בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
נשיא המדינה שמעון פרס נואם בפני משתתפי הסעודה המסורתית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
סעודת "איפטר" בבית הנשיא: מסורת, שוויון ושלום
|
בחירה בכיבוד האחר הביאה גם השנה שגרירים, אימאמים, ראשי רשויות ובכירים מוסלמים רבים לסעודת ה"איפטר" בבית הנשיא ● במרכז הדברים בסעודה עמד הצורך בשוויון לאזרחי ישראל הערבים ● הנשיא גם יצא בקריאה משותפת לרגיעה, לשלום וליציבות באזור
|
העיתוי לסעודת איפטר (הנהוגה בצום הרמדאן) במשכן נשיאי ישראל נקבע ל-21 בחודש אוגוסט. הארוחה מתוכננת להיות בגן ביתו של הנשיא פרס. המיקום נקבע לאור רצונו של הנשיא להרחיב את מעגל המוזמנים לאירוע המציין את הערכתו לאוכלוסיה המוסלמית בישראל. גם מזג האוויר בירושלים כבר קריר במעט, כך שהצמים אינם סובלים מהחום בגן בנוסף על הקושי באי-אכילה במשך חודש תמים. הנוכחות מרשימה. היו מי שהטילו ספק וחשבו שאירועי הדמים בדרך לאילת, בה נרצחו שמונה אזרחים ישראלים על-ידי חוליית מחבלים גדולה, ירתיעו מלהשתתף. גם התגובה הישראלית בעזה והירי על ישובי דרום ישראל עלול היה לעצור חלק מהמוזמנים. אפילו קריאות שונות של מי שרואים עצמם כמנהיגים בציבור הערבי בפייסבוק לא השפיעו, כהוא זה, על המוזמנים. רובם ככולם של יותר מ-200 איש ואישה הגיעו. היו שם בכירי שגרירויות מצרים, ירדן, קזחסטן ואוזבקיסטן, אימאמים, ראשי רשויות מקומיות ובראשם ממלא-מקום יושב-ראש מרכז השלטון המקומי סאלח סולימאן מבועיינה נוג'ידאת, אנשי אקדמיה, חינוך, עסקים ותקשורת. מוסלמים מבכירי צה"ל והמשטרה, וקבוצת תלמידי תיכון. כולם באו לכבד את הזמנת הנשיא. גם לי, שזו ארוחת האיפטר הרביעית במשכן הנשיא שיש לי יד בארגונה, לא הייתה קצת הפתעה מההשתתפות המאסיבית. מהיכרותי עם מקצת מערביי ישראל, ידעתי כי אלו מודעים להבדל בין מתח ביטחוני לכיבוד מסורת דתית. ערביי ישראל יודעים לבדל עצמם מטרור ומרצח. הם את בחירתם עשו מזמן. בחירה שדווקא בימי הרמדאן - ימים של חשבון נפש - חשוב לציין כי זו בחירה מוסרית. בחירה בקידוש חיי אדם ובכיבוד האחר.
|
גם פן מדיני היה לסעודה בעקבות אירועי הימים האחרונים. הנשיא יצא בקריאה משותפת לרגיעה, לשלום וליציבות באזור: "כבוד הקאדים, האימאמים, אני מאוד שמח לראות כאן את מיופה הכוח של מצרים ומיופה הכוח של ירדן. אני חושב שהערב הזה הוא ערב מיוחד במינו. התאספנו כולנו כאנשים המתפללים לשלום אמיתי. הרמדאן, כמו אצלנו, הימים הנוראים, יום הכיפורים וראש השנה, הוא חג מאוד אישי. אנשים מתייחדים עם האל, מבקשים ממנו סליחה על החטאים שעשו ומבקשים שיפלס דרך טובה ושאדם לאדם יהיה חבר, ידיד. היום אצלכם, עוד כמה שבועות אצלנו, אותו חג ואותה ברכה". והנשיא הוסיף והדגיש כי אי-אפשר להגיד שהימים האחרונים אינם מעוררי דאגה והדגיש כי השלום בין ישראל לירדן ומצרים הוא חשוב ביותר: "הסיסמה שהנחתה אותנו כשחתמנו על ההסכמים הייתה פשוט No more war, no more bloodshed. לא יותר דם, לא יותר מלחמות. היו לנו שבע מלחמות, כולנו הפסדנו בהן. כל הצדדים איבדו הרבה צעירים טובים, הרבה ילדים וילדות. איננו רוצים בכך יותר. יש לנו כבוד עמוק לעם המצרי ויש לנו כבוד עמוק לממלכה ההאשמית של ירדן, שנים על גבי שנים. נתפלל מכאן כולנו להפסקת אש. אין סיבה לתחזק מלחמה". "רמדאן קרים, כול עם ואינתום בחיר", סיים פרס דבריו. ואני נפרד מידידי ליד הקפה והקינוחים, יוצא ללילה הירושלמי הצונן מעט ובדרכי הביתה לגוש דן אני אומר לעצמי: הלוואי שסעודה זו הייתה משודרת בשידור חי בערוצי החדשות הישראלים ובאל-ג'זירה וב"אל-ערבייה" וכולם, ממש כולם, באזור, היו למדים שאפשר גם אחרת כי צריך לחיות אחרת.
|
|
וליד באדיר [צילום: AP]
|
|
|
במרכז הדברים בסעודה עמד הצורך בשוויון לאזרחי ישראל הערבים, או כמו שהציג זאת הנשיא פרס בלשונו הציורית: "במערכת הבריאות בכירי הרופאים הם ערבים. בבית החולים איש אינו יודע מי ערבי ומי יהודי, רק מי חולה ומי רופא המנסה להציל חיים". "מדוע", שאל הנשיא, "יש יחסים בריאים רק בקרב בתי חולים? למה לא להעתיק זאת גם לתחומים אחרים?". המשיך הנשיא בחינוך: "הגיעו אזרחינו הערבים להישגים מרשימים, כך גם בתחום המשפט. אין השבעת שופטים שאיני משביע קבוצה של שופטים ערבים. גם בספורט בכלל ובכדורגל בפרט ההשתלבות מירבית", אמר. ואני, חובב כדורגל ידוע, מכיר את הרכבן של כמעט כל קבוצות ליגת העל. מכיר את כוכבי מכבי חיפה: עותמן, טוואטחה וגדיר. את קפטן הפועל תל אביב וליד באדיר, ואת הכוכב החדש ניאל חוטבא. את ויקטור מרעי היום במכבי פתח תקוה, את שחקניה הערבים של הפועל באר שבע, הפועל חיפה ועוד. גם שמו של בכיר שחקני ישראל המשחק כיום בחו"ל אני מכיר, בירם כיאל, מסלטיק גלאזגו. את כוכב הנבחרת ורובין קאזאן ביברס נתכו הצ'רקסי. וכמובן בני סכנין, קבוצה מצוינת עם הקפטן האהוב, חאלד חלאילה. למה בכדורגל (וגם ברפואה, בחינוך ובמשפט) אין פערים ואין הבדלים, ובמקצועות אחרים עדיין הפחד שולט והאפליה מרימה ראש? פשוט, אלו מקצועות שבהם בני אדם נבחנים רק על-פי כישוריהם. לא מוצאם ולא דתם. בכדורגל אין 10% לערבים בנבחרת. או במכבי חיפה, שם כולם קונים את מקומם בזכות היכולת. אם כיאל הוא הקשר ההגנתי הטוב ביותר, הוא זה שזוכה ללבוש את מדי הכחול-לבן. הוא ולא אחר. ותפילה אני נושא בלבי בעקבות הערות הנשיא: אולי, אינשאללה, באיפטר הבא כבר אפגוש כוכבי הייטק ובעלים של קרנות הון סיכון.
|
|
|
הכותב משמש כיועץ לשמעון פרס מזה שנים רבות.
|
|
תאריך:
|
28/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2011
|
|
יורם דורי
|
סעודת "איפטר" בבית הנשיא: מסורת, שוויון ושלום
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ד''ר אברהם שלום
|
28/08/11 14:08
|
|
2
|
|
יוסף.
|
28/08/11 14:24
|
|
3
|
|
אריה פרי
|
28/08/11 15:15
|
|
|
|
ברברה
|
29/08/11 06:15
|
|
4
|
|
מיקי מיהוד
|
28/08/11 17:29
|
|
5
|
|
עמיחי שניר
|
28/08/11 17:45
|
|
6
|
|
הניה
|
28/08/11 20:36
|
|
7
|
|
אליהו חיים
|
28/08/11 21:59
|
|
8
|
|
שמעל'ה
|
29/08/11 02:53
|
|
בראשית אוגוסט 1981 הייתי מגויס לשירות מילואים פעיל. פעיל מאד, שירתתי כסמב"ץ, סמל מבצעים, במפג"ד, מפקדת הגדוד, במחנה בירנית שעל כביש הצפון. בימים נאבקתי ביתושים ובזבובים וברעשי המנועים שמסביב, ובלילות ישבתי בגופיה אל מול מכשירי הקשר. החלונות היו פתוחים והקרירות הגלילית המיטיבה זרמה מבעדם, בלוויית ריחות נפלאים של השזיפים המבשילים במטעים. מדי פעם היו צעקות בוקעות מהמכשירים, או שהטלפון הזניק אותנו למרדפי גדר פתאומיים.
|
|
|
בראשית אוגוסט נערך בסינמטק בתל אביב אירוע מֶחווָה לקולנוען חיים שרייבר במלאת לו 85. את האירוע בשם "חמוש במסרטה" ארגן יעקוב גרוס ממשפחת קולנועים וותיקה, כמו הבמאי הידוע, נתן גרוס-אביו, יורם גרוס, דודו ואחרים, אשר הוא, בדומה לחיים שרייבר, מלווה את חיינו במצלמה מאז הקמתה של המדינה. בשעתו היו שני יומני קולנוע אשר הפיקו והקרינו את אירועי החדשות והאקטואליה בארץ - אולפני "כרמל" ואולפני "גבע". חיים שרייבר נמנה עם החלוצים של אולפני "גבע" הוא היה הצלם הראשי שלהם והוא צילם מאות אירועים, בין ככתבות ובין כסרטונים או סרטים.
|
|
|
הנהלת עיתון ישראל היום הודיעה (יום ה', 25.08.11) על החלטתה להפסיק את החלוקה החינמית לבתים. מיום 23 באוקטובר יתבקש כל מנוי לשלם 53 ש"ח לחודש - אם יחפוץ לקבל את העיתון בפתח ביתו. החלוקה החינמית בנקודות הפצה, תימשך. כך לפחות מבטיחים.
|
|
|
הימים נוהגים כסדרם, אני איני כסדרי. לשעבר היו תוכניות הקיץ נכנסות לעיני האחת ויוצאות מעיני השנייה, שיודעות הן התוכניות שאינן כדאיות. היום נכנסת תוכנית אל עיני, שוב אינה ממהרת לצאת. מרגישה היא באדוניתה שיֵגֵעה היא ואין לה כוח לגרשה מעליה. מחמת מה יגעה, מחמת חום הקיץ מחמת היתושים המחציפים את עורי מחמת טרחת פרנסה, וביותר מחמת הידידים התמהים "כלום אינך מתכוונת לנסוע חו"לה? וכי אפסה סקרנותך?". ועל כך עונה אני בהינף של לאוּת, "כלום נתבלעה בינתי לנסוע בעונת הנופש? את זאת אותיר לבהולים ולחסרי הדמיון, כלומר לאופטימיסטנים".
|
|
|
רשימה הארוכה של ההאשמות נגד ערוץ 2 על דרדור התרבות הישראלית אפשר מעכשיו להוסיף גם את הפרק האחרון של "מאסטר שף". אני בטוח שהורים רבים ברחבי הארץ היו מזועזעים לפחות כמוני. שנים הם מבקשים מהילדים שלהם לא לשחק באוכל, שנים הם גם מסווים, מטמינים ומסתירים מרכיבים בריאים ומזינים בתוך המנות כדי שאף אחד לא יעז לומר "אני לא אוכל כזה". והנה מגיע פרק שמעודד לפרק את האוכל, למעוך אותו ולהוציא לו את המיץ כשהמתמודדים נדרשים לזהות מרכיבים במנות שבישל יונתן רושפלד.
|
|
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
|
|
|
|
|
|
|
|