איש העסקים ש.א. (השם שמור במערכת) נפטר. לאחר שבני המשפחה קמו מה"שבעה", התעוררה השאלה, איך לחלק את הרכוש, שחלק ניכר ממנו היו וילות. הייתה אומנם צוואה, אך לא ברורה וניתנת לפירושים. היורשים התחילו לריב, והפרשה הגיעה לבתי משפט. חלק מהדיונים נערכו בבית המשפט לענייני משפחה, ללא פרסם שמות, לשמור על צנעת הפרט.

מה עושים? איך למנוע מריבות, שהן לעתים מכוערות, בין בני המשפחה על דירת המגורים, שברוב המקרים היא הנכס העיקרי של הנפטר? עו"ד עפרה זיו, עם ותק של 45 שנים במקצוע, הוציאה לאור באחרונה ספר, האמור להיות מדריך מעשי ולענות על שאלות שונות.

לפי 9 שנים הורשעה זיו בבית דין משמעתי אזורי של לשכת עורכי הדין ב"מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע", על שדיברה בלשון גסה אל אישה, שלא הייתה לקוח שלה. בית הדין קבע שההכרעה קשה, כי האירוע אינו חד-צדדי. גזר על זיו השעיה על תנאי לחצי שנה, לתקופה של 3 שנים, ופיצוי כספי למתלוננת. בית הדין המשמעתי הארצי אישר את פסק הדין וביטל את הפיצוי. בית המשפט העליון לא היה מוכן להתערב. מכאן עולה, שעפרה זיו יכלה ויכולה להמשיך ולעסוק במקצוע.

הספר שכתבה מפורט ושופע דוגמאות. אין לראות בו "תורה מסיני". רצוי להתייעץ בעל פה עם עורך דין הבקי בנושא. אפשר לאתרם, למשל, על-פי מודעות, פרסום ידיעות בעיתונות או שיחות עם ידידים.

צריך ספר? הרי החוק קובע בפשטות איך מחלקים את הדירה, או כל רכוש אחר - 50% לבן הזוג, 50% לילדים.

עו"ד עפרה זיו: "כך קובע החוק, במקרה שאין צוואה. במקרים פשוטים כאלו אין צורך בעורך דין ואולי גם לא בצוואה. הכל ברור. אבל זה לא תמיד פשוט. לדוגמה, גם אם אחד היורשים נולד מחוץ לנישואין, הוא זכאי לחלקו בירושה. החוק אינו מכיר במונח "ילד בלתי חוקי".

אין קרבת דם - אין ירושה

בעל הדירה התאלמן מאשתו, שהולידה לו ילדים. הוא נשא אישה שניה, שגם לה ילדים, והיא דרה עמו בדירה, שנשארה בבעלותו. מי יורש את הדירה?

"אם אין צוואה, האישה תקבל 50%, והילדים מאשתו הראשונה 50%. הילדים מאשתו השנייה לא יקבלו דבר, כי החוק קובע שהבסיס לירושה הוא קרבת דם למוריש", מסבירה זיו.

האם "ידועה בציבור" יורשת חלק מהדירה?

זיו: "כן - בתנאי שאף אחד מהם אינו נשוי למישהו\מישהי אחרת. שניהם חייבים להיות פנויים. אם לנפטר יש אישה חוקית, ובצידה מאהבת היא לא תקבל דבר, כל עוד אין צוואה. רק האישה החוקית תירש".

אפשר להוריש גם לכלב ולחתול


הטוב ביותר הוא לכתוב צוואה.

זיו: "בדרך כלל, כן. הצוואה חייבת להיות כתובה בצורה ברורה וחד-משמעית, גם בכתב יד, לשמור במקום בטוח הידוע לפחות לאחד היורשים. קיימת סכנה, שיורש שקופח יטען שזייפו את הצוואה, או שהכותב לא היה צלול בדעתו. לכן מומלץ להחתים עדים ולהפקיד את הצוואה ברשם הצוואות.

אפשר לשנות צוואה ?

זיו: "כן, בכל עת. יש להפקיד ברשם את הנוסח החדש, וכמובן לציין תאריך. אם אדם כותב בצוואה שהוא מתחייב שלא לשנות אותה -אין לזה תוקף. הוא תמיד יכול לכתוב מחדש או לשנות".

המוריש יכול להוריש לכל מי שירצה?

זיו: "אין עליו מגבלות חוקיות או אתיות. הוא יכול להוריש את רכושו לכלב או לחתול ".

יוצא מכאן שהמוריש יכול גם לנשל אחד או יותר מהיורשים.

זיו: נכון. המוריש עושה ברכושו כרצונו".

האם כדאי למוריש לנמק בצוואה מדוע קיפח או נישל יורש?

זיו: "עדיף. אם יכתוב ללא הנמקה, יוכלו יורשים אחרים לטעון, שהוא כתב שלא מתוך שיקול דעת, ברגע של רפיון שכל וכדומה. לכן רצוי להסביר בצוואה מדוע נישל יורש".

גם אם המוריש טעה, הצוואה קיימת


יבוא היורש שקופח לבית משפט ויטען שהנימוקים לנישול אינם נכונים?

זיו: "פסקי דין של בתי משפט קבעו בבירור: גם אם המוריש טעה בשיקול דעתו, הצוואה בתוקף במלואה. בתי המשפט אינם מחפשים את הצדק המחלט, אלא את שיקול דעתו ורצונו של המוריש ביום שבו כתב את הצוואה". הנה מקרה שטיפלתי בו: אדם נישל אחת מבנותיו, בטענה שחתרה נגדו. הבת באה לבית משפט והוכיחה לכאורה שזה לא נכון. בית המשפט פסק לרעתה וקבע, לטובת היורשים שיצגתי, שהקובע הוא הרגשת המוריש ורצונו ביום כתיבת הצוואה".

איך מממשים היורשים את הרכוש?

זיו: "אלמנה קיבלה בצוואה 75% מבעלות על הדירה, ושלושת הילדים התחלקו ב-25% הנותרים. אחד מהם היה זקוק לכסף, וביקש למכור את הדירה כולה. האחרים התנגדו. הסברתי לו, שאין ברירה אלא ללכת לבית המשפט ולבקש "פירוק שיתוף". זהו הליך נדל"ני מקובל: בית משפט ממנה כונס נכסים לדירה - או לכל נכס אחר - והוא מוציא מכרז למכירת הנכס, ומחלק את התמורה בין היורשים. זה מה שקרה".

מה קורה אם האלמנה לא רוצה למכור את חלקה בדירה?

ו"ד זיו: "אדם נפטר והוריש דירת נופש באשקלון - 75% לאלמנה, 25% לבת. באה הבת וביקשה מהאם לקבל את חלקה על-ידי פירוק שיתוף. האם, שלא רצתה למכור, השיבה: אתן לך 25% מהדירה, אבל אכתוב צוואה ובה אוריש למדינה את חלקי, 75%. הבת השתתקה, חשבה וויתרה על דרישתה".

האפוטרופוס לא ערך אזכרה


מה קורה כשאדם מוריש רכוש לאפוטרופוס?

זיו: הוא רושם את הנכס על שמו, מוכר ומעביר את התמורה לחשבון עיזבונות, לצרכים שונים. לא תמיד יודעים להגיד תודה. אישה ערירית, ללא יורשים, הורישה למדינה דירה בשווי 5 מיליוני שקלים. עובדי האפוטרופוס אפילו לא דאגו לערוך לה אזכרה ביום השנה לפטירתה.

איך אפשר להתחכם?

עו"ד זיו: "איש עסקים ידוע, בעליה של וילה בקיסריה, היה נשוי פעם שניה, עם שני ילדים מאשתו הראשונה. בצוואה, הוריש את הוילה לאשתו, וציווה שלאחר פטירתה תעבור הוילה לילדיו . חוקית זה מותר, לאור הכלל של "יורש אחר יורש". האישה נפטרה לאחר שנים. הילדים היו בטוחים שהם מקבלים את הוילה. אמרתי להם: נבדוק בטאבו בדקנו, והתברר שהאישה הורישה את הבית למאהב, גבר צעיר ממנה ב-30 שנה, גם זה חוקי, והילדים הפסידו את הוילה".

האם קרה שבית משפט ביטל צוואה?

עו"ד זיו: נדיר, אבל אפשרי. אדם ערירי ללא אישה וילדים, וקרוביו היחידים הם האחיינים שלו. הוא הוריש את הדירה לשכן. הצלחתי להוכיח בבית המשפט, כנציגת האחיינים, שהצוואה נכתבה ללא שיקול וצלילות דעת, והיא בוטלה לטובתם".

מה חשיבות הנקודה של צלילות הדעת?

זיו: "חשובה מאוד! גרוש, ללא ילדים וקרובי משפחה, התגורר בדירה בקריית אונו, ששוויה מיליוני שקלים. היו לו שני ידידים - בעל חנות שהיה שותה אתו קפה, ושכנה שכיבסה את בגדיו ועזרה לו. תחילה כתב צוואה לטובת בעל החנות. באו ילדיה של השכנה ושכנעו אותו לכתוב צואה חדשה, לטובתה. בעל החנות טען בבית המשפט שהצוואה השנייה נכתבה ללא צלילת דעת. יצגתי את ילדי השכנה, והבאתי תיעוד רפואי שהוכיח שהמנוח היה צלול בעת כתיבת הצוואה השנייה. בית המשפט השתכנע, והשכנה זכתה".