השופט: אברהם טננבוים, בית המשפט לתעבורה, ירושלים

המועד: יום שלישי, 15.11.2011, שעה 09:00

הנושא: משפט זוטא

אברהם טננבוים הוא משופטי התעבורה הבולטים בישראל, ומפגין עצמאות מחשבתית ויצירתיות. בבוקר בו ביקרתי באולמו, היה עליו לקיים משפט זוטא בדבר קבילות הודאתו של נהג הנאשם בבריחה משוטרים, בנהיגה בשכרות ובסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כפי שטננבוים עצמו העיר, זהו הליך נדיר בבית המשפט לתעבורה, והוא הקדיש לו זמן רב ואת מלוא תשומת ליבו.

טננבוים נכנס בשעה 09:06 לאחר שהמתין לצדדים. לפני משפט הזוטא, עליו לדון בעוד בעיה נדירה: אחד מעדי התביעה הוא תובע המופיע באופן שגרתי באותו בית משפט. טננבוים שומע את עורכי הדין בדלתיים סגורות ולבסוף מחליט: "התיק קבוע להיום וכל העדים נמצאים. אכן יש אי-נוחות בכך שאחד העדים הוא תובע, ומלכתחילה אולי היה מוטב כי התיק יישמע במותב אחר, אך כרגע אין מקום לדחייה".

מכבה מיד את הדליקה

כעת מתחיל משפט הזוטא, בעדותה של השוטרת שגבתה את ההודאה מהנאשם. התובעת מבקשת להגיש את ההודעות, הסניגור מתנגד וטננבוים - באורך רוח המתגלה כמאפיין אותו - מתערב ופונה לתובעת: "אני אעזור לך. גבירתי צריכה להוכיח שההודעה ניתנה מרצון חופשי. זה נדיר בבית משפט לתעבורה, אבל נטל ההוכחה עבר עלייך". הוא פונה לשוטרת בצורה רגועה, כמעט אבהית: "באלו תנאים גבית את ההודעה? איך הייתה האווירה?" לאחר אחת מתשובותיה, טננבוים שוב פונה אליה: "תעזרי לי, אני לא מבין מה קורה פה".

לאחר שהשוטרת מסיימת להסביר, מאפשר טננבוים לתובעת לחקור אותה במשך עשר דקות, אבל בלי שאלות של "כן" ו"לא" שהן שאלות מדריכות. בתוך כל זה הוא גם שם לב לכך שהנאשם מעווה את פניו למשמע אחת התשובות ומעיר לו: "אל תעשה פרצופים, זה עושה רושם לא טוב". כאשר מתחילה החקירה הנגדית, מונע טננבוים מהסניגור להפריע לשוטרת בעדותה, ובהמשך דורש לייעל את הדיון: "התשובות יהיו יותר קצרות מהשאלות, שגם הן יהיו קצרות".

טענת ההגנה היא, שהקצין הממונה על השוטרת איים על הנאשם, שאחותו - אף היא שוטרת באגף התנועה במחוז ירושלים - תפוטר אם הוא לא יודה. השוטרת מכחישה, מסבירה שפעלה לפי הפקודות שקיבלה, והסניגור מגיב: "מחוץ לפרוטוקול, אני רוצה לומר שליבי איתך, לא היו צריכים להעמיד אותך בסיטואציה הזאת". התובעת מתנגדת אך טננבוים מכבה מיד את הדליקה: "לא צריך להתנגד. זה נאמר מחוץ לפרוטוקול ולא היה צריך להיאמר". הסניגור חוזר בו וממשיך את החקירה. הוא תוקפני למדי, מדי פעם מחזיק עט בפיו ואף נשען על דוכן השופט - בלא כל תגובה של טננבוים.

לאחר מכן מעיד הקצין הממונה על אותה שוטרת, ומדבריו עולה שהנאשם דווקא קיבל יחס מועדף משום שאחותו שוטרת. כאשר בנקודה מסוימת בעדותו פורץ הסניגור בצחוק, טננבוים משתיק אותו בתקיפות: "יגיע תורך". בזמן החקירה הנגדית מחליט טננבוים, שהגיע הזמן שיראה בעצמו את ההודעות המדוברות, שטרם הוגשו לתיק. הוא קורא אותן במהירות ומהסה את עורכי הדין: "תנו לי לקרוא בשקט". בחקירה נגדית תקיפה, טוען הסניגור שהעד ממציא דברים. טננבוים: "בלי השמצות".

"יש לגבירתי קול בריא, לא צריך להילחץ"

הסניגור מבקש להגיש דברים שאמר העד בתיק אחר ואשר לטענתו מוכיחים שהוא חסר אמינות. התובעת קמה בכעס: "אני מבקשת להתנגד, הסניגור עובר כל גבול". טננבוים: "פה לא צועקים, אלא רק אני וגם זה לעיתים רחוקות. פעם ראשונה שאת מופיעה אצלי?" כאשר התובעת מתפרצת שוב, שולח טננבוים איום חצי-רציני: מאחר שהתביעה מיוצגת בידי שתי תובעות (שתיהן מתמחות), "אולי נוציא אותך". הסניגור מגיב על ההתנגדות וטננבוים שוב משתיק את התובעת: "יש לגבירתי קול בריא, לא צריך להילחץ". לבסוף מחליט טננבוים שלא להתיר את הגשת אותו פרוטוקול, אבל התובעת והסניגור עוד לא גמרו להתגושש.

כאשר הסניגור ממשיך לטעון שהקצין אינו דובר אמת, מעיר לו טננבוים: "יש הבדל בין לפקפק בדבריו של עד לבין לומר שהוא שקרן; יותר טוב להגיד שהוא לא מדייק". הסניגור: "אני אומר שהוא שקרן ושיתבע אותי בתביעה אזרחית". טננבוים, היודע היטב שאין אפשרות להגיש תביעה כזו, משיב בחיוך: "די, אין דבר כזה". עם סיום החקירה הנגדית, מבקשת התובעת להתייחס לכך שהסניגור - כדבריה - הכפיש את העד. טננבוים: "זה המקצוע שלו, מה את רוצה שהוא יעשה?" בחיוך הוא שואל כמה תיקי הוכחות כבר ניהלה, והיא משיבה שזה התיק הרביעי. אורך הרוח של טננבוים כלפיה נראה כעת מוצדק עוד יותר.

אחרי עדותו של הקצין (ואחרי שהיה היחיד באולם ששם לב לכך שהקצין כמעט לקח איתו בטעות שניים ממוצגי התביעה), מציע טננבוים לשנות את סדר שמיעת העדויות, ולשמוע כעת את השוטרת והמתנדב שעצרו את הנאשם לבדיקה שהחלה את כל הסיפור. הוא אומר במפורש, שאינו רוצה להחליט האם הקצין שיקר או לא, וייתכן שאחרי עדויות אלו לא יהיה צורך בהחלטה זו. הצדדים מסכימים והדיון נמשך.

חשוב לציין, כי בדקות הספורות של הפסקה שהיו בדיון - כאשר המתינו לעד וכאשר התובעת יצאה למספר דקות - סיים טננבוים תיק נוסף, לאחר ששלח את הצדדים להידבר והם הגיעו לעסקת טיעון. טננבוים לא ממש מרוצה מהעסקה, כי - כפי שאמר להם עוד קודם - הוא מעדיף שלצד שלילת רישיון יהיו גם 250-100 שעות עבודה לתועלת הציבור, אבל מאשר אותה. וכל זה - בלי לפגוע בשטף הדיון העיקרי.

השורה התחתונה: שופט אנושי מאוד, המשרה אווירה רגועה ככל שהדבר אפשרי במשפט פלילי. מפגין יעילות רבה ומעורבות בהליך, במיוחד לנוכח חוסר נסיונה של התובעת והמצב הלא-נעים בו עמדה השוטרת שהעידה. הקדיש לתיק מספר שעות, בניגוד לסרט הנע הרגיל של בתי המשפט לתעבורה, וזאת בשל הצורך לבחון היטב את טענותיו הקשות של הנאשם נגד המשטרה.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9