לרגל ט"ו באב, קרן קימת לישראל חולקת מסלולים בכל חלקי הארץ לטיולים בטבע ופיקניקים לאוהבים.
דרום
ברכת חורף הודיה ביער כרמון כיצד מגיעים: דרומית לצומת הודיה על כביש 232.
דרך עפר מסומנת כחול מובילה אותנו מהאנדרטה המנציחה את קרבות מלחמת השחרור לצד עצי בוסתן עתירי שנים אל באר ג'וליס. החוקר הצרפתי ויקטור גרן תיאר את המקום בשנת 1868. למעלה ממאה שנים אחרי שהיה כאן הציטוט מספרו, מונצח על שלט, מפליא לספר את מה שעינינו רואות.
באותם ימים רחוקים כשגרן ביקר כאן, עם בא גשמי החורף, שלולית גדולת ממדים הציפה את שולי הכפר ג'וליס. בריכת הודיה, דומה לברכה סמוכה הנמצאת בחולות ניצנים, בירכת אל ח'אן הלא היא ברכת רוברטס. הבריכה בחולות נושאת את שם הצייר הסקוטי דיוויד רוברטס שהעלה על נייר והנציח עבורנו מראה קסום של שלולית, עדרים ורועים השרועים בשלוות הדורות על גדותיה.
ברכת הודיה שוקמה והיא משתרעת על כרבע משטחה המקורי. דק עץ המותאם לאנשים עם מוגבלויות מוביל את המבקרים מחניון אורנים אל השלולית שהתמלאה עם ממטרי החורף. במהלך העונה משגשגים במים מגוון חסרי חוליות ודו חיים ומסביב צומח יחודי החוגר את השלולית סביב.
עד חודש מאי תיבש השלולית. הדו חיים ישלימו גלגול, ביצי הקיימא והזרעים ימתינו לגשמי החורף הבא.
בתי הגידול הלחים בישראל ייחודיים ורגישים. בריכת הודיה מופיעה במחזוריות כל עונה רטובה מאז ששוקמה בתועפות למידה, אהבה ותשומת לב, אם נתמיד לשמרה כעל אוצר נדיר נמשיך לחזות בפלא הזה אנו והדורות הבאים.
צפון
פארק הירדן כיצד מגיעים: פארק הירדן נמצא כשני קילומטרים מצפון לחופי הכנרת. הבאים מכיוון טבריה יסעו צפונה לאורך חופי הכנרת (כביש מס' 87), יחצו את הירדן בגשר אריק וימשיכו עוד כשלושה קילומטרים עד לצומת בית צידה. מכאן הם ימשיכו צפונה עוד כשני ק"מ ויפנו מערבה על-פי הסימון (כביש מס' 888, בין סימני ק"מ 3-2).
אפשר להגיע לצומת בית צידה גם בכביש הכנרת המזרחי כביש מס' 92).הבאים מצפון יכולים לחצות את הירדן בגשר בנות יעקב (כביש מס' 91) ולהמשיך דרומה בכביש היורד לפארק הירדן מצומת בית המכס (כביש מס' 888).
השביל הנגיש ממש קסום ומותאם לזוגות עם שלל פינות חמד לאורך אפיק הנחל. פארק הירדן משתרע על פני כאלף דונם, בפינה הצפון-מזרחית של הכנרת בצד האפיק המזרחי של הירדן, והוא מכוסה בסבך צפוף של צמחייה, היוצרת "יער" של גדות נחלים. בסבך הצמחייה נחבאים עופות רבים ובמים שוחים צבים ודגים. הפארק משלב מגוון אתרים ומתקני נופש ובהם מסלולי סיור מסומנים, אתר טחנות קמח עתיקות ובו אמות מים ובריכות, האתר הארכיאולוגי של בית צידה, שיט בקייאקים ובאבובים, מדשאות, שולחנות פיקניק, פינות חמד לאורך פלגי הירדן, ברזיות מים, מתקני שעשועים לילדים, מזנונים ושירותים ציבוריים. (הכניסה כרוכה בתשלום)
שעות פתיחה: הפארק פתוח 24 שעות ביממה ברוב ימות השנה. בחודשי החורף, נובמבר-פברואר, הפארק פתוח עד השעה 16:00
מסלולים נוספים בצפון
- מרפסת מגדל עופר ביער חוף כרמל, תצפית אל נוף חוף הכרמל-לבוא עם מחצלת ופיקניק קומפקטי לשבת מול הנוף, גם ביום וגם בערב לפני שקיעה
- יער חניתה-עין כובשים - פינה מיוחדת ואינטימית לזוג, לשבת ליד מים זורמים ויער חניתה גדול ויפה
- פארק גורן - מצפור אן - לשבת בספסל מול מבצר מונפורט, לשים ראש על כתפו של..ללא מילים
- מול חניון בצת, לשבת מול הים ואח"כ להכין ארוחה רומנטית בחניון
פארק אדמית - לרדת למערת קשת ואח"כ ללכת דרך שביל אמיר מיטל, לתפוס סלע, לשבת מול הנוף ופשוט לא לדבר!
- בפארק הירדן יש מסלול חדש נגיש, ק"מ וחצי אורכו. המסלול לאורך אפיק הירדן ויש בו פינות קסומות. חלק מהמסלול מהלכו מתחת לסוכה טבעית של קנה.
- שביל נחל חרוד - גשר הקנטרה, המפל זורם בעונה זו.
שפלת יהודה
מצפה משואה בשעת בין ערביים כיצד מגיעים: דרך סלולה עולה מערבה למצפה משואה מכביש בית שמש-בית גוברין (כביש 38, ליד סימן ק"מ 7).
מיקום: פארק בריטניה, שפלת יהודה.
נקודת תצפית מרהיבה למרגלות מגדל תצפית של קק"ל, המשקיפה מערבה על שפלת יהודה ומישור החוף במרחב שבין תל אביב לאשקלון. במזרח נראות הגבעות המיוערות של השפלה הגבוהה ומורדות הרי ירושלים. סמוך למגדל התצפית הכשירה קק"ל חניון. המצפה נמצא בצד דרך נוף ובצד "שביל ישראל". המגדל משמש את צופי האש של קק"ל ואינו פתוח למבקרים.
השם "מצפה משואה" מנציח פסוק שהתגלה באחד ממכתבי לכיש: "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה". נראה כי המכתב, שכמו המכתבים האחרים נכתב על חרס, מתאר רגע דרמטי במלחמה נגד נבוכדנאצר מלך בבל. מצפה משואה נמצא בין לכיש ועזקה, ומכאן שמו.
עמק חפר
מצפור וויקר בעמק חפר מיקום: עמק חפר, סמוך לנחל אלכסנדר
לב השדות של עמק חפר, בסמוך לנחל אלכסנדר, נחנך באפריל 2017 אגמון חפר – מקום מקלט לציפורים ואטרקציה לחובבי טבע. הפארק הוקם בתמיכת ידידי JNF קנדה מקלגרי ומוויניפג, בהם משפחת ויקר, שהפארק החדש כולל מצפור על שמה, וסיד וברוניה סינגייזר מקלגרי, ניצולי שואה, שהקדישו את חייהם לשימור זיכרון השואה וחינוך הדור הצעיר. עוד שותפים להקמת הפארק הם המועצה האזורית עמק חפר, רשות ניקוז ונחלים שרון, רשות מקרקעי ישראל, קיבוץ עין החורש והמשרד להגנת הסביבה.
הפארק החדש כולל אגם מלאכותי, דקים מעץ, מצפור ויקר ונקודות תצפית נוספות מוסתרות, שבילי הליכה ועצים חדשים שניטעו סביב האגם. בהמשך, מתוכננת הקמת גשר כניסה חדש וסלילת דרך נגישה למוגבלים בתנועה.
באזור עמק חפר היו בעבר ביצות טבעיות, מקור מחיה לצמחים ולבעלי חיים רבים. החלוצים שהתיישבו באזור לפני קרוב למאה שנה ניקזו את הביצות ופיתחו יישובים וחקלאות. במקום שבו שוכן היום הפארק החדש, היו בעבר בריכות דגים של קיבוץ עין החורש. הבריכות ננטשו, והמקום נותר עזוב ומוזנח. כיום זהו פארק יפהפה, גן עדן לבעלי כנף ולהולכים על שתיים.
הפארק מתפרש על 350 דונם, ורובו מכוסה באגם גדול, שנפחו כ-300 אלף קוב. העומקים המשתנים באגם נועדו להתאים לצרכים של מגוון עופות. שבילי האופניים ומסלולי ההליכה שפותחו בשנים האחרונות מנגישים את האזור למבקרים.
המרכז
פארק אילון קנדה בין הבוסתנים ועצי הזית כיצד מגיעים: הגישה הנוחה ביותר לכניסה לפארק אילון-קנדה היא מכביש ירושלים-תל אביב (כביש מס' 1). יש לפנות בצומת לטרון לכיוון צפון-מזרח, לכביש המוליך למבוא חורון ומודיעין (כביש מס' 3). אחרי חומת מנזר לטרון פונים ימינה לכביש המוליך לעבר בניין אבן דמוי שומרה, כאן הכניסה הראשית אל הפארק. פארק איילון משתרע מימין לכביש 3 ומשמאלו.
הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים כמו אמות מים, מערות קבורה, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.
קק"ל טיפחה את עצי הבוסתן, הוסיפה נטיעות משלה והכשירה דרכי נוף, משטחי חנייה, מצפורים וחניונים רבים. ב"עמק המעיינות" ובמעיין התמרים הוכשרו חניונים לבילוי בחיק הטבע, והוכשר אגם מים נאה. הרחצה באגם אסורה. פארק איילון-קנדה נקרא על-שם עמק איילון הנח למרגלותיו, וכהוקרה לתרומתה של יהדות קנדה להקמתו.
בפארק שני שבילי הליכה מומלצים להליכה רגלית: שביל אמות המים - מסומן בירוק, באורך כ-2.5 ק"מ, שביל משלט י"ד – מסומן גם הוא בירוק, ואורכו כ-600 מטרים מעגלי.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
