בימים הקרובים, אם לא יחול שינוי מפתיע של הרגע האחרון, ימונה עו"ד עדיאל שמרון, 50 גרוש ואב לארבעה, למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. הוא יהפוך בכך לאחד מבכירי ענף הנדל"ן. אחרי שנה בתפקיד ממלא-מקום, אישר שר האוצר ויו"ר הרשות, משה כחלון, את המינוי, חתם עליו, והעביר בשבוע שעבר את המינוי לבחינתו ולאישורו של נציב שירות המדינה, משה דיין. הבדיקה לא תארך, כנראה, אלא אם כן פרשת חולות ראשון לציון, שתפרוט להלן, תציב סימן שאלה על המינוי.

זוהי עליה מהירה, לא-שגרתית, של עובד מדינה. רוב שנותיו היה עורך דין פרטי או עובד בכיר במחלקה במשרד ראש הממשלה. שמרון הוסמך כעורך דין לפני 23 שנים, היה שכיר במשרד עורכי דין, ואחר כך פתח משרד משלו. הוא טיפל בחוזי נדל"ן, כחלק מפעילותו, כפי שעושים עורכי דין רבים. זמן מה עבד כיועץ פרטי. ב-2004 הצטרף שמרון למינהלת "סלע", ראשי תיבות של "סיוע למגורשי עזה" - אחר כך נקראה "תנופה" - כשמה כן היא, מחלקה במשרד ראש הממשלה לסיוע למגורשים.

שמרון היה עובד בכיר - לא מנכ"ל - בגוף זה במשך שמונה שנים, ובין היתר עסק בהקמת ישובים חדשים למגורשים, אך רק בתחומי המועצה האזורית נחל שורק. לא היה לו ניסיון בניהול קרקעות המדינה בחלקים אחרים בארץ. תפקידים אלו לא הפכו אותו לכאורה למומחה בניהול ומכירת הנדל"ן של הרשות, שהיא בעל הקרקעות הגדול והחשוב ביותר בישראל.

טושינסקי "הרגה" את סיכוייה שלה

המפנה קרה לפני כארבע שנים וחצי. ליאורה טושינסקי, שעבדה יחד עם שמרון ב"תנופה" הצטרפה לרשות המקרקעין כסגנית מנכ"ל לענייני ארגון ומינהל. היא המליצה למנכ"ל הקודם, עו"ד בנצי ליברמן, לצרף לרשות גם את שמרון. ליברמן קיבל את ההצעה, ובראשית 2014 מינה את שמרון למנהל מחוז המרכז. טושינסקי לא חלמה כמובן, שבכך היא "הורגת" במו ידיה את סיכוייה שלה להיות מנכ"לית-אשה ראשונה של הרשות.

בראשית 2014 קודם שמרון לתפקיד מנהל החטיבה העסקית של הרשות, המרכזת את מכירת הקרקעות, תפקיד מרכזי, אך לא במעמד סגן מנכ"ל, שהיה כאמור בידי טושינסקי. לפני כשנה וחצי נקלע המנכ"ל ליברמן לפרשת חשדות - שלא הוכחו עד היום - לניגודי עניינים. הוא פרש, תחילה לחופשה רגילה, אחר כך לחופשת מחלה. לפני כשנה עמד כחלון בפני הצורך למנות ממלא-מקום לכסא הריק. הוא בחר בשמרון.

למה בחר בו, ולא בסגנית המנכ"ל?

מקור ברשות: "טושינסקי היא אומנם סגנית מנכ"ל והאיש מספר 2 ברשות, אבל כחלון בדק ומצא, שהמומחיות שלה היא בנושאי ארגון ומינהל, ואילו שמרון פעיל ומצליח בחטיבה העסקית, העוסקת במוקד פעילות הרשות, מכירת מגרשים. לכן העדיף את שמרון. ברור שטושינסקי אינה מאושרת". (ליאורה טושינסקי נמצאת בחופשה פרטית בספרד, ואי-אפשר היה לקבל את תגובתה).

כחלון גילה שאי-אפשר למנות מנכ"ל חדש

כחלון, בתפקידו הכפול כשר האוצר וכיו"ר מועצת הרשות, מרוצה מהישגיו של שמרון בשנה האחרונה. לדעת עחלון, פעל שמרון במרץ למכירת המגרשים של רמ"י, גם במכרזים רגילים וגם במכרזי "מחיר למשתכן". כחלון אמר זאת בפומבי, וגם בשיחות פנימיות. האם זה הבטיח את מינויו של שמרון למנכ"ל? בכלל לא.

בסוף יוני הודיע כחלון שימנה ועדת איתור לבחירת מנכ"ל, כלומר הכול פתוח. אחרי זמן קצר התברר לו שטעה ליברמן בחופשה, והוא המנכ"ל, גם אם כסוא בבניין ההנהלה, בכניסה לירושלים, ריק. יש לו חוזה עד ספטמבר 2016. אי-אפשר לפטרו, כי לא הועמד לדין ולא הורשע בדבר. אין למנות ועדת איתור, כאשר יש מנכ"ל.

הארכה ועוד הארכה, בחסות דיין

אז מה עושים? כחלון השתמש בסעיף בחוק שירות המדינה, ומינה בסוף יוני אשתקד את שמרון למ"מ לשלושה חודשים, ואחר כך עוד שלושה. החוק מתיר מינוי כזה לשישה חדשים בלבד. בדצמבר 2015 נאלץ כחלון, על-פי החוק, לפנות לנציב שירות המדינה ולבקש הארכה מיוחדת של שלושה חודשים. נוספים. דיין ציית. אין אתו בעיות. בחודש מרס נתן דיין אור ירוק לעוד שלושה חודשים. זה חוקי, פורמלית, אבל מצב לא טבעי ולא מקובל בשירות המדינה. הדבר גם מביא לאי-ודאות, העלולה לפגוע בעבודה, הן אצל ממלא המקום והן אצל עובדי הרשות.

בינתיים התנהל מאחורי הקלעים מו"מ עם ליברמן, כדי לסיים את המצב המוזר והלא-נעים. ביקשו ממנו שיפרוש לפני תום החוזה. במשך חודשים סירב. אחר כך הסכים, ושלח מכתב התפטרות. נראה, שקיבל תנאי פרישה טובים. קודם לכן נקבע, שאין ראיות להגיש נגדו משפט פלילי, והוא יועמד לדין בבית דין משמעתי של נציבות שירות המדינה. אם התפטר, ספק אם יש בכלל טעם להעמידו לדין משמעתי. הסיפור שלו הסתיים לפני כמה שבועות, ודרכו של שמרון לפסגה נראתה סלולה.

הבעיה - ראשון לציון

אולם, בעוד כחלון מתכונן לחתום על המינוי, התעוררה בעיה בלתי צפויה, שגרמה מהומה לא קטנה ברשות ובלשכת שר האוצר. מבקר המדינה, יוסף שפירא, העביר לרשות טיוטה של דוח ביקורת על הרשות. נאמר בו, לא פחות ולא יותר, ששמרון התעלם, בשנת 2012, מפרשת חולות ראשון לציון: חברה פרטית חתמה לפני שנים על חוזה עם רכבת ישראל, לפינוי חולות שהצטברו בעת סלילת מסילת ברזל חדשה. החברה - קבע המבקר - חרגה מההיתר, ובניגוד לחוק ולחוזה, וללא היתר מתאים, פינתה וגם כרתה רבבות מטרים מעוקבים של קרקעות רשות המקרקעין. היא גנבה, לכאורה, חול ב-40 מיליון שקל, ועוד הגדילה לעשות ולא שילמה לרשות תמלוגים שעליה לשלם.

כאן הוכנס שמרון לתמונה. ביולי 2012 שלח ניצן פרנקו, 67 (כיום) מנכ"ל עירית ראשון לציון, מכתב לשמרון, שהיה אז מנהל מחוז מרכז ואחראי בין היתר על חולות ראשון לציון. פרנקו פירט את העובדות, תקף את החברה הפרטית, הכורה חול "בקצב מסחרר" ודרש מרמ"י ומשמרון לפעול. פרנקו דרש לקיים ללא דיחוי דיון בין נציגי העירייה לבין "גורמי הפיקוח", כלומר מנהל מרחב שמירה ת"א-מרכז. שמרון - קבע המבקר - לא פעל. ולא הגיב.

כיום, כאשר התקשורת והציבור רגישים לכל מעשה לא-ראוי או מחדל של עובד ציבור, פרסום מעין זה עשוי לפגוע בסיכוייו של שמרון להתמנות למנכ"ל. האם ייתכן למנות לתפקיד הבכיר ביותר ברשות אדם, שארבע שנים קודם לכן עצם עיניים לנוכח שוד קרקעות המדינה?

המכתב שלא פורסם

בהנהלת רמ"י מיהרו לבדוק את האירוע, ושלחו למבקר, כפי שמותר להם, מכתב תשובה. במכתב זה - שלא הוזכר בדוח הסופי - אומרת רשות המקרקעין ששמרון לא התעלם. הוא העביר את המכתב למנהל מרחב השמירה, ודרש ממנו לנקוט בצעדים הדרושים. מנהל השמירה לא עשה דבר. במבנה הנוכחי של הרשות, הסבירה, מרחב השמירה אינו כפוף למנהל מחוז מרכז, אלא ישירות למנכ"ל דאז, ליברמן. שמרון לא היה יכול לנקוט בצעדים כלפי מנהל מרחב השמירה, ולכן אינו אשם.

אולם מבקר המדינה התעלם ממכתב התגובה של רשות המקרקעין, לא ציטט ממנו ולא התייחס אליו. המבקר קבע בדוח הסופי, שפורסם השבוע: "שמרון לא הגיב על מכתבו של פרנקו ולא קיים דיון משותף בנושא, למרות חומרת הענין".

האם פרשה זו יכולה מלמנוע או לעכב ברגע האחרון את מינויו של שמרון למנהל הכללי של הרשות? זו השאלה, שתוכרע מן הסתם בימים או בשבועות הקרובים.