|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
"השוק הרוסי" בבייג'ינג [צילום: נג האן גואן, AP]
|
|
|
סין מפיקה לקחים מהמלחמה באוקראינה
|
|
לקח ראשון: לא ניתן לסמוך על רוסיה ועל פוטין, שגרר את סין לבוץ הנוכחי ● לקח שני: המערב מאוחד וחזק, בוודאי יותר ממה שיוחס לו ● התוצאה עשויה להיות הגברת הנוכחות במזרח התיכון
|
|
למרות האזהרות שהשמיעה מוסקבה וההיערכות המוקדמת של הכוחות הרוסים על גבולות אוקראינה, הפלישה הרוסית תפסה את העולם בהפתעה מסוימת, אם כי נטען, כי לפחות סין ידעה מראש על הכוונות הרוסיות. כשבועיים לפני הפלישה אירח שי ג'ינפינג את ולדימיר פוטין, בחסות אולימפיאדת החורף שנערכה בבייג'ינג. מופע האחדות הותיר במערב רושם של ציר חדש, המתהווה אל מול ארה"ב.
בשונה מהטענות לפיהן שי ביקש/דרש מידידו הטוב פוטין לדחות את הפלישה עד לסיום האולימפיאדה, כיום ההערכות הן, כי סין לא ידעה על הכוונות הרוסיות, בוודאי לא במלואן. יתרה מכך: נראה שבייג'ינג שגתה בהערכתה את המצב גם לאחר פרוץ המלחמה, ובעוד על הקרקע התותחים רועמים, סין מצאה עצמה בעיצומו של מאבק משל עצמה, על מעמדה כמעצמה אחראית, על המשך יחסיה עם אירופה וארה"ב, וחשוב מכל - על מעמד המפלגה הקומוניסטית השלטת בקרב הציבור הסיני.
ואכן, המלחמה העמידה את סין במצב בעייתי. מחד-גיסא, זה לא מכבר חתמו נשיאי סין ורוסיה על הסכמים בשווי של 117.5 מיליארד דולר לאספקת גז ונפט במשך 25 שנים ויותר, תוך הצהרה על "ברית ללא גבולות", שעיקרה התנגדות לארה"ב. מאידך-גיסא, רוסיה הפרה ברגל גסה עקרונות סיניים מוצהרים, ביניהם שמירה על ריבונות ושלמות טריטוריאלית ואי-התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת.
אם תצא בייג'ינג נגד מוסקבה לצד המערב, היא תתקשה להסביר את השינוי בקו הלוחמני שהיא מובילה נגד ארה"ב, לצד טיפוח רגשות לאומניים בקרב תושביה. אם תתמוך ברוסיה, תסכן את יחסיה החשובים עם אירופה וארה"ב וכן את מיתוג מעמדה כמעצמה אחראית שמקדמת שלום בעולם. במיוחד חוששת המפלגה הקומוניסטית של סין מסיכון מעמדה בבית.
6,000 אזרחים סינים, רבים מהם סטודנטים, נלכדו באוקראינה לאחר שממשלתם לא קראה להם להתפנות מבעוד מועד. רק יום לאחר הפלישה קיבלו האזרחים הלכודים הנחיה להתפנות ולתלות על רכביהם דגל סין, בתקווה שצעד זה יסייע להם לצלוח בשלום את ההפצצות על שיירות הפליטים. מהר מאוד גילו הסינים הלכודים, כי לא זו בלבד שהדגל אינו עוזר, אלא הוא אף מזהה אותם כאזרחיה של מדינה התומכת באויב הפולש. לפחד ולבלבול מהמלחמה התווספו עתה חששות מפני האזרחים האוקראינים, שלא הסתירו את חוסר שביעות רצונם מהצהרות בייג'ינג.
תלאותיהם של הסינים הלכודים באוקראינה לא הסתיימו כשהצליחו לעבור את הגבול, שכן שם מצאו שמדינתם העמידה לרשותם טיסות חילוץ, אך גובה עליהן מחיר גבוה. את הפחדים, התלאות והכעסים מהמצב מעלים הפליטים הסינים לרשתות החברתיות בארצם. חלקם תהו כיצד שולחת מדינתם סיוע הומניטרי של מיליוני דולרים למדינות אחרות, בעוד אינה דואגת לאזרחיה שלה בעת משבר. אחרים ביקרו בגלוי את הממשלה בבייג'ינג, שלא יעצה לאזרחיה לעזוב לפני פרוץ המלחמה. אומנם לעת עתה, הצנזורה הסינית מצליחה להשתלט על הקולות הללו, אך האירוע כולו פוגע בבטן הרכה של המפלגה הקומוניסטית, החוששת מאוד ממחאה ציבורית.
|
|
כר פעולה נוח יותר במזרח התיכון
|
|
|
|
|
שגרירות רוסיה, בייג'ינג [צילום: נג האן גואן, AP]
|
|
|
| מבחינת ישראל, שיחסיה עם חלק ממדינות ערב השתפרו מאוד לאחר חתימת הסכמי אברהם, מעורבות סינית גוברת באזור עשויה להיות הזדמנות לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות סיניות במגוון פרויקטים אזוריים. מנגד, למצב החדש עלולים להתלוות גם סיכונים בשל שיתופי פעולה בין סין למדינות האזור במישור הצבאי | |
|
|
|
השלטון בבייג'ינג רואה ומפיק לקחים. לקח ראשון: לא ניתן לסמוך על רוסיה ועל פוטין, שגרר את סין לבוץ הנוכחי. לקח שני: המערב מאוחד וחזק, בוודאי יותר ממה שיוחס לו. אם היו לנשיא שי היסוסים בנושא, בשיחת הטלפון ביניהם פירט באוזניו ג'ו ביידן כיצד יפעל המערב גם נגד סין, בתרחישים מסוימים. לפיכך, הרעיון של ציר סיני-רוסי נגד ארה"ב אינו אטרקטיבי לבייג'ינג כבעבר.
מכאן עולה השאלה, מה תעשה סין בטווח הארוך. קשה לנבא, אך מעניין להיזכר מה עשתה סין בעבר. באמצע שנות ה-1950 הורעו יחסי סין ובריה"מ בשל מחלוקות אידיאולוגיות, שהניעו את מאו סטה-טונג לשנות את מדיניות ה"הישענות על צד אחד", שאותה נקט מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949. אך ניתוק הקשרים עם מוסקבה לא הוביל את מאו לפנות לארה"ב כתחליף, אלא דווקא להתנער משתי המעצמות גם יחד ולפנות לצד שלישי – המזרח התיכון.
סין כיום אינה סין של מאו וגם המזרח התיכון השתנה. אך במובנים רבים, התנאים הנוכחיים באזור מספקים לסין כר פעולה נוח יותר מאשר בעבר. סין היא מעצמה כלכלית, לה השקעות רבות באזור והיקף סחר משמעותי, הנמצא בעלייה. היא מספקת למדינות המזרח התיכון הזדמנות לקחת חלק בחזון גלובלי בדמות "יוזמת החגורה והדרך" (BRI), ולחלקן מצטייר כמושך גם המודל השלטוני בבייג'ינג. חלק ממדינות האזור אף רואות בסין חלופה (גם אם חלקית) לארה"ב, שמטרידה אותן בנושאי זכויות אדם ובאה אליהן בדרישות חדשים לבקרים בהקשר זה.
על-רקע זה, פקידים סינים סבורים שהתלות ההדדית בין סין למזרח התיכון מתחזקת ואף צפויה לגדול, כאשר סין ניצבת בפני הזדמנויות חסרות תקדים באזור. לתחושתם, מדינות האזור "מביטות מזרחה" בעוד ההשפעה האמריקנית בו נחלשת. טענה זו מקבלת חיזוק לנוכח העובדה שדרישות ארה"ב להגביל השקעות סיניות נופלות על אוזניים ערלות במזרח התיכון. כך למשל, עסקות לפרישת רשתות 5G של חברת Huawei הסינית נחתמו בסעודיה ובאיחוד האמירויות. בשתי בעלות ברית אלו של ארה"ב קיימים או נבנים גם נמלים בשליטה סינית, ולסין יש בהן השקעות רבות נוספות בתחומי האנרגיה, התשתיות וטכנולוגיות מתקדמות. לאחרונה סירבו סעודיה ואיחוד האמירויות (פעמיים!) לבקשה ישירה של ביידן להגביר את תפוקת הנפט כדי להפעיל לחץ נוסף על פוטין.
נראה שסין, המעוניינת ממילא לחזק את קשריה עם המזרח התיכון, עשויה לשאוב עידוד לעשות זאת ביתר שאת לאור תובנותיה ולקחיה מהמלחמה באוקראינה. מבחינת ישראל, שיחסיה עם חלק ממדינות ערב השתפרו מאוד לאחר חתימת הסכמי אברהם, מעורבות סינית גוברת באזור עשויה להיות הזדמנות לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות סיניות במגוון פרויקטים אזוריים.
מנגד, למצב החדש עלולים להתלוות גם סיכונים בשל שיתופי פעולה בין סין למדינות האזור במישור הצבאי, בין שבהקמת מפעלים לייצור טכנולוגיות צבאיות מתקדמות ובין שבשל נוכחות צבאית גוברת של סין עצמה, שתרצה להגן על אינטרסים שלה. בנוסף, שיתופי פעולה טכנולוגיים בין ישראל לסין, במישרין או בעקיפין דרך חברות מהמזרח התיכון, עלולים להיות פתח להעברת טכנולוגיה שתסכן את יחסי ישראל עם ארה"ב. לפיכך, כדאי לישראל לברור את תחומי שיתוף הפעולה האפשריים והרצויים עם סין ולעודד אותם, תוך החרגת התחומים הבעייתיים.
|
|
|
הכותבת היא עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
02/04/2022
|
|
|
עודכן:
|
02/04/2022
|
|
גליה לביא
|
|
+רוסיה שחררה 86 חיילים אוקראינים שנשבו
|
|
22:16 02/04/22 | עידן יוסף |
במסגרת עסקת חילופי שבויים, שחררה רוסיה 86 חיילים אוקראינים. במשוחררים 15 חיילות. באוקראינה טוענים כי ראשיהן גולחו במטרה להשפילן.
|
|
|
|
|
|
|
+אוקראינה: רוסיה מסכימה לפגישת פוטין-זלנסקי
|
|
21:46 02/04/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
אוקראינה אומרת כי רוסיה אישרה את טיוטת הסכם השלום, אך אינה מקבלת את עמדת אוקראינה בנושא חצי האי קרים ▪ ברוסיה לא אישרו את הדיווח ▪ האוקראינים מדווחים על כיבוש מחדש של אזור קייב
|
|
|
|
|
|
תושבים בעיר החרבה אירפין [צילום: רודריגו אבד/AP]
|
|
|
|
|
|
+במוסקבה נמשכים המעצרים נגד מפגינים
|
|
17:28 02/04/22 | יואב יצחק |
במוסקבה נמשכות ההפגנות נגד הנשיא ולדימיר פוטין וממשלו במחאה על המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה. מפגינים רבים וכן הולכי רגל שהזדמנו למקום נעצרים ומובלים למשפט.
|
|
|
גם הולכי רגל מזדמנים נעצרים
|
|
|
|
|
|
+ההרס בתיאטרון במריופול: שתי תמונות שאומרות הכל
|
|
17:16 02/04/22 | יואב יצחק |
שתי תמונות בהפרש של חודש בעיר מריופול: לפני יותר מחודש טיילו תושבי מריופול בחופשיות במרכז העיר, ונהנו מהתיאטרון בעיר וממבנים היסטוריים. עתה, אחרי ההפצצות הכבדות של צבא רוסיה באוקראינה בכלל ועל מריופול בפרט, תמונות של שדרת השלום מקפיאות את הלב. ממדי ההרס והחורבן ניכרים היטב.
|
|
|
התיאטרון במריופול - לפני, אחרי.
|
|
|
|
|
|
+שתיקת מבוכה פלשתינית מול המלחמה באוקראינה
|
|
14:50 02/04/22 | נועה שוסטרמן | לרשימה המלאה |
הרשות הפלשתינית אינה רוצה לגנות את רוסיה, בעוד בציבור הפלשתיני ההתייצבות המערבית לצד אוקראינה נתפסת כצביעות בהשוואה ליחס אליו ▪ המשך הפסיחה על שתי הסעיפים אינו משרת את האינטרסים הפלשתינים
|
|
|
|
|
|
פוטין ואבו עבאס, נובמבר 2021 [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
+רוסיה מהדקת קשרים עם שחקניות גלובליות אחרות
|
|
10:10 02/04/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
רוסיה מחפשת שווקים חדשים למוצרי האנרגיה שלה, והודו שמחה לקפוץ על המציאה ולחתום עם רוסיה על הסכם לקבלת נפט במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. שרת האוצר ההודית שבה והצדיקה את ההסכם בטענה שעל הודו לדאוג לאינטרסים שלה
|
|
|
|
|
|
שר החוץ ההודי, ס. ג'יישנקר ומקבילו הרוסי סרגיי לברוב [צילום: הטוויטר של שר החוץ ההודי, ס. ג'יישנקר/AP]
|
|
|
|
|
|
+רוסיה-אוקראינה - מלחמת התשה
|
|
09:58 02/04/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
איך יכול זלנסקי דווקא בגלל הישגי צבאו בשדה הקרב, לוותר על שטחים לטובת רוסיה? לא ברור כלל אם זה יעבור בבית פנימה. מהצד הרוסי, אפשר לומר במידה סבירה מאוד של ודאות שפוטין לא ייסוג מהשטחים אותם רוסיה כבר כבשה. המשמעות היא סנקציות נוספות שיוטלו על רוסיה, והמשך המלחמה, שעשויה להפוך, ואולי כבר הפכה, למלחמת התשה קשה וארוכה, שגובה מחיר כבד מאוקראינה, אך גם מרוסיה
|
|
|
|
|
|
עובדי הצלה אוקראינים נושאים אישה פצועה באירפין, קרוב לקייב [צילום: אפרם לוקצקי/AP]
|
|
|
|
|
|
סין מפיקה לקחים מהמלחמה באוקראינה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
2/04/22 12:12
|
|
|
|
2
|
|
קסנדרה
|
2/04/22 17:28
|
|
|
|
|
|
קסנדרה
|
3/04/22 04:46
|
|
|
הנשיא ג'ו ביידן הגיש השבוע לקונגרס את הצעת התקציב שלו לשנת 2022/23, הכוללת 831 מיליארד דולר לביטחון. לדבריו, מדובר ב"תגובה רבת עוצמה לתוקפנות של פוטין נגד אוקראינה". במקביל, חלק מהחברות האירופיות בנאט"ו מאיצות את חיזוק צבאותיהן. אקונומיסט תוהה, האם התקציבים המוגדלים ינוצלו ביעילות.
|
|
|
|
|
שני מסוקים של צבא אוקראינה תקפו מתקן לאחסון דלק בעיר בלגורוד שברוסיה לאחר שחצו את הגבול בגובה נמוך - כך טוען (יום ו', 1.4.22) מושל האזור. לדבריו, שני עובדים במתקן נפגעו בתקיפה והאזורים בעיר הסמוכים לגבול אוקראינה - פונו מתושביהם. סוכנות הידיעות הרוסית RIA דיווחה ששמונה מיכלים נפגעו בתקיפה ועלו באש.
|
|
|
|
|
האם תוכניתו של המערב להעניש כלכלית את רוסיה על פלישתה לאוקראינה עובדת בפועל? בשבוע הראשון של המלחמה התרסק הרובל ושעריהן של חברות רוסיות רבות קרסו. כעת המצב נראה שונה, מנתח אקונומיסט. השווקים הרוסיים נרגעו, הרובל עלה וכעת מתקרב לשערו לפני המלחמה. המדד המרכזי של בורסת מוסקבה ירד בשליש, אך החזיר את רוב הירידה. הממשלה והחברות פורעות את חובותיהן במטבע חוץ. הריצה לבנקים, בה משכו הרוסים 3 טריליון דולר (31 מיליארד דולר), הסתיימה ורוסים מחזירים את כספם לחשבונותיהם.
|
|
|
|
|
האם פוטין עוצר את הזרמת הגז לאירופה ממחר? נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם (יום ה', 31.3.22) על צו שיחייב קונים זרים של גז רוסי לפתוח חשבונות בנק מיוחדים ברוסיה, ולהעביר את התשלומים ברובל - מיום שישי הקרוב.
|
|
|
|
|
אנה וויל, מגישת רדיו אהודה, שאלה השבוע (27.3.22) את הקנצלר אולף שולץ על מחקרים ולפיהם הפסקה מיידית של ייבוא הגז מרוסיה תפגע בצורה מתונה בלבד בתוצר הגרמני. שולץ הגיב בחריפות יוצאת דופן מבחינתו: "הם טועים. הזנת מספרים למודלים מתימטיים היא חוסר אחריות". הממשלה טוענת שאמברגו על הגז הרוסי יוביל לעלייה באבטלה, לעוני נרחב ולמיתון. כמה כלכלנים עצמאיים והאופוזיציה טוענים שההשלכות יהיו הרבה פחות חמורות.
|
|
|
|
|
