להפחית את הסיכון למוות בעריסה

כמחצית מהפניות לעמותת עתיד בשנים האחרונות נעשו בעקבות מוות פתאומי בלתי מוסבר, הידוע גם בשם "מוות בעריסה", שאירע בעת שהתינוקות היו בהשגחת מטפל שאינו הורה - במעון יום, משפחתון או אצל מטפלות.

רוב המקרים אירעו ביום הראשון או בשבוע הראשון לשהייה במשפחתון/מעון או אצל מטפלת. התינוקות היו בני שלושה שבועות עד 10 חודשים. כאשר תינוק מורגל לישון על-ידי הוריו על הגב בלבד ובאופן פתאומי משכיבים אותו לישון על הבטן, הסיכון למוות עריסה נוסק לפי 18. זהו ככל הנראה ההסבר לתמותת התינוקות בימים הראשונים לשהייה אצל מטפלים שאינם ההורים. בארה"ב
כ-20% ממקרי המוות בעריסה אירעו אצל מטפלים שאינם ההורים.

מנתוני הלמ"ס עולה, כי בשנת 2012 מתו 71 תינוקות מוות פתאומי בלתי מוסבר ובשנת 2013 מתו 45 תינוקות.

משרד הכלכלה אחראי לפקח על מעונות היום והמשפחתונים. אך על מטפלות פרטיות ומשפחתונים פרטיים אין כל פיקוח ובהיעדרו, אין לדעת האם המטפלים בקיאים בכללי הפחתת הסיכון ומניעת מוות בעריסה. כמו-כן, מטפלים בתינוקות בישראל אינם מחויבים לעבור הכשרה בנושא מניעת גורמי סיכון למוות עריסה ושמירה על סביבת שינה בטוחה לתינוק. פעמים רבות המטפלים אינם פועלים על-פי ההנחיות ואף בניגוד להנחיות מפורשות של ההורים.

כדי לפעול לשינוי המצב, עמותת עתיד קוראת לחייב מטפלים בתינוקות לעבור הכשרה בנושא הפחתת גורמי סיכון ומניעת מוות בעריסה וקורס החייאה לתינוקות. בהעדר כללים ובקרה של הרשויות על כל פעילות המטפלות, המשפחתונים והמעונות לתינוקות, אנו קוראים לכל הורה בישראל, לקחת אחריות ולוודא עם המטפלים בתינוקם שהם ערים לנושא, בקיאים בהנחיות העדכניות ומיישמים אותן בדקדקנות. אין להסתפק בזה, אלא לבדוק במקום שהמטפלים אכן שומרים על סביבת שינה בטוחה.

ההנחיות העדכניות ליצירת סביבת שינה בטוחה, להפחתת הסיכון למוות בעריסה ולמניעתו הן:

• להשכיב תינוק לישון על הגב בלבד ביום ובלילה;

• להשכיב לישון על מזרן קשיח. אין להשכיב על מצע רך;

• סביבת השינה/העריסה צריכה להיות ריקה ממצעים חופשיים ומחפצים רכים;

• להימנע מכיסוי פניו/ראשו של התינוק;

• להימנע מחימום יתר. טמפרטורת החדר המומלצת 22 מעלות צלסיוס;
• אין צורך בשכבות ביגוד רבות;

• אין לעשן בסביבת התינוק;

• להקפיד שלכל תינוק יהיה משטח שינה נפרד;

• מיטות ועריסות צריכות להתאים לדרישות תקני הבטיחות.