לפני כמה שבועות קיבל איש העסקים, היזם ואיש ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי פרס מפעל חיים מחברת המחקר דן אנד ברדסטריט. בנימוקי ההחלטה קבעה ועדת הפרס כי "ורדי, בפעילותו רבת השנים, תרם רבות והשפיע על הכלכלה הישראלית ועל ענף ההיי-טק בפרט".
בגיל 74, ד"ר ורדי עדיין מתרוצץ בעולם ומנהל כנסים טכנולוגיים בינלאומיים שבהם מפגישים יזמים וחברות צעירות עם משקיעים וחברות גדולות, כדי לייצר את הדבר הבא. מאז שהחל לעסוק באינטרנט הוא השקיע ב-86 חברות, כאשר 29 מהן עשו אקזיט, 29 נסגרו ו-28 עדיין קיימות.
אבל אקזיט אחד, שלא נכלל בפורטפוליו שלו, הוא זה שהביא אותו למרכז התודעה הציבורית. זהו האקזיט של מירבליס, שפיתחה בראשית שנות ה-90 את תוכנת המסרים ICQ ונמכרה לענקית האינטרנט דאז AOL תמורת 400 מיליון דולר - סכום שיא בזמנו. המעניין הוא שאת ההשקעה בחברה עשה ורדי בעיקר לאור בקשת בנו, שהוא וחבריו חשבו על רעיון המסרים המיידים והיו זקוקים לכסף. כל השאר היסטוריה.
בספר "אותך אני מחפש!", שכתב אנתוני דייוויד, היסטוריון וביוגרף של דמויות מפתח בכלכלה ובתעשיה העולמית, הוא מתאר כיצד סירב ורדי בתחילה לרעיון המכירה, על-אף שהוצע לו מחיר לא רע - וזאת למגינת ליבם של בנו וחבריו. אבל כמו תמיד, הסתבר להם שלאיש המיוחד הזה יש חושים שיודעים לזהות את ההזדמנויות ומתי לא לקבל את ההצעות.
מה השתנה מאז שנכנסת לעולם הטכנולוגי? "לפני 20 שנים, אלה ששלטו בחדשנות היו החברות הגדולות, והיו מעטות כאלה. לחברות קטנות בכלל לא היה סיכוי לפתח משהו, כי כאשר הן באו לחברות הגדולות, שחלקן היו מונופולים, גירשו אותן בעדינות. המונח הרווח היה Not Invented Here - לא הומצא כאן. החוכמה הייתה אצל אותן חברות גדולות. או אז הגיע האינטרנט והעולם עמד פעור פה. גוגל (Google) סימלה שינוי באוויר, הגדולות ראו פתאום שחברות צעירות, שהתחילו מאפס, יכולות לעשות דברים לא פחות טוב מהן. אז באו 'הטכנולוגיות המערערות', שזעזעו את החברות הגדולות. לפני 7-5 שנים החלו החברות הגדולות לחזר אחרי הקטנות, כי הן יכולות להיות מסוכנות ואין לגדולות את היכולת לעשות את מה שהצעירות עושות".
כיצד זה בא לידי ביטוי? "קורית פה מהפכה של ממש, שמשנה את כללי המשחק. כל חברה גדולה מנסה כיום לגייס חברות בכל מיני מסגרות: למשל, מאיצים, האבים והשקעות בחברות שבעבר איש לא השקיע בהן. החברות נמצאות כיום באווירת FOM (ר"ת Fraid of Missing), בפחד מתמיד של פספוס טכנולוגיה שהמתחרים ייקחו אותה.
"כך נוצרו כנסים כמו DLD, שאני מנהל בארץ כבר שנים רבות, וכנסים בינלאומיים שאני עומד בראשם, כגון כנסי חדשנות במובייל בברצלונה, שנערכים במקביל לתערוכת המובייל הגדולה. בכל שנה, מספר המשתתפים בכנסים אלה גדל בצורה מטורפת. בכנס הראשון בברצלונה, ב-2014, באו 2,000 איש, שנה אחר כך 8,000 איש והשנה - 16 אלף".
על-רקע זה, שהטכנולוגיה היא כבר נחלת הכלל, מה מייחד את ישראל, אם בכלל? "כדי שתהיה תעשיית היי-טק צריך קודם כל חינוך, השקעות ממשלתיות, צבא שמקדם הרבה מאוד טכנולוגיות, ואחר כך אקדמיה ותעשיה פורחת. נכון שזה קיים בהרבה מדינות, אבל לנו יש ייחוד והוא קשור לתובנות חברתיות. ב-דנ"א של הישראלים יש ריכוז גבוה של סטארט-אפים. חברות גדולות הן בעלות מסורת של היררכיה, תהליכים ארוכים ועוד. זה לא קיים אצל החברות הצעירות".
איך זה מסתדר? "יש לנו אנשים טובים, ולא רק בהיי-טק. לאורך כל הדרך, הסיפור של מדינת ישראל הוא סיפור של סטארט-אפ אחד גדול. הצלחנו להעמיד פה את החקלאות הכי טובה, הרופאים הכי טובים, הטייסים הכי טובים, התעשיה הכי חכמה וכמובן, גם את ההיי-טק".
האם קטר ההיי-טק ימשיך להוביל את המשק? "הוא ימשיך להוביל, אבל אני חייב לצטט כאן את ח"כ פרופ'
מנואל טרכטנברג, שאמר שההיי-טק הוא הקטר של המשק, אבל לפעמים נדמה שהוא נוסע על מסילה מקבילה...".
