יהודה וינשטין בוחן את הגבולות. התחושה השבוע הייתה שזה כבר לא רק התוכן, לא רק המילים, אלא גם שפת הגוף, הביטחון, היומרה. כי התבטאויותיו בפתיחת ההשתלמות השנתית של הפרקליטים מפרקליטות המדינה הן התגרות שאתה מרשה לעצמך רק בסיבוב השמיני או התשיעי - רק כשהיריב איבד את מגן השיניים, כשהזיעה החמוצה מטפטפת לו לתוך העיניים הנפוחות, וכשהוא כבר יותר מותש מאשר פוחד.
מול הקהל הביתי של האוהדים השרופים במלון האילתי סימן היועץ המשפטי ל
ממשלה את גבולות הטריטוריה: "אני מבטיח לכם שכל אימת שייעשה ניסיון לפגוע בעצמאות העליון, ימצאו בי, היועץ המשפטי לממשלה, אויב מר ועיקש. לא יהיה כדבר הזה".
אבל אילו להצהרה הזו בלבד נמכרנו - החרשתי, שכן זו מתכתבת עדיין עם ה"מי שירים יד על ביתי אגדע את ידו" של שופט העבר במשקל הכבד חשין.
אבל וינשטיין, שלומד אט-אט את רזי המשחק האהרן-ברקיים, מבין שכדי להגיע לנוק-אאוט מהיר צריך לגרום ליריב להסס, לפחד, להכניס אותו לדילמה. ועל כן הוא לא חושש לספר לפרקליטים על השיחה שהוא ניהל עם נתניהו בעקבות הצעת חוק השימוע לשופטים: "כשהגיע הדבר לידיעתי, התקשרתי מיד לראש הממשלה ואמרתי לו שהצעת חוק כזו לא תעבור. היא צריכה להיות מסולקת עכשיו ולאלתר. אמרתי לו שאינני מוכן שעל שמי יופיע חוק כזה וגם לא על שמו. הוא השיב לי: 'מיניה וביה, אל תהיה מוטרד, החוק לא יופיע על שמך ולא על שמי, הוא ירד מיד מסדר היום הציבורי' וכך היה".
וזה עבד. כל כלי התקשורת שמעו ושתקו, על-אף שמדובר בעובד מדינה בכיר במיוחד, אשר דווקא בשל תפקידו הרם חל עליו איסור מוחלט להתבטא בעניין המצוי בהליכי חקיקה בכנסת.
כי את מי מעניינים היום כללי האתיקה של עובדי המדינה, שבהם מופיע במפורש כי "עובד המדינה יפעל בנאמנות כלפי החלטות הממשלה המכהנת באותה עת, ללא קשר עם השקפותיו האישיות... הוראות סעיף זה חלות על כל סוגי העובדים בשירות, בכל הדרגות ובכל התפקידים" [סעיף 1.01].
ואת מי מעניינת ההוראה החד-משמעית בעניין [המופיעה בסעיף 42.536]: "אסור על עובדים אלו לבקר את הכנסת וועדותיה, ובכלל זה חוקים והחלטות שנתקבלו על ידיהם, במסיבת עיתונאים, בריאיון עם עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון או בספר". אגב, מכוחו של חוק זה בדיוק הועמדו לדין לאחרונה סגן ראש השב"כ ואיש פרקליטות המדינה (עו"ד קורב שהתבטא נגד בית המשפט העליון).
ולמה זה קורה לנו? כי על המערכת המשפטית חלים כללים אחרים. כי לוינשטיין מותר. כי אצלנו אין הפרדת רשויות ואין הפנמה עמוקה של כללי הדמוקרטיה, והחוק הוא לפעמים רק טיוטא.
נתניהו, אגב, הבין מהר את הרמז, והטריח את עצמו לאילת כדי להרגיע את חברי מסדר האבירים הזועמים: "היה רעיון לשימוע לשופטים - ונגנז. יש שופטים בירושלים ותמיד יהיו, בטח במשמרת שלי. העיקרון של הפרדת הרשויות ורשויות עצמאיות חייב להישאר, ואנחנו נשמור על זה מכל משמר".
