גזרה על קוצים

מימוש עסקת שליט הפר שקט שנשמר שבועות אחדים. ארגוני הטרור ברצועה שבו והראו בשלושת החודשים האחרונים מה הם מסוגלים לעשות. "ראינו כבר כמה ניסיונות לפיגועים בגדר שסוכלו", מספרת ענבל, מפקדת פלוגת התצפיות. "הם נערכים ואנחנו לא פחות מהם. האויב מנסה לעקוב אחרינו ולראות איך אנחנו פועלים ומה מרחב הפעולה, ואנחנו יודעים לשמר את השטח ולהקנות ביטחון לאזרחים מבלי שהמחבלים יזהו אותנו".

הערכות המצב משנות את המשימות חדשות לבקרים. פעילות הסיכול נעשית על הגדר ולעתים גם בעומק הרצועה. התדירות גבוהה. "כל אירוע מוגדר ניסיון לפיגוע", מספר דקל שייר, "והאירוע הכי קטן מקפיץ גזרה שלמה. אנחנו מתמודדים עם איום של פצצות מרגמה ומטענים. זה דומה למשחק שחמט: הם משיגים משהו חדש, עושים צעד, ואנחנו מחזירים. ככה הגזרה הזאת חיה".

הגשם דפק על גג המבנה באחד המוצבים. "אתה שומע את הדפיקות האלו? אלו חפירות של מנהרה מתחתינו", אומרים המפקדים בצחוק, אך הבעות פניהם מסגירות כמה מטריד אותם החשש מפני איום החטיפה. עסקת שליט הגבירה את התיאבון. "בעזה רוצים קלף מיקוח ואנחנו מבינים שהם ינסו לחטוף", אומר חגי השריונר. "מדברים על זה בצורה גלויה, ונהלים מיושנים שהיו השתנו. צה"ל הפיק לקחים ויש הרבה מאוד מחשבה סביב הפעילות המבצעית".

"הם לא יקבלו את זה מאיתנו", מוסיף דקל. "לא ניתן לאירוע חטיפה להתרחש. בכל ההערכות זה קיים, ובכל דבר שנעשה יש מנגנונים כדי למנוע מהדבר הזה לקרות. הדבר האחרון שיקרה זה שצה"ל הגדול יפחד מפעילים של חמאס שיבואו לחטוף חייל. לא מפחדים מזה אבל מתכוננים לזה. אני לא אומר את הדברים בקטע של שאננות, 'לי זה לא יקרה', אלא עושה הכול כדי שלי זה לא יקרה. לא לי ולא למי שלידי".

אל המתח הקיים הצטרפה השנה החזית המצרית, שהשתנתה מהקצה אל הקצה לאחר המהפכה הגדולה ונפילת מובארכ. "האויב מכיר את הגזרות ומנצל אותן לאיסוף מידע ולבחינת השטח", אומרת ענבל. "הכוחות שלנו מאותגרים – וגם מאתגרים את האויב במבצעים מיוחדים, ומצליחים לסכל פעילויות שעשויות להיות פלטפורמה לטרור. גבול מצרים דורש מישראל ומצה"ל הרבה קשב".

כל לוחם בצה"ל, הם אומרים, רוצה קצת להריח את הרצועה מקרוב, ואלה המגיעים לתקופה קצרה מתאכזבים כשהיא נגמרת. "זה חלום של כל לוחם", אומרים יערי ושייר, שני המפקדים שהגיעו רק לתקופה קצרה. "אנשי הטנק רוצים לנוע על הכלים, ופחות לשמור ולסייר בכפרים פלשתינים ביהודה ושומרון; ולוחמי חי"ר מחפשים את האקשן של פעילות בעומק הרצועה, אפילו רק כמה קילומטרים מהגדר".

על-רקע העבודה השוטפת על הגדר ובעומק השטח, אי-אפשר להתעלם מריח הסיבוב הבא שכבר נמצא באוויר. מאז 'עופרת יצוקה' צה"ל מכין את עצמו לקראתו, השאלה היא רק העיתוי. לפי הסימנים בשטח וההכנות בשני הצדדים, ההתנגשות הבאה לא תהיה כמו 'עופרת יצוקה', אלא קשה ומאתגרת ממנה. החיילות של ענבל רואות בתצפיות את חמאס מתעצם. "זה על בסיס מה שאנחנו רואים ויודעים, מטריד עוד יותר מה שאנחנו לא רואים. אבל הצבא נערך טוב, וגם אם נופתע לא נוכרע".

החיילים, אם להאמין למפקדיהם, רק מחכים לסיבוב הבא. "חטיבת הנח"ל מגיעה לפה בתדירות נמוכה", אומר דקל, "וכולנו מתפללים שלא יקרה כלום, אבל אם יקרה - אז רק במשמרת שלנו. אנחנו מטמיעים בחיילים את ההכרה שהם הכי טובים לביצוע המשימה הזאת של הלחימה בעזה. יהיו לנו הרבה קִנים להיכנס אליהם ולהבריח מהם את כל הצרעות. אנחנו הפינצטה, אחרי ההפצצות מרחוק שלא פגעו ביעדים".

"בשביל טנקיסטים מבצע הוא פעילות עם מוטיבציה גבוהה, וחשוב לשמור על מתח מבצעי גבוה", אומר חגי וגם הוא מוסיף כי "אנחנו רוצים שיהיה שלום עולמי אבל שהמבצע יהיה במשמרת שלנו". ואשר לכוחות ההנדסה – "גם בעימות הבא נהיה ראשונים וכולם ייכנסו אחרינו", אומר אלעד, "אלא שהפעם תהיה לנו עבודה רבה יותר. כבר עשינו עבודה בעופרת יצוקה, ועכשיו נלך להמשיך. כמה שתהיה לגיטימציה לעשות – נעשה".

בינתיים, תמונת המצב בעיני המפקדים היא איפוק ישראלי. "אנחנו חיים בסוג של המְתנה, 'דקת קריאה'. מכינים את התשתיות ללחימה". על פני השטח מורגש שינוי מתמיד. מוקמות עמדות לטנקים, נעשות פעולות מיגון. "האויב לא טיפש ולא פראייר", אומרים ארבעת המפקדים, "ולמרות שיש לנו יותר כלים, אם נזלזל באויב נספוג. רק אם נתייחס לאתגרים במלוא הרצינות ידנו תהיה על העליונה כמו בפעם שעברה. יש להם דברים חדשים, טכניקות, שיטות לחימה, אמל"ח מתקדם. הם לא יושבים בחיבוק ידיים".