אין תכנון. היציאה החפוזה מן הסגר הראשון. חוסר ההיערכות להמשך המגיפה. אי-קביעת מדדים ברורים להטלת מגבלות ולהסרתן. אי-קביעת מדדים ברורים לכניסה לסגר וליציאה ממנו. הותרת נתב"ג פתוח במשך חודשים ארוכים. העדר תוכנית פרטנית למתן החיסונים. העדר תקציב מדינה עדכני. העדר תוכנית להשלמת הפערים בחינוך. העדר תוכנית כלכלית לשנים שאחרי הקורונה. תוכניות פיצוי חלקיות ומנותקות מהשטח. העדר נתונים על הנכונות להתחסן. העדר פעולות הסברה לעידוד ההתחסנות. הימנעות מהתמודדות עם פחדים ותיאוריות קונספירציה. העדר תוכנית וכלים ללמידה מרחוק. חוסר היערכות לחגי תשרי. העדר התאמה של דיני העבודה והפרטיות לעבודה מן הבית. חוסר הכנה להסתערות של אלפי ישראלים על נתב"ג. דרכון ירוק שכלל לא ברור מה משמעותו. התעלמות מן המשמעויות המעשיות של דרך קבלת ההחלטות.

אין אכיפה. חלוקת קנסות בסכומים בלתי מרתיעים. העדר צעדים ממשיים נגד מי שאינם משלמים את הקנסות. הימנעות מאכיפה כלפי המפגינים בבלפור. הימנעות מאכיפה כלפי הפרות המוניות במגזר החרדי. הימנעות מאכיפה כלפי הפרות המוניות במגזר הערבי. הימנעות מאכיפה כלפי הפרות סדרתיות בתל אביב. הימנעות מצעדים מרתיעים כלפי המארגנים של הפרות המוניות. הימנעות משימוש בסעיפים חמורים בחוק הפלילי כלפי מפרי המגבלות. הימנעות ראשי רשויות מקומיות מאכיפת המגבלות בתחומיהן. חוסר יכולת למנוע יציאה של אלפים לעיר אומן. יד רכה כלפי חתונות ואירועים מרובי משתתפים. מחסומי משטרה למראית עין.

אין אמון. בגלל האכיפה הבררנית והחלקית. בגלל ניהול הדיונים המקצועיים בפומבי. בגלל הריבוי העצום של דעות סותרות. בגלל העדר יד מכוונת אחת שתעביר מסר אחד. בגלל העדר ההתמודדות עם שקרים והפחדות. בגלל הזגזוז הבלתי-פוסק. בגלל אווירת הפאניקה שגורמים צעדים סותרים הנשלפים מן המותן. בגלל הניתוק מן הצרכים האמיתיים של הציבור. בגלל ההתפטרויות וההאשמות של בכירים במערכת הבריאות בעיצומה של המגיפה. בגלל ההנחיה לכבות מזגנים ולפתוח חלונות באוטובוסים. בגלל אי-אמירת האמת, כל האמת ואך ורק האמת.

אין מנהיגות. הדלפות בשידור חי מישיבות הממשלה. הליכה לבחירות בעיצומה של המגיפה. כישלון מוחלט בהקמת ממשלה שתיאבק במגיפה. הימנעות מצעדים חיוניים בשל שיקולים פוליטיים ואישיים. מחלוקות מפלגתיות ופוליטיות על צעדים מצילי חיים. העמקה של הקיטוב והפילוג במקום אחדות וערבות הדדית. התעסקות בנושאים שוליים. הימנעות מיציאה לשטח וקבלת משוב אמיתי מן הציבור. התעלמות מהמלצות מקצועיות. התעלמות מן הלקחים שנלמדו בעולם. התעלמות מהציבור הערבי עד ערב הבחירות. הפרת מגבלות בידי נבחרים ורבנים. הניסיון לסרס את הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה. התחמקות ממתן מענה משפטי כולל לבעיות עסקיות וחוזיות. עלילות שווא נגד הדרג המקצועי והמשפטי כתירוץ למחדלים. כניעות מבישות לארגוני המורים. קבורת תוכנית הרמזור משיקולים פוליטיים. סגר לילי בניגוד להמלצות הדרג המקצועי. התבטאויות של זלזול במצוקה וניתוק מן העם. חוסר איוש של משרות בכירות במשך שנתיים. קבלת החלטות ברגע האחרון ואחרי הרגע האחרון.

אין חפים מפשע. בנימין נתניהו. בני גנץ. יעקב ליצמן. יולי אדלשטיין. ישראל כ"ץ. משה כחלון. מירי רגב. אריה דרעי. משה גפני. יואב גלנט. גלעד ארדן. אמיר אוחנה. אבי ניסנקורן. משה בר-סימן-טוב. חזי לוי. סיגל סדצקי. שרון אלרעי-פרייס. איתמר גרוטו. יעקב אשר. יפעת שאשא-ביטון. מוטי כהן. קובי שבתאי. האדמו"ר מבלז. האדמו"ר מוויז'ניץ. הרב חיים קנייבסקי. יענקי קנייבסקי. הרב יצחק יוסף. רוני גמזו. נחמן אש. יפה בן-דוד. רן ארז.