ספריהם החדשים של המשוררים התאומים הם ספרי שירה גדושים. ספרו של הרצל מכיל 322 עמודים וספרו של בלפור מכיל 318 עמודים. ניכר שהיצמדות שני הכותבים לסביבה דומה בעיצוב ובכמות השירים יוצרת את החיבור המתבקש ביניהם. שניהם יוצרים עשרות שנים במקביל והם מקפידים לפרסם במועד זהה או סמוך, הלידה של התאומים היא תמיד לידה זהה, אח בעקבות אחיו, הפרייה הדדית שאינה מסתיימת. סביר להניח שכאשר הרצל כותב שיר הוא מראה לבלפור וכשבלפור כותב שיר הוא מראה להרצל, ואם צריך אח מעיר לאחיו, הם כמו שני עורכים שמחוברים זה לזה ומקשיבים זה לזה בעניין. היצירתיות והמעיין של שניהם אינו יבש, והם ממשיכים לכתוב ולנבוע כמעיין המתגבר. לשניהם אותו רקע תרבותי, ושיריהם צומחים מתוך אותה ילדוּת, אותה היסטוריה משפחתית מרתקת, ואל נשכח: שירתם תמיד הייתה מחובּרת לארון הספרים היהודי. זו עברית רב שכבתית, שנושאת עִמה את מורֶשת הדורות.