בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עוד מעילה בכספי קוני דירות
|
|
|
"הסתבכתי, עשיתי דבר נורא"
|
עו"ד איה לביא מעלה במיליוני שקלים של קוני דירות שהפקידו את כספם אצלה בנאמנות ● בניגוד לשתי פרשיות קודמות, היא מודה שמעלה ומבטיחה שתנסה להחזיר את הכסף ● קוני הדירות בבעיה
|
לקחים חשובים לרוכשי דירות [צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]
|
|
|
|
הלקח
|
3 דרכים למניעת גניבת הכספים
|
|
זוהי פרשה חמורה. בפרשת ענבל אור הציעה לשכת עורכי הדין לקוני דירות, שיקפידו על כך שדמי הקדימה ששילמו בעד דירות יופקדו בחשבון נאמנות, ויוצאו ממנו רק לצורך תשלום בעד הדירה. עכשיו מתברר שלעתים לא די בכך: כספי מאיירס לא הופקדו אצל אדם ניטרלי, אלא אצל עורכת הדין של מאיירס, שלכאורה חייבת רק לה נאמנות. גם זה לא עזר. News1 מציע לקוני הדירות שלושה פתרונות, לפחות: - תשלום לפי אבני דרך - לשלם ישירות לקבלן, אבל לא לפי לוח זמנים אלא לפי אבני דרך - כך וכך עם גמר בניית השלד, וכן הלאה. הכל בכתב ובמפורט. התנאי לתשלום יהיה אישור בכתב של מהנדס בניין המקובל על שני הצדדים. הקונה יקפיד, שהתשלומים יהיו תמיד פחות מקצב התקדמות הבנייה, ולצורך כך ימנה מפקח מטעמו. זה עולה קצת כסף, אבל עדיף מאשר להפסיד מיליונים. כספי הקונה מובטחים על-ידי ערבות חוק מכר.
- מערב אחרי חשבון הנאמנות - יש לקבוע בחוזה, שהקונה זכאי לעיין בכל עת בדפי החשבון. אפשר לחייב את עורך הדין לשלוח מדי יום את החשבון והיתרה לדוא"ל של הקונה.
- הבנק יתחייב בכתב בפני הקונה, שיאשר הוצאת כספים מהחשבון רק לכתובת אחת ויחידה - היזם המסוים, בבניין המסוים שהוא בונה. זהו ביטחון טוב. הבנק יודע שאם יתרשל, אפשר יהיה להגיש תלונה נגדו למפקחת על הבנקים, שהבנקים די חוששים ממנה.
|
|
|
|
"הסתבכתי, עשיתי דבר נורא, דבר שלא ייעשה". כך אמרה שוב ושוב לפני כשלושה שבועות (29.5.16) עו"ד איה לביא (49) בשיחה נוקבת עם אחת הקרבנות שלה, תמר מאיירס (44) מתל אביב. זוהי פרשה שלישית בחודשים האחרונים, שבה נקלעים קוני דירות לקשיים בגלל מעשים ומחדלים של מי שהחזיק בכספם. בניגוד ל ענבל אור ול אורן קובי, לביא מודה שחטאה ופשעה, מנסה להסביר למה עשתה זאת, ומבטיחה שתנסה להחזיר את הכסף. שבעה לקוחות של לביא התלוננו בשבועות האחרונים, שהפקידו אצלה כספים, והם נעלמו. סך הכל מדובר בכ-3.5 מיליוני שקלים לפחות. המקרה הבולט והגדול ביותר הוא של תמר מאיירס מתל אביב, התובעת עתה מלביא, בבית המשפט, 1.7 מיליון שקל. גם אמה של מאיירס, המתגוררת בהולנד, הפקידה כספים אצל לביא, אך לפי שעה לא הגישה תביעה. מאיירס הרווקה, סטודנטית שעלתה לארץ לפני יותר מ-10 שנים, מתגוררת ברחוב חובבי ציון 23 בתל אביב. ב-2 בדצמבר 2012 רכשה מחברת לב לבונטין דירת 4 חדרים בקומה 3 בבניין בן שש קומות, 71 דירות יוקרה, שהחברה עמדה לבנות, ברחוב לבונטין 19-17 בתל אביב. הפרויקט בבעלות מרדכי ו משה ינאי, זיסי הצובאי ואחרים. נושא הבעלות נידון בעבר בבית המשפט, לאור טענה של משפחת זקלר ואחרים לבעלות עליו. לגבי הבנייה והסיפור שלנו - אין זה משנה. מחיר הדירה נקבע ל-3.55 מיליון שקל, כולל מחסן ושתי שתי חניות. כמקובל, נקבע לוח תשלומים. הידיד הציע, וכספי מאיירס הופקדו אצל לביא ידיד, מייק איזקסון, הציע לתמר מאיירס להיעזר בשירותיה של עו"ד לביא. מכיוון שמאיירס אינה בקיאה בחוקי הנדל"ן, וגם העברית שלה אינה טובה, הסכימה שלביא תפתח חשבון נאמנות על שמה (של לביא), שבו יופקדו התשלומים בעד הדירה. לביא אמורה כמובן להעביר את הכספים לחברה הקבלנית. גם מרים ואן הלדר, אמה של תמר, המתגוררת בהולנד, החליטה לקנות דירה באותו בניין. היא רכשה דירת 3 חדרים בכ-2 מיליון שקל. מאחר שהיא נמצאת בחו"ל, מינתה ואן הלדר את עו"ד לביא למיופת כוח שלה. איזקסון, ואולי גם אחרים, דיברו בשבחה של לביא, וסיפרו שהיא עורכת דין ותיקה ובקיאה בחוזי נדל"ן, שעבדה במשרדים מובילים. בשנים האחרונות פתחה משרד עצמאי במגדל ששון חוגי, דרך אבא הלל 12 רמת גן. לביא מתגוררת ברחוב פומרוק 9, רמות צהלה. לביא -חשוב לדעת למען ההמשך - גרושה, אם לשתי בנות, היא בעלת המשמורת על שתי בנותיה. הגדולה לומדת ומתגוררת בפנימייה, והקטנה עם אמה בבית.
|
"העבירי את הכסף לקבלן דרך החשבון שלי"
|
|
הבנייה בלבונטין התקדמה. מאיירס שילמה בעד הדירה גם מתוך כספים שאמה העבירה לה מחו"ל. במאי אשתקד הודיעו היזמים לעו"ד לביא, שהבנייה הסתיימה, אפשר להעביר את שתי הדירות - של תמר ושל אמה בטאבו, ונא לשלם את התשלומים האחרונים, ככל הנראה 500 אלף שקל בעד כל דירה. מאיירס מכרה עוד קודם לכן את דירתה ברחוב חובבי ציון, ב-2.5 מיליון שקל. הקונה, תמר שפריר, שילמה על חשבון 750 אלף שקל. מאיירס נטלה עתה את הכסף, ועוד 250 אלף שקל ממקור אחר, כדי להעביר אותו לחברת לב לבונטין. לביא עצרה אותה: "הרי אני מייצגת אותך בעסקת רכישת הדירה בלבונטין. הפקידי את הכסף בחשבון הנאמנות שלי, ואני אעביר אותו לקבלן. זה פשוט יותר". מאיירס הסכימה, וב-1 ו-3 ביולי אשתקד הפקידה אפילו סכום גדול יותר, 850 אלף שקל, בחשבון הנאמנות של לביא.
|
מאיירס הייתה אולי תמימה, אבל לביא - בכלל לא. הייתה לה מטרה ברורה - לגנוב את הכסף. ב-5 ביולי, יומיים לאחר ההפקדות, משכה לביא מהחשבון לכיסה הפרטי 88 אלף שקל. אחרי 10 ימים משכה עוד 78 אלף שקל, וכן הלאה. כדי "לגוון" את המשיכות, הוציאה לביא מהחשבון כ-85 אלף שקל, על-ידי 14 העברות של 6,000 שקל, לעתים יום אחרי יום. מדוע דווקא סכום זה? כי זה הסכום המירבי שמותר להעביר בדרך זו בהעברה בנקאית אחת, מדי יום. לאחר מכן החליטה מאיירס לקנות דירה נוספת בלב לבונטין. היא חתמה על חוזה, וב-14 באוקטובר אשתקד שילמה דמי קדימה של 1.2 מיליון שקל, כמובן לחשבון הנאמנות של לביא. עורכת הדין לא חיכתה הרבה, וגנבה מהר מאוד כמעט את כל הכסף - 905 אלף שקל בשתי העברות ב-18 באוקטובר, ועוד 175 אלף שקל ב-28 באוקטובר. רוב הסכום, 730 אלף שקל, הועבר לחשבון פרטי של לביא בבנק מרכנתיל, רמת השרון. בשלב מסוים החלה מאיירס לחשוד שמשהו לא בסדר. ביולי אשתקד שאלו ככל הנראה היזמים היכן יתרת התשלום בעד שתי הדירות. מאיירס פנתה ללביא, וזו העבירה לה מחצית הסכום, 500 אלף שקל.
|
מאיירס האמינה ללביא. כמעט עד הרגע האחרון. הן אפילו ניהלו שיחות ידידותיות במרס ואפריל השנה. באחת השיחות סיפרה מאיירס ללביא, שמציעים לה להצטרף לקבוצת רכישה (בבניין אחר) והיא כבר שילמה דמי קדימה של 50 אלף שקל. לביא שידלה את מאיירס לבטל את העסקה, ולדרוש חזרה את דמי הקדימה. אלא שכמעט כל הסכום הועבר - ניחשתם - לחשבון של לביא, ומשם נעלם ואיננו. מי יודע כמה זמן זה היה נמשך, אלמלא הופיע שוב מייק איזקסון, הידיד של תמר, בזירה. לפני כשלושה שבועית, ביום שישי, 27 במאי, טלפן איזקסון למאיירס והדהים אותה: " לביא הודה בפני שמעלה ב-500 אלף שקל".
|
מאותו רגע ואילך הפסיקה מאיירס להיות תמימה. היא התקשרה בחמת זעם ללביא, ובמסרונים תקיפים ב-18:30, שעה לפני שבת, ודרשה לדעת היכן הכסף ומה עשתה בו. לביא השיבה (בכתב!): "לקחתי את הכסף כדי לסדר דברים שסיבכתי. הסתבכתי אישית בקשר לבנות שלי... אני ממש מצטערת, אמצא דרך להחזיר את הכסף". ביום ראשון, 29 במאי, בבוקר, מיהרה מאיירס לבנק מזרחי, סניף בית אל על, שם היה חשבון הנאמנות של לביא. הפקיד סירב להראות לה את דפי החשבון, כי הרי הוא של לביא, ולא של מאיירס.
|
לביא: "עשיתי דבר נורא, מעשה שלא יעשה"
|
|
מאיירס זימנה מיד, ל-10 בבוקר, פגישה עם לביא, בנוכחות שני עדים - בן דודה בנימין ואן הלדר, וגננת בשם שלומית (שם המשפחה אינו ידוע), חברתה של איה לביא. במהלך השיחה הקשה שהוקלטה, הודתה לביא: "אני במצוקה גדולה מאוד. אני מנהלת מלחמה על הבנות שלי. עשיתי דבר נורא, מעשה שלא יעשה. המשפחה שלי והגרוש שלי נלחמים בי. בעלי לשעבר תובע משמורת על הבנות חזרו לי צ'קים. שילמתי לעורכי דין. לקחתי הלוואה - לא מהמאפייה, אבל בריבית גבוהה מאוד". מאיירס: "אני זקוקה מיד ל-500 אלף שקל, שהחברה הקבלנית דורשת ממני". לביא הודתה שאין לה כסף. (למחרת שלחה 5,000 שקל...). בנימין ואן הלדר שאל-רמז: "אפשר לראות את הרשיון שלך". לביא: "הוא בבית, אינני לוקחת אותו לכל פגישה". הרמז היה ברור: תמר מאיירס תוכל להתלונן נגד לביא בלשכת עורכי הדין, וזו עשויה להשעות את הרשיון שלה. לביא נתנה למאיירס ייפוי כוח לעיין בחשבון הנאמנות. מאיירס מיהרה לבנק, הוציאה את דמי החשבון וגילתה איך גנבה לביא את כספה. לאחר ארבעה ימים הגישה תביעה משפטית בסך 1.7 מיליון שקל נגד עו"ד איה לביא. גם בנק מזרחי ומרכנתיל נתבעים, בטיעון שהתרשלו ולא עקבו אחרי תנועות הכספים בחשבון הבעייתי.
|
|
תאריך:
|
17/06/2016
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2016
|
|
אלעזר לוין
|
"הסתבכתי, עשיתי דבר נורא"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מכיר מקרוב
|
17/06/16 18:34
|
|
התמונות המצורפות לשורות אלו צולמו אתמול (יום ה', 16.6.16) בהיכל המשפט בחיפה. זה לא תור לקבלת מידע, אלו לא אנשים המבקשים לצלם מסמכים. אלו אנשים העומדים לדין פלילי וצריכים להחליט בתוך דקות אחדות כיצד לנהוג.
|
|
|
"אין חכם כבעל ניסיון" - קבע ר' יצחק עראמה. לאור זאת, מן הסתם, אין שוטה כמי שאיננו לומד מן הניסיון. הנה כמה דוגמאות עכשוויות: מהטבח באורלנדו דרך ממשלת ישראל ועד מכבי תל אביב
|
|
|
השבוע, הכובד יורגש יותר. מצבי הרוח יושפעו מהמציאות ועל המציאות. יש כאן הגבלה הצומחת בתוך המציאות ומצד שני יש רצון לאוטופיה, לחלום על איך הייתם רוצים לחיות את החיים. כאשר נוצר המפגש בין המציאות והפנטזיה, צפויה להגיע אכזבה, או דיפרסיה, אבל זה מבטיח שאתם רואים דברים כמו שהם ויש לכך יתרון. ההתמודדות תהיה עם עובדות בדרך מאוזנת, מה שמבטיח פחות טעויות. בעיקר בבחירת הכיוון שאתם צועדים אליו. נהיה עדים לאנשים שאנו מכירים אותם כהגיוניים, הפועלים תמיד עם מחשבה ריאלית, ועכשיו הכל הפוך, כאילו אין מוצא. המתח בין המציאות המפוכחת המציבה גבולות לאידיאלים ולרצונות הבריחה (אסקפיזם), הניסיון למוסס כל מגבלה שמפריעה לעשות "הכל".
|
|
|
68 שנים חלפו מאז הוקמה מדינת ישראל ומאז התנהלה מלחמת העצמאות, והסיפור האמיתי של אירוע היסטורי חד-פעמי זה עדיין לא סופר. מתברר שלמקימי המדינה ולמפקדי מלחמת העצמאות היה מה להסתיר, שהרי במלחמות תמיד יש מה להסתיר ועל כך משלם הציבור הרחב. מאחר שהם שלטו עדיין, עד השנים האחרונות, בכל המערכות בישראל, ועושי דברם עדיין שולטים בנו, גם בפוליטיקה, גם באקדמיה וגם בעסקים, הם עושים הכל כדי שההיסטוריה האמיתית של מלחמת העצמאות לא תתפרסם, האינטרסים האישיים והקבוצתיים שלהם לא יפגעו והאידיאולוגיה שלהם לא תתערער.
|
|
|
וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ [..] וַיֹּאמֶר ה' אֶל-קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? וַיֹּאמֶר: לֹא יָדַעְתִּי.. הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? בראשית ד ח-ט
|
|
|
|