שתי נקודות המחלוקת העיקריות שעומדות בין נציגי החרדים בוועדה למינוי דיינים לבין נציגי הציונות הדתית הן שאלת מינוי דיינים בני הציונות הדתית - בהם כאלה הנחשבים ל'סדין אדום' בפני העולם החרדי, ומינוי קרובי משפחה של דיינים בכירים ושל חברים בוועדה למינוי דיינים.

אחד המועמדים הנחשבים לחוד החנית של הדיינים מהציונות הדתית הוא הרב אוריאל לביא מצפת. הרב לביא ישב בשנה שעברה בראש הרכב שהתיר אישה עגונה שבעלה שרוי בתרדמת. בפסק הדין שלו נכתב כי ניתן לתת לאישה 'גט זיכוי' וכי רצונו של הבעל מחוסר ההכרה הוא ששלוחיו - בית הדין - יתיר את אשתו להינשא לאדם אחר.

מאחר שהדיון על כהונת הדיינים בבית הדין העליון נחשב בעיני הצדדים המעורבים ל'גוג ומגוג' - הוסכם לדחות את הדיון בנושא עד לאחר מינוי דיינים לבתי הדין האזוריים. אולם בינתיים הביע הרב לביא את הסכמתו באזני חברי הוועדה למינוי דיינים להעמיד את פסק הדין שכתב בנושא העגונה לבחינתם של שבעה דיינים בכירים אחרים. זאת, על-מנת שיבחנו אותו בעיניים הלכתיות שאינן משוחדות. "שיגידו איפה טעיתי הלכתית", אמר לחברי הוועדה. להצעה הזאת שותפה גם האישה שהותרה באותו פסק דין והיא הביעה את נכונותה להעמיד את פסק הדין לבחינת שבעה דיינים.

אך, כצפוי, הנציגים החרדים בוועדה כלל אינם מעוניינים לשמוע על האפשרות של בחינת פסק הדין של הרב לביא. "אתה מציע פתרונות יצירתיים, אבל הם מתבצרים בעמדתם", אמר חבר בוועדה.

סוגיית מינוי קרובי המשפחה של דיינים ושל חברים בוועדה למינוי דיינים נחשבת לנפיצה במיוחד. בשנה שעברה קם הדיין הרב ציון בוארון ועזב את דיוני הוועדה לאחר שמועמדות בנו נפסלה בנימוקי נפוטיזם. גם מועמדות גיסו של הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, נפסלה אז. כעת - חזרו שמותיהם אל שולחן הדיונים.

עו"ד מרדכי איזנברג, שהיה בשנה שעברה חבר הוועדה למינוי דיינים, מציין היום כי מינויים אלה, של מועמדים לבתי הדין האזורי שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של דיינים בבית הדין העליון, מעוררים קשיים משפטיים.

"קירבה כפולה זו מעוררת קשיים משפטיים הן בשל כהונה בבתי דין אזוריים הכפופים לבית הדין הגדול בו מכהן הקרוב הדיין וכמו-כן הימצאות חבר ועדת הבחירה בניגוד עניינים ממשי העלול להביא למשוא פנים, זאת בכל הקשור לסוגיה העקרונית של בחירה בקרוב משפחה והן בשאלה הפרטית של הקרוב המסוים", ציין במכתב ששלח אל השר שטייניץ ואל החברים הנוכחיים בוועדה למינוי דיינים. עוד ציין כי בכל אותם מועמדים קרובי משפחה לא נמצאו 'טעמים מיוחדים' העשויים להכשיר את המועמדות על-פי החוק.

לדבריו, ככל שתעלה שוב סוגית קרובים לחברי ועדה מכהנים, אין די באי השתתפותם בהצבעה אלא יש לדרוש מהם גילוי נאות אמיתי ומדויק, האם הפעילו את השפעתם כחברים בוועדה על מי מחברי הוועדה האחרים למען יבחרו בקרוביהם ולדרוש מחברי הוועדה שנחשפו ללחצים שכאלה להצהיר לפרוטוקול על השפעה זו עליהם.

"אצהיר מניסיוני כחבר הוועדה, כי קרובים אלו לא נמנעו מלפעול בין חברי הוועדה בהשפעה למען קרובם, באופן המורה כי אי-השתתפותם הפורמלית בהצבעה, אחיזת עיניים בלבד", ציין והוסיף כי התנהלות קרובים חברי ועדת הבחירה (ככל שהיא קיימת) לאמור: אם תצביעו בעד קרובי, אזי אצטרף ואצביע בעד המועמד המועדף עליכם - יש בה משום הפרת אמונים.

הוא ציין כדוגמה כי אחד המועמדים למינוי הוא בנה של עובדת בהנהלת בתי הדין. בעניין זה נמסרה הודעה לוועדה כי היא מודרה מעיסוק בעניינים הנוגעים לעבודת הוועדה. לטענת איזנברג, מדובר בהעמדת פנים ותו לא. איזנברג הסביר כי בעיניו, מדובר בצביעות של הדיינים החברים בוועדה למינוי דיינים. "הם פועלים באופן אגרסיבי למען קרוביהם, בעוד שהם דורשים מהעובדת המסורה והתמימה שלא לעשות נפשות למען בנה", ציין.

אולם, למרות חומרת מינויי קרובי משפחה, ציינו היום חברים בוועדה ציינו כי הם מוכנים להתפשר בסוגיית קרובי המשפחה - במידה ומדובר באנשים בעלי רקורד ראוי והתאמה לתפקיד הדיינות - אם זה יהיה המחיר של לאפשר סוף-סוף מינוי דיינים והשלמת החוסר העצום בתקנים בבתי הדין הרבניים.

בייחוד מדובר על ינון בוארון, בנו של הרב ציון בוארון, ועל אריאל שוויצר, גיסו של הרב לאו. זאת, משום שהרב ציון בוארון פורש בשבוע שעבר לפנסיה, בגיל 70, ומשכך - אמורה להיבטל לכאורה סיבת הפסלות של מועמדות בנו לתפקיד הדיינות. ביחס לגיסו של הרב לאו אמרו חברים בוועדה כי מדובר באדם שהחל את מסלול ההכשרה לדיינות כבר לפני כעשרים שנה. "איתרע מזלו וכעשרים שנה לאחר מכן - הפכה בחירתו באחותו של הרב לאו לאבן הנגף שעומדת בפניו בפני המינוי", אמרו והדגישו כי מדובר במועמדים ראויים לדיינות. "אם הנפוטיזם מסתכם בשני הדיינים הללו - עם הנסיבות המקלות שלהם - אפשר לחיות עם זה, כל עוד המינוי שלהם מאפשר להשלים את הליך המינויים"

בין שמות המועמדים לדיינות עלה שוב גם שמו של המועמד הרב אברהם דב זרביב. שמו של זרביב עלה כבר בשנה שעברה במסגרת תחקיר שביצענו כאן, ב-News1, אשר חשף כי בנה בית בגודל 557 מ"ר מחוץ לתב"ע של היישוב בית אל שבו הוא מתגורר, פעל בניגוד עניינים בעת שהיה חבר מועצה מקומית כשהשתתף בישיבה שבה הכשיר בדיעבד את עבירות הבנייה שביצע והורשע בהסגת גבול והצהיר בפני הוועדה כי הרשעתו בוטלה.

ואלה עיקרי החשיפה:

• זרביב ביצע, לכאורה, עבירות בנייה כשבנה את ביתו בשכונה הצפונית בבית אל. עד לבחירות האחרונות כיהן זרביב כחבר המועצה המקומית בית אל. שלוש פעמים הגיש זרביב בקשה לאישור תוספות בנייה בביתו. אולם בקשתו נדחתה על-ידי מי שהיה אז היועץ המשפטי של המועצה המקומית בית אל בטענה כי ביתו נמצא מחוץ לתב"ע וכי לוועדה המקומית לתכנון ולבניה אין כל סמכות לאשר בנייה במגרש המדובר. למרות הדחיה הגיש זרביב את בקשתו פעם נוספת, אך גם אז נדחתה בקשתו בשל התנגדות חברי האופוזיציה במועצה. רק בפעם השלישית שבה הגיש את הבקשה, במאי 2010, הצליח להשיג את האישור הנכסף בתמיכת חמישה חברי מליאה.

• לידי News1 הגיעו ראיות המעידות כי במסמך בקשה מספר 20090057 מתאריך 6 במאי 2010 נכתב כי במגרש בן 485 המטרים הרבועים שעליו ניצב ביתו של זרביב ניצב בית בן שתי קומות. הקומה הראשונה - בת 174.4 מ"ר והשנייה בת 161 מ"ר. זרביב ביקש מן הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר לו תוספת של 20.23 מטרים בקומה הראשונה, תוספת של 24.31 מטרים בקומה השנייה ותוספת של קומה שלישית בת 177.79 מ"ר. הבית כולו פוצל לשתי יחידות דיור. מסמך נוסף של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאותו תאריך מציין כי בקשתו של זרביב להרחבת מבנה קיים ברחוב יהודה המכבי אושרה וכי אושרה תוספת בנייה מקסימלית של 330 מ"ר. עוד עולה מאותו מסמך, המפרט את הנוכחים בישיבה, כי זרביב עצמו נכח בישיבה שבה נדונה בקשתו תוך מה שנראה כניגוד עניינים חמור. בעוד בהחלטה אחרת הנוגעת לבני משפחה של חבר ועדת התכנון והבנייה נכתב כי ההחלטה התקבלה בהיעדרות אותו חבר - לא נכתבה כל הערה דומה ביחס להחלטה אודות הבנייה במגרשו של זרביב.

• הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בבית אל לא הייתה מוסמכת לדון בבקשתו של זרביב. זאת, בשל העובדה כי בית המידות של זרביב שברחוב יהודה המכבי בבית אל נמצא מחוץ לתב"ע של המועצה - לאישור שניתן לו להרחבת הבנייה לא היה כל תוקף. זאת, משום שסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נוגעת אך ורק לשטחים שבתחום השיפוט של המועצה.

משמעות הדברים חמורה ביותר. לא זו בלבד שחבר המועצה דאז והמועמד לדיינות דהיום מתגורר בבית שמעולם לא קיבל אישור בנייה בר תוקף ולא זו בלבד שהמסמכים מעידים כי כנבחר ציבור פעל תוך ניגוד עניינים חמור בהשתתפות בישיבה שבה נדונה בקשתו הפרטית להרחבת בנייה, אם אכן פנה לקבל מימון בנקאי לבניית ביתו תוך שהוא מסתמך על אישור הבנייה שהונפק לו ללא כל סמכות על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - הרי שניתן יהיה לדבר אולי אף על עבירות חמורות מכך.

חבר הוועדה למינוי דיינים ציין אתמול כי שמו של זרביב אכן עלה במהלך הדיונים המקדמיים של הוועדה, אך ירד מתוך כוונה שלא להעלות אותו כאפשרות למינוי. עם זאת, ציין, כי בשל הנזילות של הדיונים - ומאבקי הכוח הפוליטיים שבין החרדים לתומכי הציונות הדתית - ייתכן בהחלט, באופן תיאורטי לפחות, ששמו של זרביב יעלה שוב. "במקרה כזה", ציין, "יועלו בפני הוועדה מעשיו הקשורים לבניית ביתו מחוץ לתב"ע ולפעולתו להכשרת הבנייה, שנעשתה לכאורה בניגוד עניינים חמור.