בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
המחזה לא מרתק, ורק מהווה כעין תרגיל בימתי לשחקנים צעירים [צילום: יח"צ]
|
|
|
החייל האמיץ שווייק: הקונספט לא קלע למטרה
|
יש בזה משהו קצת יומרני, לתת להצגה שם של מחזה כה ידוע, ולהציג עיבוד כה שונה מהמקור ● טל ברנר וירון אדלשטיין שעיבדו וביימו את המחזה - העזו, אך המשימה צלחה רק בחלקה
|
מחזהו האנטי מלחמתי של ירוסלב האשק "החייל האמיץ שוויק" היה להצלחה מסחררת במאה שעברה, והוצגה 600 פעם בתיאטרון ה"אוהל". הסיבה: הופעתו של מאיר מרגלית האגדי בתפקיד שווייק גילגלה את הצופים מצחוק, אך לא החסירה את המסר הנוקב של המחזאי. קשה מאוד להכנס לנעליו של מרגלית. גם ההעלאה המחודשת של המחזה בהבימה לפני כמה שנים, עם שלמה בר אבא כשוויק, לא הייתה כה מזהירה כהצגתה ב"אוהל". הפעם בחרו צמד המעבדים-הבימאים בשחקנית לתפקיד שוויק. במקום היגויו המיוחד המצחיק של מרגלית, ציידו אותה בשפת גוף שמזכירה את צ'רלי צ'אפלין. תמר סגל היא ללא ספק שחקנית מוכשרת ביותר, וכמוה כל שאר שמונת השחקנים. כולם משחקים מעולה, כשרוניים וממלאים היטב אחר הוראות הבימוי. אך לרוע המזל, הקונספט כאן לא קלע למטרה. אומנם כל דמות הוצגה כקריקטורה, וכל שחקן ושחקנית ביצעו זאת יפה, אך מדוע תמר סגל נדרשה להתפשט מחולצתה ולהראות את חבישת החזה שנעשתה כדי שתיראה כמו גבר? ומדוע חשפה את אותו דבר שחקנית אחרת בתפקידה כחייל? לאלוהים פתרונים. העלילה לבשה אופי כה שונה מהמקור, עד שקשה היה להכיר את המחזה. לו היו קוראים למחזה בשם אחר, ורק מציינים שזה על-פי המחזה החייל האמיץ שווייק - ניחא. אך כמות שהוא, המחזה לא מרתק, ורק מהווה כעין תרגיל בימתי לשחקנים צעירים, כדי להוכיח את יכולותיהם. לקהל לא היה ראוי להגיש זאת כמחזה בשם הנ"ל.אין ספק, שלעובדה שצפיתי בהצגה הראשונה, אין קשר לאי-ההצלחה. כי השחקנים עשו את מה שהוטל עליהם כדבאי. המוזיקה של הפסנתר הלא מכוון (יובל שפירא) והצ'לו(עודד הדר), הייתה חלק בלתי נפרד מההתרחשות. לסיכום: מחזור מוכשר של שחקנים, ועיבוד ובימוי שפוגמים.
|
תאריך:
|
11/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
11/04/2011
|
|
עליס בליטנטל
|
החייל האמיץ שווייק: הקונספט לא קלע למטרה
|
|
קשה מאוד למצוא את הדבר שיוציא את כבוד השופט אליעזר גולדברג משלוותו. גם כאשר יש לו ביקורת נוקבת, הוא יאמר אותה במילים הכי "אנדרסטייטמנטיות" שהוא יוכל, בדיבור שקט ואִטי, תוך ברירה מדויקת של המילים. כבר יותר מחמישים שנה, כעורך דין, כשופט, כמבקר המדינה וכעת כנציב תלונות הציבור על שופטים, הוא מביט במערכות השלטון בישראל ונמנע בשיטתיות מלחשוף את מחשבותיו עליהן. מי שרוצה באמת לדעת מה דעתו צריך להביט בו כאשר הוא מתחמק באלגנטיות משאלות הנוגעות לאישים או למעשים ספציפיים ונמלט אל מחוזות התשובות הכלליות. יחד עם ההתחמקות, הוא יכה בעוז באצבעותיו על השולחן, ואז תדע שדעתו אינה נוחה מנשוא השאלה, או שבעיניו יבזיק לפתע ולהרף עין איזה זיק שובב, כאומר "תשובה מפורשת לא אתן, אבל אתה בהחלט רשאי להבין מתוך דבריי מה אני חושב".
|
|
|
התופעה של הקופונים באינטרנט כמו כל טרנד ובמיוחד בישראל, נכנסה לחיינו בסערה. האם היא גם בדרך החוצה באותה מהירות כפי שנכנס?. התופעה של הקופונים, אכן הייתה משהו מרענן וחדשני, אולם האם הכמות המוגזמת של הקופונים, כבר לא מעצבנת ומרגיזה?.
|
|
|
בינואר השנה עשתה "גרופון" כותרות: "דה מרקר" פרסם שאתר הקופונים האמריקני, השלים סבב גיוס הון ענק של 950 מיליון דולר. ההשקעות הגיעו ממספר קרנות הון סיכון וממשקיעים פרטיים. בדצמבר 2010 גייסה גרופון, 500 מיליון דולר בסבב גיוס ההון הראשון שערכה - חודש בלבד לאחר שדחתה הצעת רכישה על סך 6 מיליארד דולר מענקית הרשת גוגל!. גרופון הצהירה בדוחות שפרסמה בזמנו, כי ההון שיגויס ישמש לקניית מניות בחזרה מהמשקיעים. התשואה מההשקעות של ינואר תשמש להתרחבות נוספת מחוץ לגבולות ארה"ב ולשיפורים טכנולוגיים, וכמו-כן למתן החזרים למשקיעים קודמים ולעובדים.
|
|
|
במהלך מבצע "עופרת יצוקה", כשמספר הקורבנות האזרחיים ברצועת עזה טיפס מעלה, נשמע בישראל הטיעון כי האוכלוסיה ברצועה אחראית לפחות באופן חלקי לפגיעות שהיא סופגת, שכן היו אלה אזרחי הרצועה שבחרו בתנועת חמאס להנהיגם. מדיווחי עיתוני הבוקר, לאחר סוף שבוע של חילופי אש בין חמאס לישראל, עולה כי לא נותרה עוד אוכלוסיה אזרחית בעזה. אותם האזרחים שבעבר הוצדקה הפגיעה בהם באפשרות שבחרו בחמאס נעלמו לחלוטין במקרה הטוב, או שנחשבים כעת למי שהתגייסו לארגון ומשרתים בין שורותיו כמחבלים לכל דבר.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - על מה שלמדתי בסמינר "אבות ומייסדים", על זילות הצל"שים, על החשיבות הצבאית של האחיזה בקרקע, על סיפור שלא הגיע לתקשורת ועל כמעט-תאונה שעוללתי חג פסח שמח
|
|
|
|