מי את פני פרח?

תסכימו איתי שכיתוב מסוג זה על מצבה בבית עלמין קיבוצי אינו דבר שבשגרה ומעורר באופן, טבעי סקרנות לגבי זהות הנפטרת ויתר השמות המופיעים על המצבה. העניין סיקרן אותי מאוד. חשתי שיש פה סיפור חיים מעניין. צילמתי את המצבה (ראו צילום) והעליתי את הצילום לדף הפייסבוק וזאת בצירוף פוסט שכותרתו, "מי את פני פרח"? ובו פניתי לגולשים בבקשה לסייע לי בפתרון התעלומה: מיהי ומה עומד מאחורי השם פני פרח יואן יינג פנלומה הקבורה בבית העלמין בית השיטה?

מספר אנשים הגיבו לפוסט, אולם היו אלה לרוב תגובות לא ענייניות שלא סייעו לי לפתור התעלומה. ואז שכבר שכחתי מהעניין, שלחה לי גולשת תושבת העמק תגובה ובה קישור לאתר קיבוץ בית השיטה למדור הנצחת החברים ובני משפחותיהם "יזכור". "שם תמצא תולדות חייה - כתבה לי. ואכן תולדות חייה של פני בצירוף תמונתה מופיעים באתר זה. מסתבר, שלא טעיתי בתחושתי ואכן מאחורי המצבה והשם פני פרח שעליה מסתתר סיפור חיים לא שגרתי, מעניין ומרתק. פניתי למזכירות קיבוץ בית השיטה וביקשתי אישור לפרסם את הדברים שנכתבו על פני פרח באתר "יזכור" של הקיבוץ, והופניתי לעורך האחראי של אתר בית השיטה, חגי בן-גוריון. זה שמע את הבקשה ואישר לי לפרסם הדברים.

חגי אגב, הוא "היסטוריון הקיבוץ", בנו של אריה בן-גוריון מייסד ארכיון החגים הבין-קיבוצי. אריה הוא אחיינו של דוד בן-גוריון בן אחותו ציפורה. לחגי "יחוס" נוסף. הוא חתנו של השחקן והמנחה טל מוסרי. בתו של חגי, נועם בן-גוריון נשואה לכוכב הילדים הנודע.

ובכן נחזור לנושא שלנו: מיהי פני פרח? פני נולדה באנגליה בשנת 1947 וקיבלה את השם יואנינג פנלופה צ'ונג. אמה, חנה רות באר, היא בתם של גרטרוד ומקס באר. מקס באר היה אינטלקטואל ואידיאולוג, מהבולטים בהוגי הדעות של הסוציאליזם העולמי במאה ה-20.

חנה כבת לאם גרמניה ואב יהודי, נמלטה במלחמת העולם השנייה מגרמניה והגיעה כפליטה ללונדון. באנגליה, התנדבה חנה לארגון צבא הנשים - ה-ATS ושימשה כמזכירה רפואית וכמתרגמת בקולג' הרפואי של הצבא. בתקופת הבליץ, תקופת הפצצות הגרמנים על העיר לונדון, הכירה חנה בלונדון את צ'ונג שווי ווה, בן למשפחה אמידה בעלת מכרות אבץ במלזיה, שנשלח ללימודי אדריכלות בלונדון.

לאחר המלחמה בשנת 1946, חנה ושווי ווה נישאים בחתונה צנועה בבית משפחת קרובים של חנה ב-high gate village בלונדון. כעבור כשנה ב-4.6.1947 נולדה בתם, פני וכאמור קיבלה את השם יואנינג פנלופה צ'ונג. פני ילדה יפה ופקחית, למדה מהר מאוד לדבר אנגלית. בלונדון חיה המשפחה חיים צנועים מאוד והתגוררה בדירות קטנות.

בשנת 1949 נקרא צ'ונג שווי ווה על-ידי אביו לשוב הביתה למלזיה לעזרת המשפחה. באותם ימים, התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר הכיבוש היפני, החורבן גדול, והמשפחה שירדה מנכסיה סובלת ממצוקה ומרעב.

חנה ופני נשארות למשך שנה לבדן בלונדון. הטי אחותה של חנה לאחר שנים שהשתיים לא התראו, עושה הכל כדי להביא אותן לישראל ולהצטרף לבית השיטה. השגת המימון לנסיעה הייתה קשה. חנה ופני עוברות בינתיים למשך שנה להתגורר אצל חברים באוסטריה, משפחת פליטי שואה, יהודים אמידים שקיבלו בחזרה את רכושם, חווה לגידול עצים לכריתה. חנה מוזמנת על ידם בעיקר כדי לעזור בגידול בנם שהיה בגילה של פני.

לאחר כשנה, בשנת 1951 מפליגות חנה ופני לישראל, באוניה חוגגות את חג הפורים ופני הקטנה יורדת מהאוניה בתחפושת של טרול שהביאה אתה מאוסטריה. בנמל חיפה מקבלים את פניהן הטי, נורית ואלון ומביאים אותן לבית השיטה.

בבית השיטה פני נכנסת לגן ה' של הגננת שיפרה, משתלבת יפה בחיי הגן ומסתגלת ללינה המשותפת בבית הילדים ללא אמא. לאחר כשנתיים מבקש האב צ'ונג שווי ווה מחנה ופני לבוא למלזיה ולנסות לאחד את המשפחה מחדש. חנה ופני נענות ויוצאות לדרכן. הן מגיעות לעיר איפו במחוז פה-רק, מקום מגוריו של האב. במלזיה. חייהן לא היו מאושרים שם, המושגים ואורח החיים המשפחתי שונים שם מאוד. לאב ישנן נשים נוספות. וכהרגלי המקום יוצא האב לעבודה בבוקר ובערבים מבלה עם חבריו בחוץ. חנה ופני חיות בבדידות וההחלטה נופלת לחזור לישראל.

לאחר כשנתיים במלזיה, שוב נודדות השתיים בדרכים שונות בדרכן לארץ. במהלך המסע השתהו חודשיים בבית מלון בבומבי בהמתנה למקום באוניה, כשחנה יוצאת לעבוד ופני הקטנה שומרת על חדרן במלון. לבסוף מגיעות בהפלגה לישראל. השנה היא 1955, פני בת שמונה נכנסת לבית הספר לקבוצת "כפירים".

מאז חזרתן לארץ החליטה פני לנתק את קשריה עם אביה באופן מוחלט. בבית השיטה השתלבה פני בחברת הילדים, הייתה ילדה יפה, אינטליגנטית, מיוחדת ושקטה. בילתה שעות רבות בקריאת ספרים, ביצירה של עבודות יד יפיפיות. הייתה מעורבת בפעילות החברתית, כולל הדרכה. הייתה חברה במזכירות חברת הילדים. בצבא שרתה כמדריכת גדנ"ע ולימדה עולים חדשים עברית. לאחר השחרור חזרה לבית השיטה והצטרפה לצוות גן ב', בני משפחתה מספרים כי הייתה מאוד אהובה על הצוות וההורים.

בקיבוץ בית השיטה הכירה פני את יצחק פרח בן המשק, בנם הבכור של חברי הקיבוץ יהודית (דיתה) וזלמן פרח שניהם אנשי פלמ"ח דמויות מרכזיות בקיבוץ. דיתה בת ה-91 מתגוררת עד היום בבית השיטה. היא ממקימות ארכיון התצלומים של הפלמ"ח. יצחק פרח, בנם של דיתה וזלמן פרח נפצע קשה בסוף שנות ה-60 בעיצומה של מלחמת ההתשה בעלותו על מוקש בבקעת הירדן בעת שירותו במילואים, פני הצטרפה אל יצחק פרח לקיבוץ איילות, שם תכננו לבנות את ביתם ועתידם.

פני שימשה בתפקיד רכזת ועדת החינוך בקיבוץ איילות ואילו יצחק למד באוניברסיטה העברית בירושלים. פני ויצחק נישאו לאחר חודשים ארוכים שליוותה פני את יצחק בעקבות פציעתו הקשה בצבא, בני משפחת פרח מספרים כי "היו אלה ימים לא פשוטים של הסתגלות לנכות ולימודים רחוק בירושלים".

ב-16.2.1971 בדרכו ללימודים בירושלים. נהרג יצחק בתאונת דרכים. פני הייתה אז בחודש החמישי להריונה. כעבור מספר חודשים נולד בקיבוץ אילות בנם של פאני ויצחק פרח. שוחחתי עם הבן וביקשתי לראיינו לכתבה זו, אך הוא לא התלהב להתראיין משיקוליו. ואני מכבד פרטיותו ולא חושף שמו ופרטיו.

ב-1972 יוצאת משפחת פרח עם פני ובנה לניו-יורק לשליחות בעקבות עבודתו של זלמן אביו של יצחק, באבטחת נמלי-הים של ארה"ב וקנדה. פני מנצלת שהותה בניו-יורק, ולומדת עיצוב טקסטיל בבית ספר גבוה לעיצוב.

כעבור כשנתיים ב-1974 עם חזרת המשפחה לארץ חוזרים גם פני ובנה ומשתקעים בפתח תקוה. המרחק מהמשפחה קשה ופני מחליטה להתקרב ולעבור לגור בטבעון.

פני ממשיכה לעסוק, מאז ועד ימיה האחרונים ביצירה, באמנות ובקריאה מרובה. חיה חיים צנועים ומלאי תוכן על-פי דרכה ובחירתה המיוחדת. בני משפחת פרח מספרים כי פני הייתה "חלק בלתי נפרד מהגרעין המשפחתי של משפחת פרח, בשמחות ובימים קשים". בפברואר 2008 נפטרה פני והיא בגיל 61 בלבד. היא נקברה בבית העלמין בקיבוץ בית השיטה לצד בעלה יצחק פרח. בתחילת השורה בה קבורה פני קבורה גם אמה חנה באר ז"ל.