10,300 דולר, הוא התמ"ג לנפש של טורקיה. כלכלת טורקיה נמצאת בפריחה מדהימה בעשור האחרון. רבות דובר על המהפכה האיסלאמית של מפלגתו של
ארדואן 'מפלגת הצדק והפיתוח', ועל הרטורקיה שלה בבסיסה עומד הרצון לראות את טורקיה כמעצמה איזורית ועולמית מוסלמית מובילה, אך ארדואן מבין היטב את מה שקלינטון ידע בבחירות מול בוש האב - !It's the economy, stupid.
לקראת הבחירות האחרונות, בו ניצחה מפלגתו בשיעור ניכר, פרסומת משכנעת במיוחד השוותה בין טורקיה של 2001 (לפני עלייתה לשלטון של המפלגה בשנת 2002) לבין זו של 2011. המספרים מדברים בעד עצמם. האינפלצייה צנחה מרמה של 68% בשנה לרמה של 4.8%. החוב לקרן המטבע העולמית ירד מ-25.6 מיליארד דולר ל-5.5 מיליארד. התמ"ג לנפש שולש, מרמה של 3000 דולר. תקציבי החינוך והבריאות צמחו בשיעור ניכר, ובאופן כללי, ההשקעה הציבורית גדלה במימדים אדירים. כך למשל, מערך הבנייה הציבורית בנה 480,000 בתים לעומת 43,145 בשנת 2001. טורקיה של 2011 הינה המעצמה הכלכלית השישית בגודלה באירופה וה-15 בעולם (תודה לדורון אברהמי, הנספח המסחרי באיסטנבול). ההשוואה כמובן אינה מקרית, בשנת 2001 הייתה טורקיה בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים בתולדותיה.
ההצלחה של ארדואן
ההצלחה הטורקית נובעת מהמשך מדיניות כלכלית של שוק חופשי. טורקיה המשיכה קו של רפורמות מבניות, הפרטה מואצת, פתיחות לשווקי העולם וסחר חופשי, והסרת מגבלות על המטבע. במקביל לכך, התעשיה התרחבה מעבר לתעשיות המסורתיות ובוצעה השקעה גדולה במוסדות להשכלה גבוהה.
מפלגתו של ארדואן השקיעה גם מאמצים רבים בכך שפירות הצמיחה יגיעו לכל שכבות האוכלוסיה. הורדת שיעורי הריבית והאינפלציה תרמו לחיזוק משמעותי של המעמד הבינוני-נמוך, ולמהפכת צרכנות ששוטפת את המדינה. מעמד זה, שלא נספר בעבר, זוכה לעדנה, ורוכש לראשונה בתים ומכוניות וחלוקת העושר במדינה הפכה להיות יותר מאוזנת וסוציאלית. טורקיה מבצעת גם השקעות תשתיות רחבות היקף. פרויקט הרכבת הקלה באינסטנבול חתך לשליש את זמני הנסיעה הבלתי נסבלים בעיר הענק, ושיפר משמעותית את רמת זיהום האוור.
במשך שנים רבות טורקיה חיזרה אחר האיחוד האירופי בניסיון להצטרף לשורותיו, אך ללא הצלחה. הפלורליזם האירופי הסכים לקבל אליו מדינות מזרח אירופיות כושלות, ואפילו את יוון, רמאית המאזנים, אך כשזה מגיע ל-70 מיליון מוסלמים טורקים, הדלת נסגרה בטריקה. בטורקיה קראו היטב את הכתובת שהייתה מרוחה בגדול על מיצרי הבוספרוס, וביצעו פניית פרסה לדגש לשיתוף פעולה איזורי. היחסים עם סוריה, ואירן הודקו במיוחד. את הריקושטים שספגנו בישראל כולנו מכירים.
כיום, רבים בטורקיה רואים ב'אביב הערבי' הזדמנות להקמת גוש כלכלי ערבי-מוסלמי-דמוקרטי, בהנהגת טורקיה כמובן, אשר יהווה מקור עוצמה מול האיחוד האירופי.
השוק הטורקי הולך וגדל
7,200 קילומטר של חוף יש בטורקיה, בה מבקרים יותר מ-30 מיליון תיירים כל שנה. אך תיירות היא רק חלק מהסיפור - טורקיה הופכת בשנים האחרונות למעצמה תעשייתית מובילה. ההתייצבות הפיננסית של השנים האחרונות, הקרבה לשווקים האירופים, מיקומה האסטרטגי בצומת בין יבשות, ועלויות העבודה הנמוכות ביחס למדינות האיחוד האירופי, הביאו לכך שחברות בינלאומיות רבות העבירו את מפעליהן לטורקיה. אחת הדוגמאות הבולטות היא תעשיית הרכב. כיום, פועלים במדינה קווי ייצור של 6 יצרניות רכב מהמובילות בעולם, כמו פורד, הונדה, טויוטה ופיאט. תעשיית הרכב הטורקית הינה השישית בגודלה באירופה. לאחרונה אף קרא ארדואן לתעשיית הרכב הטורקית לייצר מותג טורקי מקורי.
גם בתחום ייצור מוצרי האלקטרוניקה, השוק הטורקי הולך וגדל. בשנת 2005 למעלה ממחצית מקלטי הטלוויזיה שנמכרו באירופה יוצרו בטורקיה בעיקר ע"י BEKO ו- Vestel Electronics. חלקה של טורקיה בייצור שאר מכשירי החשמל, (כמו מזגנים, מקררים, ומכונות כביסה) גדל אף הוא בצורה חדה.
ועדיין הבסיס החקלאי בטורקיה הוא רחב למדי. 30% מהמועסקים בטורקיה עובדים בחקלאות. טורקיה נחשבת כאחת המדינות הבודדות בעולם המספקת לבדה את תוצרתה. היא גם היצרנית הגדולה בעולם של משמשים, רימונים, אגוזי לוז, תאנים ודובדבנים. החקלאות הולכת ומאבדת מחשיבותה בטורקיה, אך היא עדיין במקום השמיני בעולם בשווי התוצר החקלאי.
הסיכון: צורכים יותר מהיכולת
8.9% היה שיעור הצמיחה בכלכלת טורקיה בשנת 2010. זהו השיעור הגבוה ביותר בכל כלכלות ה-
OECD. אך כיום כלכלנים רבים בעולם חוששים שמה הכלכלה הטורקית "מתחממת" מהר מדי, באופן שיוביל למשבר כלכלי.
במאמר שפורסם לאחרונה ב'ניו-יורק טיימס' חשש זה הפך לוודאות. המאמר מצביע על קדחת אשראי השוטפת את המדינה, ומובילה לצריכה לא מרוסנת. "ברוקרים מחכים ברשימות המתנה של ארבעה חודשים ומשלמים עד 150 אלף דולר עבור מכוניות יוקרתיות. קבלן נדל"ן שילם לאחרונה סכום שיא של יותר מ-800 מיליון דולר עבור שטח של 100 דונם במרכז איסטנבול" הם רק חלק מהדוגמאות לחגיגה.
האצבע המאשימה מופנית אל מדיניות האשראי האגרסיבית של הבנקים. אשר משמנים את החינגה על-ידי מתן הלוואות מהירות דרך מסרונים בסלולר או כספומטים.
כלכלנים רבים חוששים כי משברי העבר בטורקיה יחזרו. "אנו שוב מייצרים וצורכים הרבה מעבר ליכולת שלנו", אומר אטילה יסילדה, כלכלן טורקי, "אנו מממנים את הצמיחה שלנו לחלוטין על אשראי זר, שהולך ומתייקר. בנקודה כלשהי זה מגיע לשיא, ואז מגיעה הקריסה".
לפי מחקר של סטנדרד אונלו, בנק השקעות מאיסטנבול, הלוואות אישיות למטרה כללית צמחו בשיעור שנתי של 61% בשנים 2005 עד 2008. ההאטה מאז הייתה קטנה, ובשנה שעברה הם המשיכו לעלות בשיעור של 42%.
גם תנופת הבנייה, המונעת על-ידי אשראי זול, הובילה את קרן המטבע הבינלאומי להכריז לא מכבר על חשש לבועת נדל"ן בטורקיה.
עם זאת, בנקאים בטורקיה דוחים את החששות. לטענתם הרגולציה המשופרת תמנע את משברי העבר. ואכן, אף בנק טורקי לא קרס במשבר הכלכלי העולמי האחרון.
טורקיה נמצאת בתקופת שינוי כלכלי ופוליטי מרתקת - מה יהיה עתידה של המעצמה המתהווית - ימים יגידו. או כמו שאומרים אצלנו "טורקי-טורקי".
