התעופה בישראל: המשבר

הבידוד הנוכחי של ישראל לא מפתיע. בנוסף לטעויות שהשלטון עושה בכל הנוגע לטיפול בכמה בעיות ביטחוניות-מדיניות, נעשות כאן - בעיקר בשל חוסר אכפתיות של הנבחרים - טעויות גדולות בכמה תחומים כלכליים. אחד מהם הוא המדיניות העקומה בתחום התעופה. התוצאה: בידוד תעופתי של ישראל.

מדיניות השמיים הפתוחים של משרד התחבורה מביאה לכך שבכל כמה שבועות מאשרים לחברת תעופה זרה נוספת לטוס לישראל. אלו צעדים בהחלט חיוביים, אבל בישראל כמו בישראל עושים חצי או רבע עבודה. די להסתכל על מצבן של חברות התעופה הישראליות כדי להבין עד כמה המצב הזה חמור והזוי.

בכל העולם, חברות תעופה נערכות במסגרת בריתות תעופה; בכל העולם חברות תעופה עושות הכל כדי למזג יכולות, לחסוך בעלויות ולתת לציבור מוצר מגוון ואטרקטיבי יותר. בישראל, ההבנה שזה מה שצריך לעשות נעצרה על גבולות המדינה. אל-על לא מצליחה להתקבל לאף אחת מבריתות התעופה הגדולות. היא ושתי החברות הקטנות - ארקיע וישראייר - בוהות בדאגה אל מול הכניסה המהירה של חברות תעופה זרות לשוק הישראלי. הדוברים של חברות תעופה זרות אלה מספרים כמה השוק הישראלי טוב. בהנהלות של חברות התעופה הישראליות מגרדים את הראש בניסיון למצוא חבל הצלה.

זוכרים את האצבעות שלא יודעות מה קורה לאלו שלידן באותה יד? לא צריך בישראל שלוש חברות תעופה, אבל בגלל כל מיני תקנות מוזרות ומנותקות מהמציאות של חוקי ההגבלים העסקיים, אסור להן אפילו לשתף פעולה, שלא לדבר על מיזוג. הממונים על ההגבלים העסקיים פועלים כאילו הם מצויים במדינה אחרת ולא באותה מדינה בה יושב גם משרד התחבורה. אין יד מכוונת. ראש הממשלה עסוק מדי מכדי לכנס את כל הגורמים ולתת להם שעה לפתור את הבעיה תוך אולטימטום שמי שלא ישתף פעולה יצטרך לכתוב מכתב התפטרות.

בהיעדר בעל-בית, המצב מחמיר מחודש לחודש. אין מילה אחת לתאר את המצב אלא "ברדק". זה אולי לא בעברית תקנית, אבל זה מתאר את המצב בצורה הכי טובה.

וכך, בהיעדר יכולת להתאים עצמן למציאות התעופתית העולמית, עושות חברות התעופה הישראליות צעדים שבמקרה הטוב ניתן לכנותם "מוזרים". כך למשל החליטה חברת אל-על לבצע טיסות מנתב"ג לאילת. כך למשל החליטה ארקיע לטוס לעקבה. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

הצעדים האלה לא ישפרו את מצבן של החברות, גם אם חלקם כבר בוטלו בלחץ המציאות, אבל עצם ההחלטה עליהם נובעת ממצב בלתי אפשרי, בו שתי חברות תעופה קיקיוניות מתחרות בחברת תעופה קטנה במונחים בינלאומיים, שלא יכולה ליהנות ממה שבריתות התעופה הגדולות נותנות לחברות בהן. חברת אל-על נאלצה לבטל עסקה לרכישת מטוסים ואופציה שהייתה לה לרכישת מטוסים מדגם אחר. הכל מצביע על מצוקה.

במקום להגביל את צעדיהן של החברות האלה בנימוקים של תחרות חופשית, צריך משרד התחבורה ליזום שינוי ולהילחם חזיתית בכל מי שמונע את השינוי, כולל הפקידים שאמורים לפקח על ההגבלים העסקיים בישראל. זה צריך להיות תחליף לעובדה שאף חברת תעופה ישראלית לא תוכל להתקבל לברית תעופתית בינלאומית. אבל למשרד נוח להודיע מדי כמה שבועות על פתיחה נוספת של השמיים, מה שסוגר יותר את האופק של חברות התעופה הישראליות.

במציאות בה ישראל יכולה להיות נתונה לחרם כלכלי בינלאומי קטן או גדול בספטמבר, כאשר כנראה תוכרז מדינה פלשתינית, חייב מישהו למצוא דרך לשמור על חברות התעופה הישראליות בצורה הגיונית, עם מחשבה והבנה של התעופה הבינלאומית. עד כה, זה ממש לא קרה.