האימפקט של השפעת ניסויים שנעשים בחיילים תוך כדי שירותם ומשמשים כשפני נסיון, הוא נחרץ. קשה עד בלתי נסבל. הן לחייל עצמו והן לכל מי שקשור אליו רגשית.(הנושא עלה גם בסידרת הטלוויזיה המצוינת "תאג"ד בערוץ יס). הבימאי והשחקן המחונן אלירן כספי בחר במחזה של טרייסי לטס האמריקני BUG, שבאולם הקטן מהשלושה של תיאטרון תמונע, הוא כיווץ את הבמה עוד יותר, והעניק לקהל תחושה שהוא מצוי בתוך חדרה של אישה צעירה, גרושה, במוטל אי-שם. וכמידת מירכוז האירועים בחדר זה, כך עוצמת הדרמה שמתרחשת בו בקצב אירועים מהיר.

אנה דוברוביצקי היפהפיה הבלונדית המדהימה, בעלת הקול העמוק והצרוד והיכולות הדרמטיות המופלאות, מרתקת אליה לכל אורך ההצגה את תשומת לב הצופים. המחזה מתחיל בערב בו אגנס (דוברוביצקי) קבעה עם חברתה הטובה RC (אוראל מאור) לצאת למסיבה או לפאב. אף דא עקא - למקום מגיע הודות לחברה, בחור מקסים אך מוזר קמעה, פיטר (יחיעם ברקו, כוכב עולה מפציע) שחרף מוזרותו מתחבב על אגנס. תוך כדי ההתוודעות, היא אפילו מתאהבת בו, ואין תמה, הן בדמות ויותר מכך - בשחקן הצעיר יש אלמנט מרתק הגורם לחבבו מיד.

את המתח והגורם המעצבן מחדיר למחזה בעלה לשעבר של אגנס, ג'רי גוס (צחי מילמן, שמיטיב לשכנע באופי ההפכפך וההרסני של הדמות). למרות שהיא אינה מעונינת לחזור עמו לתקופת הסבל שסבלה מצידו, האסיר לשעבר האלים והבוטה - הוא מנסה לכפות את עצמו ולהשתקע גם כן בחדר המוטל עם הצמד החדש. תוך כדי, מתגלה הבעיה הנפשית של פיטר הצעיר, שבטוח שבמסגרת הניסויים בעת שירותו במלחמה, החדירו לתוכו באג, כדי להעביר דרכו מידע ריגולי. אגנס כה להוטה אחרי פיטר, עד כי היא נכנסת לטראנס של האמוק שלו, ונסחפת לרעיונות של הבחור - עד שאין לדעת כבר את ההבדל בין המציאות והדימיון שבסיפור.

דווקא החלקים ההזויים המומחשים בריאליזם נוקב, הם שמעניקים לעלילה פן לא רגיל, המבדיל אותה ממחזות שגרתיים אחרים. כדי למצות את החוויה שבהצגה צריך נפש עם פתיחות ויכולת לקבל דברים דימיוניים, (מה שהצעירים כה אוהבים). לעומת כל אלה, הופעתו השקולה, המשכנעת של השחקן (כאן גם הבימאי ומעצב התאורה הכה מקורית) אלירן כספי, כרופא הצבאי-המטפל של פיטר, שמביא עמו לסיפור סוג תחושות השונות מהתזזיתיות של הצמד, נוסכת אוירה שונה ומגוונת את מהלך הסיפור.

את התרגום ה"קולי" המעניק להצגה אלמנט עכשווי ביותר, עשה רודיה קוזלובסקי (שהוא שחקן ועו"ד). הקהל זוכה למשהו רענן, קצבי, עם שחקנים מצוינים, בימוי מעולה, ובקיצור, שווה.