רגע.
|
|
|
כמסורת השנים ילדינו עמלים בימים אלה על איתור ואיסוף קרשים לקראת 'יום חגם' המתקרב - ל"ג בעומר, אז אלפי מדורות יודלקו בכל רחבי ישראל ויאירו את שמי הארץ. אלא, שלצד החגיגה, ל"ג בעומד טומן בחובו לא מעט סכנות, שצריך להיערך אליהן מבעוד מעוד. אז רגע לפני, זה הזמן לבדוק האם אתם מוכנים להדלקת המדורה? מה המיקום שלה? מי אחראי ל הילדים ומלוויהם במקרה שחלילה תצא האש משליטה.
|
|
|
בערב ייצאו המונים לחגוג את ל"ג בעומר ברחבי הארץ במדורות הנמשכות עד השעות הקטנות של הלילה ובמרכזן - ההילולה בהר מירון.
|
|
|
ל"ג בעומר היום השלושים ושלוש לספירת העומר נחשב ליום שמחה ואין נוהגים בו דיני אבלות הנהוגים בימי הספירה. ביום השלושים ושלוש לספירת העומר על-פי המסורת פסקה המגיפה בתלמידי רבי עקיבא בתקופת מרד בר כוכבא והלך לעולמו רבי שמעון בר יוחאי.
|
|
|
ערב ל"ג בעומר יחול השנה ביום רביעי (6.5.15). לקראת החג, פרסמו חטיבת הבטיחות, הבריאות ואיכות הסביבה וחטיבת בטיחות אש באיגוד לשכות המסחר, מספר טיפים והמלצות בטיחות לילדים, בני הנוער ולהורים:
|
|
|
|