|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הרקדנית לאה אברהם. "מדובר באגדה מוזיקלית" [צילום: יח"צ]
|
|
|
"ורד בר" חוזרת בגדול
|
|
אחרי למעלה מחמישים שנה, מאז הופיע לראשונה תיאטרון המחול "ענבל" ביצירת המופת שלו, יחזרו וישחזרו אותה אמנים ישראלים בשלושה מופעים שיתקיימו בירושלים ובתל אביב
|
|
|
רפאל ספורטה [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
למעלה מחמישים שנה חלפו מאז הופיע, לראשונה, תיאטרון-מחול "ענבל" ביצירת המופת שלו, "ורד בר" לכוריאוגרפיה של שרה לוי-תנאי. היצירה הועלתה בזמנו על-ידי התיאטרון יותר ממאה פעמים בארץ ובחו"ל וזכתה לשלל ביקורות משבחות. את היצירה, המושתתת על מזמורים תימניים, עומדת לשחזר עכשיו מחדש עומדת קבוצת אמנים ישראלים בשלושה מופעים מיוחדים שיקיימו בירושלים ובתל אביב.
"ורד בר" מבוססת על סיפור עלילתי, פרי-עטו של המשורר רפאל ספורטה למוזיקה של המלחין עובדיה טוביה, והיא מיועדת לסולנים, למקהלה ולהרכב כלי. האגדה שבבסיס היצירה נכתבה על-ידי ספורטה, שבין היתר כתב את "כל הארץ דגלים דגלים" ו"גן גורים". היא מספרת על נערה ששמה ורד בר, יתומה מאם, שאביה מוכר אותה לזקן עשיר ושתום-עין. אלא שורד אוהבת דווקא דולה-פנינים צעיר מכפר הדייגים שבו היא חיה. בליל-כלולותיה חוטף אותה אהובה, אולם אנשי הכפר רודפים אחריו והורגים אותו. בייאושה הרב היא בורחת אל המדבר כדי לחבור אליו במותה.
הרקדנית לאה אברהם, שרקדה ושרה בהפקה המקורית, חברה לנעמי ספורטה, אחת מבנותיו של רפאל ספורטה, ויחדיו הן החליטו לשחזר את היצירה ולהעלות אותה מחדש. אליהן חבר יזהר קרשון, נכדו של ספורטה ואחיד המוזיקאים הישראלים המוערכים כיום, שביצע את תהליך השחזור המוזיקלי. אברהם צירפה כסולן את בנה, אנוש נחום אברהם, זמר ורקדן אשר מכיר וחי את השירים של "ורד בר" מאז ילדותו. כך נוצר לו האנסמבל המשפחתי הזה, שיעמוד במרכזה של ההפקה, ויעלה מחדש קלאסיקה ישראלית עבור הקהל בן ימינו, שלא זכה להיחשף ליצירת המופת.
|
|
|
יזהר קרשון [צילום: יח"צ]
|
|
|
להקת הנגנים תכלול את נעמה נוימן בחליל, יניב טייכמן בעוד, אריאל קסיס בקנון, ונעה וקס בכלי-הקשה. זמרי אנסמבל לי-רון, בניהולה של רונית שפירא, ישירו, ישחקו וירקדו על-פי הבימוי והכוריאוגרפיה של לאה אברהם.
על ההעלאה המחודשת של "ורד בר" מספרת לאה אברהם: "כיום, כשכולם מתהדרים ברב-תרבותיות, אנחנן מראים שהציבור בין התרבויות היה שם כבר מזמן. יש לי הערכה עצומה לשלושת היוצרים הללו: שרה לוי-תנאי, שיצרה את הבימוי והכוריאוגרפיה בסגנון מחזמר עוד לפני שידעו בארץ מה זה; רפאל ספורטה, שכתב שירה השואבת ממקורות יהודיים-ערביים עתיקים; והמוזיקה של עובדיה טוביה, שנכתבה בהשראת לחנים תימניים עדינים".
ההפקה החדשה, הבימוי והכוריאוגרפיה של לאה אברהם הם בסגנון מינימליסטי רישומי. את סיפור האגדה מספרים השירים של ספורטה והמוזיקה של עובדיה טוביה. "זה לא חידוש אלא התחדשות", מסבירה אברהם. "לקחתי על עצמי את המשימה של בניית הכוריאוגרפיה. הזיכרון של החומרים המקוריים קיים בתוכי ואיתו אני בונה משהו חדש. מדובר באגדה מוזיקלית, כשהתנועה והבימוי מדגישים את הצד המוזיקלי, אבל אינם מספרים בצורה תיאטרלית את הסיפור".
ההפקה תעלה בשלב הראשון שלוש פעמים:
ב-27.10.2011, בשעה 20:00, בספריה הלאומית בירושלים. בסיומו של המופע תיערך קבלת-פנים.
ב-31.10.2011, בשעה 17:00, במסגרת קונצרט-אתנחתא, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים ובשידור חי בקול המוזיקה.
ב-4.12.2011, בשעה 19:30, בסמינר לוינסקי, תל אביב.
|
|
| תאריך:
|
21/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
21/10/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לאה אבהם
|
22/10/11 09:26
|
|
בתוך מבול הרגש שניתך על ישראל מאז נודע על דבר העסקה המתרקמת לשחרור גלעד שליט, כמעט שלא נותר מקום לדיון מסוג אחר. עכשיו שמחים. נבוא חשבון מאוחר יותר. בכל זאת, עליתי לירושלים לשיחה עם ד"ר יעקב חסדאי, היסטוריון, אל"מ ובעל עיטור העוז. בשיח הישראלי נודע לחסדאי מקום מיוחד כאדם בעל יושרה נדירה ואמירה ביקורתית חוצת מחנות. חסדאי חקר את הכשלים במלחמת יום הכיפורים כחלק מוועדת אגרנט. המלחמה ההיא משמשת ציר ומצפן עבורו, ובשיחה הוא שב אליה לא פעם כדי להשוות ולהפיק לקחים. משפטיו נבחרים בקפידה; מילותיו מדודות, וניכר שהן נאמרות לאחר מחשבה רבה. את פרשת גלעד שליט הוא רואה כחלק ממשבר עמוק הפוקד את החברה הישראלית. סיפור, שכל מרכיבי "המצב" הישראלי נמצאים בתוכו. הוא מבקש לצנן את השמחה וההתלהבות הציבורית. "השמחה היא פרטית", הוא אומר, "כפרטים אנחנו יכולים לחוש סימפטיה והשתתפות, אבל כחברה וכעם, אנחנו צריכים להסתכל על מצבנו ולעשות חשבון נפש, היכן אנחנו עומדים".
|
|
|
|
|
העסקה להשבת החייל גלעד שליט מידי חוטפיו מארגון החמאס, בתיווכה של מצרים, תמורת שחרור 1027 אסירים פלשתינים, בהם 279 רוצחים, יושמה בהצלחה. לפחות בחלקה הראשון. גלעד שב הביתה למשפחתו, לבית הוריו ולחבריו. השמחה גדולה. היא אמיתית וחוצת גבולות ומפלגות. יום שלישי 18 באוקטובר ייזכר בישראל כאחד המרגשים עבור ילדים, נוער וגם מבוגרים.
|
|
|
|
|
רק אחרי שחצה את גיל 30 הרשה לעצמו ג'קי להביע את עצמו קבל עם ועולם. עד אז, הוא מעיד על עצמו, שתק. "הדודים שלי היו בהלם, הם לא ידעו שאני יודע לדבר". אומנם תמיד היה במרכז וסיפר את הסיפור - פעם סיפור מישיבת כפר הרא"ה ופעם סיפור מהצבא, אבל תמיד לחבר'ה בני גילו. "ליד מבוגרים סתמתי את הפה לגמרי, ולכן הדודים שלי לא היו בטוחים ששמעו את הקול שלי אי-פעם".
|
|
|
|
|
תיאטרון הידישפיל נולד בעצם כדי להכניס שמחה בלב היהודי הסובל מגזירות הגויים, מהפוגרומים וההתעללויות. אז עוד לא הייתה קימת ברירת המחדל של לברוח לארץ ישראל. על-רקע זה נוצרו קומדיות שינקו את סיפורן מהמציאות, אך תוך הדגשת הצד הקומי. ומכאן מובן מדוע גדולי הקומיקאים בסרטים האמריקניים היו והינם יהודים.
|
|
|
|
|
בחנו את עצמכם: איזה משני השירים הבאים נכתב בידי משורר נחשב, ואיזה בידי חבר'ה-לצים מהאוניברסיטה, שעל בסיס סממנים בולטים, חיצוניים, של השיר שפכו את תוכנו ויצקו במקומו, בעשר דקות עבודה רצופת פרצי צחוק משוחרר, שיר של הבלים?
|
|
|
|
|
