|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מעגל מודפס המשמש לבדיקת מעגלי הממריסטורים [צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון]
|
|
|
|
|
חומרה בהשראת המוח מממשת אלגוריתמים של בינה מלאכותית
|
|
הפרופסור שחר קוטינסקי מהטכניון פיתח עם עמיתיו ב-Tower Semiconductor זיכרון המבצע חישובים בעצמו ללא צורך במעבד ● התקן החומרה טהור - התוכנה מוטמעת בתוך השבב ואינה חיצונית לו
|
|
|
קוטינסקי. בשביל קפיצת דרך דרושה קפיצת פרדיגמה
|
|
|
|
|
למה לא חתמתי על עצומת חברי הסגל בטכניון
|
|
שחר קוטינסקי
|
|
מאות חברי סגל מהטכניון חתמו על גילוי דעת שקורא לשמור על החופש, הגיוון והסבלנות בקמפוס. למרות שאינני חולק על תוכן העצומה, סירבתי לחתום. אני מסרב לחתום על הצהרות נאמנות וגילוי הדעת בפועל פוגע בגיוון באקדמיה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
המחשבים פרצו לעולם לפני כשמונים שנה, ומעורבותם בחיינו הולכת ומעמיקה ללא הרף. מעשור לעשור הופכים המחשבים קטנים ומהירים יותר, אך המבנה הבסיסי שלהם לא השתנה: מעבד וזיכרון. למבנה הדואלי הזה חסרונות רבים ובהם המשאבים המוקדשים לתקשורת ביניהם - המעבד מבצע חישובים ושולח אותם לאחסון בזיכרון, והזיכרון מעביר למעבד מידע על-פי צורך. תקשורת זו מצריכה משאבים יקרי ערך של זמן ואנרגיה, בעיה הבולטת במיוחד במכשירי קצה כגון טלפון נייד.
הפרופסור שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי מציע - ומציג - חלופה מבטיחה: זיכרון המבצע חישובים בעצמו. מדובר בהתקן חומרה טהור, כלומר שבב שהתוכנה כבר מוטמעת בתוכו ואינה חיצונית. במחקר שהתפרסם כעת ב-Nature Electronics, מדגים קוטינסקי את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה ברשתות נירונים. בפיתוח שותפים הד"ר וויי וואנג והד"ר לואי דאניאל, שהיו חברים בקבוצת המחקר של קוטינסקי, וחוקרים מחברת Tower Semiconductor.
"אנחנו נוהגים להתייחס למחשב כאל 'מוח'", אומר הפרופסור קוטינסקי, "אבל במוח האמיתי שלנו אין הפרדה בין זיכרון למעבד או בין אזורי חשיבה לאזורי אחסון. החומרה שפיתחנו היא חומרה נירומורפית - היא שואבת השראה מהמוח, וכמו במוח, גם בה אין הפרדה בין זיכרון לעיבוד. המבנה שלה עשוי מנירונים ומסינפסות הבנויים באמצעות רכיבים חשמליים. כך אנו מבטלים את צוואר הבקבוק שיוצר הצורך בתקשורת בין שני חלקי המחשב המסורתי".
|
|
|
|
|
מערך ממריסטורים בבדיקה תחת probe station [ניצן זוהר]
|
|
|
גם בעולם המחשוב הקלאסי, הדואלי, נרשמו בעשורים האחרונים הצלחות כבירות. התקשורת דיווחה בהתלהבות על נצחונה של תוכנת "כחול עמוק" על השחמטאי גארי קספרוב ולימים על נצחונה של AlphaGo על אלוף ה"גו" לי סדול. עם זאת, מזכיר קוטינסקי, "תוכנת AlphaGo עובדת על 1,500 מעבדים, ובכל משחק בודד היא צורכת חשמל שעלותו 3,000 דולר. שחקן 'גו' אנושי יכול להסתפק באותו זמן בכריך ממוצע, אבל לא פחות חשוב - השחקן האנושי מסוגל גם לדבר, לנהוג ולבצע משימות רבות אחרות ש-AlphaGo אינה יכולה לבצע. לכן ברור כיום שההישגים במחשוב הקלאסי מוגבלים מאוד, ובשביל קפיצת דרך דרושה קפיצת פרדיגמה".
|
|
|
הד"ר לואי דאניאל
|
|
|
במאמר קודם, הדגים הפרופסור קוטינסקי את יעילותו של רכיב זיכרון מסחרי של חברת Tower Semiconductor כאבן בניין בחישובי בינה מלאכותית. כעת הוא פיתח שבב מרובה-יכולות המבוסס על רכיבי זיכרון אלו. שבב זה מאחסן את המידע ומעבד אותו באותה יחידה, בדומה למוח האנושי. גדולתו של השבב ביכולתו ללמוד מדוגמאות, והמשימה במחקר הנוכחי הייתה קריאת כתב יד. השבב, ש"התאמן" על מאגר דוגמאות עצום, סיפק דיוק גבוהה בזיהוי כתב יד, זאת תוך צריכת אנרגיה מועטה בלבד - בניגוד למערכות תוכנה קיימות העוסקות בזיהוי כתב יד.
רשתות נירונים מלאכותיות דומות, מושגית, למוחנו: הן מקבלות דוגמאות של הנושא הנחקר - כתב יד, במקרה זה - ומסיקות בעצמן את ההבדלים בין האותיות וכיצד לזהות נכון אותיות. כאשר רשת הנירונים מוטמעת בחומרה, תהליך הלמידה מחזק את הקישוריות בין רכיבים בשבב, זאת בדומה לחיזוק הקשרים בין הסינפסות במוחנו במהלך למידה. לשבב החדש שימושים פוטנציאליים רבים מספור. לדוגמה, אפשר לשלבו בחיישני מצלמה של טלפונים ומכשירים אחרים, מה שיחסוך את הצורך בהמרה בין אותות אנלוגיים ודיגיטליים ויאפשר ניתוח של התמונה עצמה ללא צורך לתרגם אותה לתבנית דיגיטלית.
|
|
|
הד"ר וויי וואנג
|
|
|
"חברות מסחריות נמצאות במרוץ מתמיד לשיפור המוצרים שלהן", אומר קוטינסקי. "הן אינן יכולות לחזור שוב ושוב ללוח השרטוט ולתכנן מוצרים חדשים לגמרי, כי ההשקעה עצומה והסיכון ברור. כאן נכנס היתרון שיש לנו באקדמיה - ביכולתנו לפתח תפישות טכנולוגיות חדשות שישפרו באופן משמעותי מוצרים הקיימים בשוק".
את המחקר, בהנחיית הפרופסור קוטינסקי, הובילו הד"ר וויי וואנג, שעשה את פוסט-הדוקטורט בהנחיית קוטינסקי ועומד כיום בראש ראש קבוצת מחקר משלו בשנז'ן שבסין; והד"ר לואי דאניאל, שהשלים את הדוקטורט בהנחיית קוטינסקי וכיום עובד בחברת מובילאיי. וואנג פיתח את הקונספט התאורטי של השבב וערך את הניסויים ודאניאל עיצב את השבב והוביל את השלבים שהובילו לייצורו.
המחקר נתמך על-ידי האיחוד האירופי במסגרת תוכניות ERC ו-FETOPEN.
|
|
| תאריך:
|
21/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
21/12/2022
|
|
עידן יוסף
|
|
חומרה בהשראת המוח מממשת אלגוריתמים של בינה מלאכותית
|
|
ביום שישי האחרון, 10 ביוני, נחתם הסכם בין הטכניון לקרן זימין. על-פי ההסכם תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון. המכון החדש, שבראשו יעמוד פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, יתמקד במחקר יישומי בבינה מלאכותית ברפואה ובבריאות האדם.
|
|
|
|
|
מדי שנה נהרגים ברחבי העולם 1.25 מיליון בני אדם בתאונות דרכים ו-50 מיליון נפצעים קשה. האם בינה מלאכותית יכולה להוריד משמעותית את מספר הנפגעים? היא כבר מסייעת בבטיחות: יישומונים סלולריים עוקבים אחרי הנהיגה ומתגמלים נהגים זהירים, ומעבירים מידע על מכשולים בין מכוניות. ניו-יורק טיימס שואל האם היא יכולה לעשות יותר.
|
|
|
|
|
עיריית נתניה מעוניינת להתחיל בשימוש בבינה מלאכותית לצורך איתור עבריינים במרחב הציבורי. בקול קורא שפרסמה העירייה נכתב כי היא מתכוונת להתקשר עם חברת אינקונטרול לצורך רכישת מערכת בינה מלאכותית לצורכי עבודת המוקד העירוני.
|
|
|
|
|
טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) עלולות לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל ובעולם - מזהיר מנהל בתי המשפט, יגאל מרזל. לדבריו, מדובר בטכנולוגיות ההולכות ומפותחות בידי המגזר הפרטי ואשר יאפשרו לנתח פסיקה ואף לחזות אותה. הוא דיבר (4.1.22) בוועידת הארגון הבינלאומי לעצמאות השופטים המתקיימת באוניברסיטה העברית.
|
|
|
|
|
לראשונה, מעמידה רשות הפטנטים הישראלית מנוע חיפוש ייחודי, המבוסס על טכנולוגיות של בינה מלאכותית למידה עמוקה לשימוש הציבור. השימוש במנוע אינו כרוך בעלות ויקל על יזמים וממציאים לערוך חיפוש פטנטים. הפלטפורמה מאפשרת לממציא להזין טקסט חופשי למערכת ולקבל בזמן קצר פטנטים רלוונטיים בתחום האמצאה.
|
|
|
|
|
