בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כתיבתי פרצה ב-22 בדצמבר 1998 עם שירי הראשון "שקיעה" שראה אור בספרי הראשון "אני - זה בסדר", וסיפור ילדים ראשון "שני עכברים" שראה אור בספר הילדים הראשון "בית ספר לנמלים". 7 ספרים עד כה משנת 2002 ו-10 אנתולוגיות
לא באמת חושבים על הענקת תעודות הוקרה, על אותות למיניהם או כבוד כאשר מתקבלים כחברה מן המנין באגודת הסופרים העברים, או בכל מקום שהוא. בסך-הכל רציתי להיות חברה באגודה המופלאה הזו, בעיני. לפעמים נדמה כי הדברים קורים מעצמם. אין זה כך. מי שלא עושה, לא יקרו דברים בדרכו. מדוע? משום שבעת העשיה, האנרציה וכוח ההתמדה מופעלים, הרדיוס הראשון גדל ומתרחב ונושק ונוגע במקומות לא נודעו ואז אותה פת לחם שנישאה על פני ימים, חוזרת בגדול ומביאה עמה בשורות, הכרה, הוקרה ואות. קסת הזהב. האות. וגם לי הוא הוענק. יחד עם נוספים. הטקס התקיים בבית הסופר בת"א, ב-18.6.15 ואלו הדברים שנשאתי בפתיחת הטקס: בדצמבר 2009 עמדתי כאן בטקס קבלתי כחברה מן המנין באגודת הסופרים העברים בישראל. גאווה גדולה, אושר, אושר ושוב גאווה על התעודה שקבלתי שתלויה במשרדי ובביתי. עולם זר, שונה ואחר ממה שהכרתי כ"תולעת ספרים", ילדה עיקשת בת 6, שבלעה 3 ספרים בשבוע, והכירה את עולם הכתיבה אך ורק כקוראת. כתיבתי פרצה ב 22 בדצמבר 1998 עם שירי הראשון "שקיעה" שראה אור בספרי הראשון "אני - זה בסדר", וסיפור ילדים ראשון "שני עכברים" שראה אור בספר הילדים הראשון "בית ספר לנמלים". 7 ספרים עד כה משנת 2002 ו 10 אנתולוגיות. ובינתיים איתרתי 100 משפחות ניצולים מאנית המעפילים "רפיח" ובסוף החודש אייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים היהודי בונקובר, קנדה, עם הסרט "שם קוד - רפיח". גאווה, אושר והברכות זרמו. וציוריי מוצגים בעולם ובארץ ואני מלאת גאווה, אושר והברכות זורמות. ויזמתי את מיזם התקליטורים, "כבר לא במגירה - שירים", בו חיברתי מלחינים וכותבים לא ידועים, כדי ליצור שירה עברית ישראלית, מקורית ואיכותית. 7 תקליטורים הודפסו. רני הלרמן - מלחין, כותב וזמר, מנכ"ל הייטק, הינו אחד מאותם "לא ידועים". גאווה, אושר והברכות זרמו. ואז הוצע לי מינויי כדוברת האגודה. אושר, גאוה והברכות זרמו. וחלפו כשנתיים כשהגיעה ההודעה על קבלתי את אות קסת הזהב. גאווה, אושר והברכות זרמו. והשבוע ראה אור ספרי השביעי "עוד?". גאווה, אושר והברכות זרמו. וּמִישֶׁהִי אָמְרָה / ציטוט מתוך: "עוד?", הוצאה עצמית, יוני 2015 "וּמִישֶׁהִי אָמְרָה לִי שְאֲנִי אִשָׁה גְדּוֹלָה, וְזוֹ הָיִיתּ אֲתְּ." ואסיים בשיר שכתבתי במיוחד לערב זה, לכם ולי, מקבלי אות קסת הזהב. אות קסת הזהב / שרה אהרונוביץ קרפנוס וַהֲרֵי הִיא רַק קֶסֶת כְּאוֹתוֹ פּוּךְ כְּאוֹתָהּ כֶּסֶת מְרַחֶפֶת מֵעָל כְּמַעֲטֶפֶת מְחַמֶּמֶת, רַכָּה וְאוֹפֶפֶת. וַהֲרֵי כָּל שֶׁבָּהּ - הַדְּיוֹ רוֹשֵׁם וּמַכְתִּים נְיָר וּגְוִיל וְיוֹדַעַת לְסַפֵּר עַל הֶדְיוֹט עַל אַהֲבָה, שְׁכוֹל וּשְׁבִיל. וְהִיא שֶׁלִּי וְהִיא שֶׁלָּנוּ וְגֵאִים אָנוּ בָּךְ קֶסֶת וְאוֹת עַל כִּי בָּחַרְתְּ בָּנוּ וְנַבְטִיחַ, נִשְׁמְרֵךְ לַבָּאוֹת. 13.6.15 ©כל הזכויות שמורות
|
תאריך:
|
22/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2015
|
|
שרה אהרונוביץ קרפנוס
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
א. וינשטיין
|
22/06/15 17:22
|
|
הקיץ בפתח ועימו ההכנות לחופשה המשפחתית. הלחץ והמתח גוברים כאשר אנחנו מתקרבים ליום הנסיעה ומנהלים רשימות מפורטות מה לארוז לנו ולילדים? מה לא לשכוח בשום פנים ואופן? ההתארגנות הופכת למורכבת יותר כשמדובר בחופשה עם בן משפחה או ילד שסובל מצליאק או רגיש לגלוטן, וחשוב להיערך לכך מראש, כדי להימנע ממצבים של "אין לי מה לאכול".
|
|
|
לא מעט דובר ונכתב על מה שמכונה "פארסת קריאת שמות רחובות וכיכרות בעיר אור יהודה", החלטת מועצת העיר אור יהודה לקרא רחובות על שם הרמטכ"ל גבי אשכנזי והשר גדעון סער שניהם בגילאים צעירים יחסית בעודם בחיים - עוררו חיצי לעג, ביקורת וטענות כי מההחלטות נודף ריח פוליטי ויש בהן נמהרות. במיוחד ספג ביקורת ראש העיר דוד יוסף (כעת ממלא את מקומו עופר בוזי) על החלטתו לקרא גם כיכר וגם רחוב ע"ש גבי אשכנזי, וכמו-כן על-פי פרסומים, התעקש לקרא רחוב ע"ש גדעון סער על-אף שזה האחרון הודיע וביקש לבטל את ההחלטה לקרא רחוב על שמו.
|
|
|
"היה לי העונג לפסוע בין שבילי יצירתם (של הנערים והנערות – י.כ.א), לשוטט ולהכיר את עולמם המיוחד. אותו עולם שמתאר כמיהות של שלום בין חברים, שלום בין שני עמים ושלום עם הסביבה. עולם שמתאר את כאב החיים מנקודת מבט של בני נוער. נקודת מבט מסקרנת ומרתקת שדרכה אפשרתם לי לגעת באכזבה, בכישלון, באהבה, בתקווה, בצניעות ובענווה. באמצעות מפתח רגשותיכם סחפתם אותי בקלילות רבה אל עולם של חלום ומציאות דמיון ושפיות שנבעו מקסם כתיבתכם." – מתוך דברים של יהודית מליק-שירן המובאים בפתח הספר, על ואל הנערות והנערים.
|
|
|
מה רוצה בסך-הכל בן-אדם? להבין את העולם, את הכוחות המניעים אותו, את החוקים המונחים בבסיס קיומו, למפות את ה"כפתורים" שאם לוחצים עליהם אפשר לדעת מה בדיוק יקרה בתגובה. במובן הזה, רב הדמיון בין בני השבטים באזור האמזונס, ללובשי החליפות בוול-סטריט, לעניי הודו ולמנהיגים המדיניים והכלכליים של העולם המערבי.
|
|
|
העולם החדש, שנכבש על-ידי ספרד ופורטוגל, חולק למושבות ולתת מושבות. על-פי הסכם טורדסילס מ-1494 קיבלה פורטוגל את החלק המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית, כלומר, את ברזיל, וכל השאר ניתן לספרד. המושבות הספרדיות הראשונות היו "ספרד החדשה" ופרו. ספרד החדשה כללה את מקסיקו, דרום מערב ארה"ב של ימינו, את אמריקה המרכזית ומספר איים בים הקריבי. גם הפילפינים במזרח הרחוק היו חלק מהמושבה. פרו כללה תחילה את כל אמריקה הדרומית מלבד ברזיל . ב-1717 נותק חלק מפרו ונקרא "גרנדה החדשה". היא כללה את קולומביה, פנמה, ונצואלה ואקוודור של ימינו. ב-1776 נלקחו שטחים נוספים מפרו והמושבה החדשה נקראה "ריו דה לה פלטה", וכללה את ארגנטינה, פארוגוואי ואורוגוואי של ימינו.
|
|
|
|