ג'ומס חוזר לקיבוץ

אורון, שיחגוג במרס הקרוב 71 אביבים, התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בשנת 1964 לאחר שמונה לתפקיד מזכיר 'השומר הצעיר'. לקיבוצו, קיבוץ להב, הצטרף מתוך בחירה לאחר שסיים את שירותו בנח"ל מוצנח. בגיל 28 בלבד מונה לתפקיד מזכיר 'הקיבוץ הארצי', אז התנועה הקיבוצית השנייה בגודלה. מעטים יודעים כי עד שנבחר לכנסת ה-12 בבחירות 88', עסק בחינוך (מורה בביה"ס התיכון 'מבואות הנגב'), בניהול מפעל לייצור כלים מפלסטיק ואף המציא פטנט להשקיית חיטה. הוא נכנס לתודעה הציבורית בעקבות המהפך הגדול שעשה בהסתדרות עם חיים רמון, עמיר פרץ ופורשי מפלגת העבודה, עת הדיח את המפלגה מהנהגת ההסתדרות ומונה לגזבר הארגון מטעם סיעת 'חיים חדשים', שלו הייתה שותפה מרצ, אז מפלגה בעלת 12 מנדטים בכנסת.

עם פרישת שר הקליטה, יאיר צבן, מראשות מפ"ם, היה לאחד מבכירי מרצ ובממשלת ברק מונה לתפקיד שר החקלאות. הוא פרש מן הכנסת לשלוש שנים על-מנת לאפשר את כניסתו של מוסי רז לפרלמנט מתוך מחשבה כי יישאר בתפקידו המשפיע כשר. עם התפרקות ממשלת ברק, נדחק מחוץ לחיים הפוליטיים אך שב לכנסת בשנת 2003 וזכה לאמונם של ראשי הממשלה לשעבר שרון ואולמרט כמתווך עם הפלשתינים וכבעל יכולת לחוות דעה מוסמכת על המתרחש ברשות הפלשתינית.

כישלון מרצ בבחירות האחרונות, למרות החבירה אל אנשי שמאל שאורגנו במסגרת 'התנועה החדשה', קומם עליו רבים במפלגתו שסברו כי עליו ללכת הביתה אחרי למעלה מ-20 שנות כהונה בכנסת. ח"כ לשעבר ד"ר ענת מאור סירבה בשעתו לקבל את הטענה כי עליו לפרוש ולקבל עליו אחריות. "אני עמדתי בוועידת מרצ והסברתי שאי-ההצלחה בבחירות משותפת לכולם. בדיעבד, החבירה ל'תנועה החדשה' הייתה משגה של כולנו. בוועידת האיחוד עם 'התנועה החדשה' שנערכה בשעתו, זכה ג'ומס לתמיכה גורפת מאוד והערכת הדברים הייתה לא מוצלחת". האמת היא, מספרת מאור, שקדימה גנבה לג'ומס את ההצלחה. "שבוע לפני הבחירות הקודמות, הסקרים נתנו לנו 6-7 מנדטים, וסקרים פנימיים אפילו נתנו לנו יותר מנדטים. ההתמודדות 'ציפי או ביבי' גזלה מנדטים מהעבודה ומאיתנו". מאור טוענת כי יהא אשר יהא היו"ר הבא, על מרצ לקחת בחשבון שאפסו סיכוייה לגדול בזמן הקרוב. "לצוות הפוליטי שהקמנו בעקבות הבחירות הייתה מסקנה שבמצב הנוכחי, אין למפלגה קטנה סיכוי לגדול אבל אף על-פי כן, הקול שלנו חשוב. אני יודעת שלא נוכל להגשים שוב את החלום שהגשמנו ב-92' עם 12 מנדטים".

מאור סבורה כי הסיכוי לקבל בבחירות הקרובות 6-7 מנדטים גם הוא קטן. "זה בגלל ההתמודדות בין קדימה לבין הליכוד. יש מי שחושב שצריך לחבור לעבודה או לייסד גוש קדימה-עבודה-מרצ; אבל לדעתי יש מקום לקול של מרצ". מאור שוללת כל אפשרות לחבירה עם חד"ש ומנמקת: "אני מעריכה את דב חנין ותמר גוז'נסקי אבל מרצ היא קול ציוני עם שאיפה לאחוות עמים. אוי לנו אם נותיר את הזירה למפלגה שעיקרה ערבית ואיננה ציונית. אנחנו לא נותיר את השמאל רק לחד"ש!".

במרצ יש מי שחש כעס רב על הבוחרים שעזבו את המפלגה. "אומרים לי 'התייאשנו ממרצ'", מספרת בכעס ח"כ לשעבר ד"ר ענת מאור. "זה אינטלקטואליזם קל וחוסר העמקה; זו התייפייפות נפש. לציבור המצביעים אין אורך רוח ונחישות במאבק. אותם מצביעי מרצ המקוריים שעייפו מן המאבק נותנים יד למה שקורה היום. זה מוציא לי את הרוח מהמפרשים. אני לא יכולה לקבל את ההתעייפות של האנשים ממרצ למרות הפעילות שלה בכנסת". מאור סבורה כי התקשורת אשמה בכך לא פחות: "התקשורת שוכחת לדווח על האופוזיציה וכל כך עסוקה במאבקי הכוח בתוך הקואליציה. זה גורם לתחושה שאם אתה ח"כ מהשורה, אתה לא נחשב. התקשורת היא חלק מההתקרנפות הכללית ומההליכה למיין-סטרים".

במרצ מאמינים כי אם תלך המפלגה רחוק מספיק בעמדותיה המדיניות, היא תוכל להשיב לעצמה את מצביעיה שאבדו לה. לפי מוסי רז, "מפלגת שמאל צריכה להיות סוציאל-דמוקרטית, אבל המאבק היהודי-ערבי והמאבק נגד הכיבוש הם חלק מזה ומהווים פקטור בהצבעה של האנשים. בבחירות האחרונות הוכח שאנשים לא מצביעים מסיבות חברתיות ואנחנו חייבים להתמקד במה שהבוחרים מצביעים לפיו". רז לא מאמין כי ניתן להציל את מרצ באמצעות חבירה לחד"ש. "זו מפלגה שיש בה רוב ערבי מוצק. אני ציוני, אני קצין במילואים ששוחרר לאחרונה. שום מסגרת חדשה לא יכולה להיות מפלגה בדומיננטיות ערבית. אנשי מרצ לא רוצים להתאחד עם חד"ש, ולהיפך. עם זאת, אני חושב שבכנסת לא מצביעים על הציונות; הרי הרעיון של הקמת מדינה יהודית כבר הוכרע לפני כ-63 שנים. הציונות אינה רלוונטית בהצבעה לכנסת".

רז סקפטי לגבי הקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה. "אני לא בטוח שזה עומד על הפרק ושזה אפשרי", מפטיר רז בספקנות. "יש לי בעיה עם הגישה שהשתרשה אצל חלק מאנשי מפלגת העבודה שמתעלמים מהמאבק למען הדמוקרטיה ומתמקדים בעניין הסוציאלי; אין סוציאל-דמוקרטיה בלי דמוקרטיה. אם מבינים שמפלגה סוציאל-דמוקרטית זה קודם כל דמוקרטיה ואחר כך סוציאליזם, אני בעד. אבל מפלגה שיושבת בממשלה לא יכולה להיות חלק מזה".

הוא מעריך כי "בבחירות הקרובות, רוב הסיכויים שמרצ תרוץ במתכונתה הנוכחית. נרוץ לבד כי אין פרטנרים שרוצים לרוץ איתנו. אני לא מתרגש אם מישהו יגיד שאני מדבר על מפלגה קטנה. הסיכוי היחיד לשינוי חיובי כלפי עמדותינו תלוי ביכולת שלנו להעביר את התחושה - המבוססת על עובדה - שהציבור שהצביע לקדימה כיוון שהיא כביכול מקבלת את הרעיון של שתי מדינות, נבגד". במרצ, כך נראה, צפויים עוד מאבקים רבים על ההנהגה. השאלה היסודית היא איזה מחנה יזכה להנהיג את המפלגה: מחנה יוצאי ר"צ בראשות גלאון ורז, או דווקא המחנה האקטיביסטי והסוציאליסטי יותר בהנהגת ג'ומס, גילאון ואבו-וילן. לפי שעה, במרצ מקבלים חיזוק מהעובדה שהקואליציה יציבה. מוסי רז מנסה להסביר לי ש"לא טוב שיהיו בחירות כל שנתיים". העובדה שדווקא במרצ הקטנה שואבים עידוד מיכולות ההישרדות של נתניהו היא אולי ביטוי נוסף לאנומליה הפוליטית שבה נמצאת ישראל.

פרופסור אביבה חלמיש מהאוניברסיטה הפתוחה, שפרסמה באחרונה את החלק הראשון בביוגרפיה שכתבה על מנהיג מפ"ם ו'השומר הצעיר' מאיר יערי המנוח, חשה תסכול נוכח פרישתו של ג'ומס. "ג'ומס היה מדריך הגרעין שלי בקיבוץ", נזכרת חלמיש. "הוא פורש מהכנסת אחרי 23 שנה, מה שאומר שהוא מנהיג בסדר הגודל של יערי וחזן מבחינת אורך תקופת הכהונה בכנסת". חלמיש סבורה שסוד קסמו של אורון נעוץ בעובדת היותו "קיבוצניק שפעילותו הפרלמנטארית לא הייתה לטובת מגזר מסוים. הוא הביא לפעילותו את ערכי הקיבוץ אבל לא הגן על מגזר מסוים. המקרה של ג'ומס ממחיש את המצב האיום והנורא שהכיבוש הכניס אותנו אליו. המציאות הפוליטית הישראלית חייבה אותו לשים דגש רב על הנושאים המדיניים למרות היותו פוליטיקאי חברתי. פעם, 'השומר הצעיר' ו'בני עקיבא' היו מאוד קרובים זה לזה, ולאחר מלחמת ששת הימים, כל המפה הפוליטית הושפעה מצלו הגדול של הכיבוש".

חלמיש חושבת שהוויכוח בדבר "אנה פנינו מועדות?" הוא חלק אינטגראלי מההיסטוריה של מפ"ם ומרצ. "יש כיום ויכוח בין שמירה על טוהר אידיאולוגי לבין השפעה על הפוליטיקה", מסבירה חלמיש, אך מדגישה: "השאלה היא לאן ג'ומס ימשוך לאחר פרישתו. אולי יהיה מפץ גדול חדש בשמאל הישראלי. ההיסטוריה מלמדת שתנועות שמתאחדות הן אלה שמצליחות יותר. התהליכים הם תהליכי התלכדות ויצירת גושים. גם ממפלגת חירות נוצרו גח"ל והליכוד, גם מפלגת העבודה נוצרה מאיחוד של מפא"י ו'אחדות העבודה' ואחר כך היא עצמה יצרה מערך עם מפ"ם. אבל הבעיה היא שהגורם לפיצולים זה הטשטוש בין התחום החברתי-מדיני לבין התחום המדיני-ביטחוני".

מוסי רז, לשעבר מזכ"ל 'שלום עכשיו' ובעבר ח"כ מטעם מרצ, טוען כי הבעיה של מרצ היא לא המסגרת או הפנים החברתיות. "אני חושב שמרצ במשבר", טוען רז. "אני מתלבט אם לרוץ לראשות מרצ לא מפני שאיני יודע אם אוכל להיבחר או לא, אלא משום שאני תוהה אם אוכל גם להציב אג'נדה. להבנתי, השמאל צריך להיות יהודי-ערבי, ליטול חלק במאבק נגד הכיבוש, להגן על הדמוקרטיה". רז מבטא את המתח הגדול שיש כיום בתוך מרצ בין הקוטב שמוביל יוצאי מפ"ם בהנהגת ג'ומס הרוצים מפלגת שמאל סוציאליסטית, לבין יוצאי ר"צ הרוצים מפלגת שמאל שהאג'נדה שלה היא זכויות אדם ו"מאבק בכיבוש". כלומר, התלבטות בין מפלגת פועלים לבין מפלגת 'הקרן החדשה לישראל'.

פרופסור חלמיש סבורה כי "מרצ נשארה מפלגה קטנה שנולדה מאיחוד בין מרכיבים שהחיבור ביניהן היה מדיני-ביטחוני אבל יש הרבה שונה בתחום החברתי-כלכלי. יכול מאוד להיות שהתשובה היא ביכולת של חלקים ממרצ לחבור לחלקים ממפלגת העבודה ומקדימה ולהקים את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שכולם מדברים עליה". חלמיש מתנגדת לכל ניסיון להקים רשימה משותפת עם חד"ש וטוענת כי "המהלך הנכון הוא כזה של איחוד כוחות ציוני-סוציאליסטי ויצירת גוף פוליטי שנמצא שמאלה מן המרכז, שיש לו מכנה משותף חברתי-כלכלי, בתקווה שהנושא המדיני-ביטחוני יפסיק להאפיל על הנושאים האחרים. אני מרגישה תסכול שג'ומס לא היה יכול להביא למיצוי את היכולות שלו".