תמול שלשום - עיבוד נהדר לספר חשוב

"תמול שילשום" הינו הרומן החשוב ביותר שכתב ש"י עגנון. הוא מספר על יצחק קומר (יפתח ארז) איש העליה השניה העולה לארץ. זהו בעצם רומן אוטוביוגרפי של עגנון עצמו. הוא לא מצליח להתאקלם בארץ נוסע לגרמניה וחוזר לאחר 12 שנה. זהו רומן שמתאר את תקופת העליה השניה כאשר יצחק עולה לארץ כדי "לבנות אותה ולהבנות ממנה"כאשר הוא שואל את עצמו את השאלה"למה באת לכאן, שולחני אינו חסר כלום ואני חסר הרבה"

לפי דברי עגנון הוא עבד על הרומן 20 שנה שיצא לאור ב-1946. את שמו הוא שינה לעגנון בעקבות ספרו הראשון שפירסם בארץ"עגונות". הספר מכיל 80 פרקים כאשר 12 מהם הוקדשו לכלב "בלק"(כלב במהופך). מה הקשר בין יצחק לכלב הנה שאלה קשה שהספר אינו נותן תשובה ברורה ועגנון עצמו אמר הן על הספר והן על בלק"יפרש כל איש כהבנתו".

אני "מרים את הכובע" בפני פנינה גרי שהצליחה לעבד, לתמצת ולביים את הספר הענק בהפקה של כשעה וחצי וליצור מחזה פיוטי, נוסטלגי מרתק העוסק בחייו של יצחק שעלה ארצה בתקופת העליה השניה,התאקלמותו בארץ, מאמציו למצוא עבודה, מקום מגורים,א הבה.

בהצגה אנו פוגשים את יצחק באניה המביאה אותו ארצה, פגישתו הגורלית עם זוג עולים שבהמשך לאחר שנים מספר נכדתם הופכת לאשתו. הוא נודד במושבות למצוא עבודה אך הפועלים הערביים מועדפים,עוסק בצבעות (הקבלה עם עגנון העוסק בכתיבה?), נוסע לירושלים מתבדח וכותב על עורו של כלב משוטט "כלב" ו"משוגע"ובסופו של דבר מסיים את חייו בצורה טראגית.

ההצגה מוצגת בתיאטרון הערבי עברי ביפו במבנה שלא יכול היה להיות מתאים יותר להצגת ההצגה. התפאורה(אבי וורצל) מינימליסטית כוללת שרברבים, ארגזים, פח נפט ומסגרת גדולה ריקה.

משתתפים בהצגה חמישה שחקנים המגלמים את כל הדמויות שבמחזה. בתפקיד יצחק קומר משחק בחינניות רבה כאמור יפתח ארז.אנו רואים על פניו את אכזבתו כאשר נוכח לדעת שיושבי הארץ אינם מעוניינים בעולים כי הערבים פועלים זולים יותר.

הוא בא כאיש חלומות, חלום שאכזב אותו ובאין ברירה יצא כאיש מעשה.הוא בישן, מנסה לחזר אחרי סוניה (אילה זילברמן) אך ללא הצלחה.לא טוב לו ביפו והוא נוסע לירושלים. גם שם אינו מתקבל כפי שציפה ,פוגש באיש דתי האומר לו שהציונים עושים עבירות כדי להחיש את הגאולה. מתחבר עם כלב רחוב "כלב שאינו נובח"המפחד מ"אדם שאינו בועט". צר לו שהיהודים מרחיקים אותו בעוד הערבים מקרבים אותו.הוא אינו מתקבל על-ידי הדתיים כיוון שאין לו פאות.

תומר הלדשטיין משחק את הכלב בצורה מעולה ותענוג לראותו בתפקידו זה. ליאור מיכאלי משחק בכמה תפקידים כאשר העדפתי יותר את תפקידיו המתאימים יותר לגילו. קשה לאדם צעיר לשחק איש מבוגר ואני מעדיף את הנוהג הקיים בבתי הספר למשחק בהם איש צעיר משחק מבוגר בטבעיות ללא אימוץ ההתנהגות של המבוגר. הילה ספורטס גילמה את הכלה המיועדת בכשרון רב.

פנינה גרי ביימה ועיבדה את המחזה כך שיש רצף בעלילה. זהו עיבוד מעולה של הספר מבלי שהורגש שזה עיבוד מספר. היא שמרה על הסיגנון המיוחד של עגנון, השתמשה בלשונו,שמרה על האוירה העגנונית המיוחדת, דילגה על אירועים רבים בהתרכזה ביצחק ויצרה הצגה שהיא מושלמת מכל הבחינות.

זהו מחזה שמקרב אותנו אל עגנון, מעורר אותנו לקרוא אותו ,מראה לנו כי כדאי להשקיע קצת מאמץ וזמן ולקרוא את הספר למרות הי קפו הרב. לראות או לא לראות: עיבוד נהדר לספר חשוב וגדול של סופר בעל פרס נובל לספרות. מומלץ ביותר.