בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לא לערבוב בין אמנות ופוליטיקה [צילום: ליאון אלי]
|
|
|
ביקורת: ההצגה תש"ח - מסכת תעמולתית מבוימת היטב
|
אירועי מלחמת העצמאות במבט מאוד סובייקטיבי קיצוני ומגמתי. אוטוביוגרפיה הנכתבת 60 שנה לאחר ההתרחשות. הצגה עם נימה פוליטית חזקה הפוגעת במיתוס, בהילה, בגבורה ובזכר החללים. המשחק והבימוי טובים
|
יורם קניוק בן ה-82 הנו סופר, צייר ועתונאי מוערך שכתב ב-2010 ספר בשם תש"ח. בגיל 17 שירת בפלמ"ח במלחמת העצמאות והשתתף בקרב "נבי סמואל". בוויקיפדיה בדף עליו מצאתי שורות המאבחנות את כתיבתו: "את כתיבתו ניתן לחלק לשלוש סוגיות עיקריות. רומנים בדיוניים ארוכים,נובלות וסיפורים קצרים וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית.עם זאת אין חלוקה ברורה בעיקר בגלל סיגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות". ספר תש"ח זכה בפרס ספיר בשנה שעברה והוא עובד למחזה המועלה כעת בתיאטרון חיפה. הספר הנו אוטוביוגרפי ובו מתוארים חוויותיו בהיותו חייל בפלמ"ח במלחמת העצמאות. ההצגה בתיאטרון חיפה הנה רומן מומחז עם נימה פוליטית בולטת. אינני יכול לראות בתש"ח מחזה רגיל. במבט ראשון הוא נראה לי כמסכת - פלקט פוליטי, מגמתי שאין בו דיאלוגים כמעט אלא מונולוגים בדיבור פרונטלי של יחידים או קבוצה בדיבור ישיר או דרך שני מיקרופונים המוצבים על הבמה. המיקרופונים נמצאים על הבמה אולי כדי להדגיש את הסיסמאות הנאמרות מעל הבמה. הבמה כולה שחורה. פס עם אותיות לבנות לכל רוחבה בציון מקומות של קרבות וישובים. במהלך ההפקה מורחים השחקנים על הקיר צבע דם דהוי ומנסים לנקותו ולמחוק אותו אך ללא הצלחה אלא זה רק מטשטש את העקבות. אקדים ואומר שהבימוי שנעשה ע"י נויה לנצט והמשחק של שמונת השחקנים המשתתפים של הקבוצה החיפאית שהיא בעצם"צעירי תיאטרון חיפה"טובים מאוד. השחקנים מעולים,מלאי מרץ,התלהבות,חן נעורים,מאוד פעלתניים ומגישים משחק מגובש הן כיחידים והן כקבוצה. הספר שהוגדר כאוטוביוגרפי נכתב כ-60 שנה לאחר שהאירועים המתוארים בו קרו למחבר במציאות. היכן הוא היה עד כה ומדוע נזכר רק כעת לכתוב ספר על אירועים שקרו לו לפני 60 שנה. האם הזכרון לא בגד בו במקצת או בהרבה הן בגלל התקופה הארוכה שעברה מאז והן בגלל סיבות אוביאקטיביות אחרות או אולי כפי שציטטי למעלה גם כאן יש שבירה בהבחנה בין דמיון למציאות. האם המלחמה ההיא-מלחמת העצמאות הייתה איוולת,מיותרת,חסרת מוטיבציה שפרצה סתם ככה. אין במחזה כל איזכור,כל זכר על מה קרה ומדוע פרצה המלחמה. האם ישראל הייתה קיימת היום אם כל זה היה נכון. האם חיילי הפלמ"ח או צה"ל היו אכזריים כלפי אוכלוסיה שקטה, רודפת שלום,תמימה שרצתה שכנות טובה שלום ושיתוף פעולה עם היהודים. האם המלחמה הייתה מבולבלת ומבלבלת,מלאת פחד ורגשי נקמה של החיילים שעשו טבח באזרחים חפים מפשע,ילדים וביצעו פשעים אחרים. יש ספק גדול בכך. הזכרון של קניוק המתאר כל זאת סלקטיבי מאוד. לא השתתפתי במלחמה זו ואינני יודע מה האמת אך יחד עם זאת אינני יכול להסכים עם זכרון הסלקטיבי של המחבר. המחזה, הינו כאמור פלקטי, מסכת תעמולתית מבויימת היטב ומבוצעת היטב. האם היה צריך לפגוע בהילה, בגבורה, בזכרון והערכה שרוכשים לאלה שנפלו למען חרותנו,למען המדינה, למען החזון הציוני. לאחר כמה דורות הספר והמחזה ישארו כעדות שלא יהיה מי שיערער את אמינותם. זהו תיאור מגמתי, חד-צדדי של מלחמה הרואית, של הקרבה,של גבורה. לכל אחד הזכות להביע את דעותיו. לכל אחד הזכות לראות דברים מזוית האישית שלו.לכל אחד הזכות לראות אירועים בהשפעת דעותיו. אם אלה דעותיו של המחבר בעל הפרסים הסיפרותיים הרבים, אין לי אלא להצטער על כך. אינני איש פוליטי. אינני אוהב לערבב בין אמנות ופוליטיקה. אני בעד האמת, נגד ניפוץ מיתוסים, הילות, פגיעה בחללים וחיילים שנלחמו בגבורה למעננו. לכן, בחוסר רצון,הרשתי לעצמי להרחיב בחושבי שאני משמש כפה לרבים החושבים כמוני. לראות או לא לראות: אינני בעד צנזורה אמנותית וכל אחד זכאי לומר ולראות כל דבר כרצונו.
|
זיכרון סקלטיבי מאוד [צילום: ליאון אלי]
|
|
|
|
תאריך:
|
31/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
31/07/2011
|
|
ליאון אלי
|
ביקורת: ההצגה תש"ח - מסכת תעמולתית מבוימת היטב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
31/07/11 12:53
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
31/07/11 13:04
|
|
|
|
הניה
|
31/07/11 16:45
|
|
3
|
|
עין צופיה
|
1/08/11 08:17
|
|
4
|
|
ha ha ha
|
3/11/11 21:16
|
|
בשנת 2007 פנו נציגי ציבור מוסלמים לעיריית ירושלים בבקשה לקבל אישור לעבודות ניקיון בבית הקברות העתיק בממילא שבמרכז ירושלים. בית הקברות שוכן על אדמות מדינה וחלק מהקברים באתר נחשבים כשייכים למוסלמים. הבקשה אושרה ולמקום הגיעו פועלים שהחלו בעבודות ניקיון. היקף העבודות ומעטה החשאיות שליווה אותן העלו תמיהות ועוררו את החשד של גורמים בעיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל האחראי על שימור קרקעות המדינה. במינהל החליטו להתערב. תחילה בוצע מעקב שקט אחר המתרחש בבית העלמין. מפקחי המינהל גילו לתדהמתם כי במקום "צצו" כ-500 מצבות חדשות. יש לציין שבית הקברות אינו פעיל כבר שנים רבות, עוד לפני קום המדינה.
|
|
|
במשרד החוץ של הולנד מתכננים לערוך רפורמה מקיפה במימון ארגונים לא ממשלתיים. "לא יעלה על הדעת", אומרים הגורמים הדיפלומטיים, "כי מיליוני אירו מכספי משלם המסים ההולנדי יועברו לגופים המחרימים את ישראל ושוללים את זכות הקיום שלה". אולי זה קורה בגלל הכוכב החדש בשמי הפוליטיקה ההולנדית - מפלגת החירות. המפלגה האנטי-איסלאמית והפרו-ישראלית היא המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט ההולנדי והיא תומכת בקואליציה מבחוץ. מנהיגה, חירט וילדרס, זוכה לאחרונה מאשמת הסתה לגזענות במשפט ארוך ומתוקשר. ייתכן שזאת תוצאה של פעילות בלתי נלאית של ממשלת ישראל באירופה בניסיון לבלום את התמיכה המערבית בתוכניות המדיניות של הרשות הפלשתינית. כך או כך, הולנד מפנה גב לרשות הפלשתינית.
|
|
|
הממלכה המאוחדת ידעה סערות רבות בעברה, אולם דומה כי ההמולה הנוכחית אינה שוככת נוכח האירועים האופפים את סגירת הצהובון 'ניוז אוף דה וורלד'. הצהובון הפופולרי נסגר ביום ראשון השבוע, לאחר שנחשף כי ביצע ציתותים והאזנות סתר ליותר מ-4,000 איש, לרבות ציתות לקרובי משפחה של חללים בריטים שנספו בעירק ובאפגניסטן. בעקבות הפרשה, יצא לאור ביום ראשון הגיליון האחרון של העיתון, ונדמה כי רוב עובדיו - בהם כ-200 עיתונאים ועורכים - יפוטרו. הצעד היה ככל הנראה בלתי-נמנע בעקבות קריאות המפרסמים להחרים את העיתון, מעשה שעלול היה למוטט את הצהובון מבחינה כלכלית. בבריטניה חשבו שמעצרו של אנדי קולסון, בעבר עורך העיתון ועד ינואר האחרון יועץ התקשורת של ראש הממשלה הבריטי המכהן דיוויד קמרון, היה שיא הפרשה. אולם בראשית השבוע נולד שיא חדש.
|
|
|
אמן דומה לפטרוזיליה – הוא נותן את ריחו רק כשהוא פצוע (זו המסקנה שלי כצמחונית). מי שצפה בסרט על לאה גולדברג התרשם שהפצע העיקרי שלה היה היותה "אשה דחויה". לפי הסרט, גולדברג הייתה "דחויה" משום שהיא בחרה שוב ושוב להתאהב בגברים שאינם בני השגה, נשואים או כאלה שלא היו מעוניינים בקשר אינטימי עימה. עוד נטען שהמשוררת "תפסה את עצמה כאשה כעורה". אפשר כי בטענות אלה יש אמת רבה, אך הנימה המתנשאת והלכלכנית העולה מהן עוררה (בי) חוסר נוחות.
|
|
|
ניר דיגמי, 38, עומד במוקדה של פרשיה כלכלית גדולה, העשויה להסעיר בעתיד הקרוב את הענף: מכירת קרקעות פרוטארום בעכו לחברה, שקבוצת דלק של יצחק תשובה עומדת מאחוריה. חוץ מזה, דיגמי מוכיח שיש חיים ופעילות גם מחוץ למצוקת הדיור: הוא בונה, עם שותף, דירות יוקרה בתל אביב. זה עתה נכנס לפרויקט נוסף,ו-News1 חושף היום פרטים נוספים עליו.
|
|
|
|