בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
רב-סרן ענבל הלינגר שושן, סרן דקל שייר וסרן אלעד טושר. מה שאנחנו רואים לא מטריד יותר, אבל הצבא ערוך [צילום: מרים צחי / מקור ראשון]
|
|
|
גזרה על קוצים
|
"אתה שומע את הדפיקות האלו? אלו חפירות של מנהרה מתחתינו", מתלוצצים המפקדים באחד המוצבים סמוך לרצועה על קול טיפות הגשם - אך פניהם מסגירות כמה מטריד אותם איום החטיפה. כוחות צה"ל שסביב עזה מוקפצים לאירועי-אמת כמעט מדי יום, אבל הם יגיעו לכותרות רק בסיבוב הלוחמה הבא. והוא יגיע, בטוחים שם
|
|
ענבל, מפקדת פלוגת התצפיות:
|
|
|
|
"הם נערכים ואנחנו לא פחות מהם. האויב מנסה לעקוב אחרינו ולראות איך אנחנו פועלים ומה מרחב הפעולה, ואנחנו יודעים לשמר את השטח ולהקנות ביטחון לאזרחים מבלי שהמחבלים יזהו אותנו" | |
|
|
|
|
הלילה כבר לא צעיר, וגזרה שלמה מוקפצת: תצפיתנית בעמדה הסמוכה לגדר המערכת בדרום הרצועה מדווחת על זיהוי חריג. ברשת הקשר היא מעבירה דיווח על חוליית מחבלים שפעלה ליד הגדר וככל הנראה הטמינה מטען. הנוהל מופעל במהירות: כוח טנקים בשילוב כלי הנדסה כבדים נכנס לנטרל את המטען, וכוחות חי"ר מאבטחים את השטח ומשיבים בירי מרגמות לעבר המחבלים שמנסים להקשות על הפעילות. בשטח אותר המטען הקטלני, 30 קילוגרמים משקלו. הוא הוסווה היטב, ורק חיכה שאחד הכוחות יעבור לידו מבלי משים. הלחימה הבלתי פוסקת ברצועה דורשת שיתוף פעולה הדוק ומקצועי סביב השעון. נפגשנו עם ארבעה מפקדים בשטח, הפועלים יחד בתיאום. דקל שייר, מפקד פלוגה בגדוד בזלת של חטיבת הנח"ל, וחגי יערי, מ"פ בגדוד 46 של השריון, הם אורחים לרגע. יחד איתם, קבועים בגזרה, יושבים אלעד טושר, מ"פ בהנדסה, וענבל הלינגר-שושן, מ"פ בגדוד האיסוף הקרבי של חיל המודיעין. הם מספרים שאוגדת עזה אומנם לא מייצרת כותרות, "אבל זה רק בגלל שהמון דברים לא יוצאים החוצה. בכל המישורים קורים דברים והגזרה חמה". לאחרונה נוכחנו בכך שוב. מטוסי חיל האוויר, בשיתוף כוחות שריון, חיסלו ביום רביעי בבוקר חוליית מחבלים שעסקה בהנחת מטען בצפון הרצועה. השקט בדרום מדומה. בפיקוד הדרום מתריעים מדי יום על אזרחים פלשתינים, בהם רועי צאן, שמתקרבים לגדר בשליחותם המודיעינית של ארגוני הטרור, כדי לבחון את מוכנות הכוחות הישראלים ואת יכולת התגובה שלהם.
|
|
|
[צילום: מרים צחי / מקור ראשון]
|
|
|
|
|
|
הערכות המצב משנות את המשימות חדשות לבקרים. פעילות הסיכול נעשית על הגדר ולעתים גם בעומק הרצועה. התדירות גבוהה. "כל אירוע מוגדר ניסיון לפיגוע", מספר דקל, מפקד פלוגה בנח"ל, "והאירוע הכי קטן מקפיץ גזרה שלמה. אנחנו מתמודדים עם איום של פצצות מרגמה ומטענים" | |
|
|
|
מימוש עסקת שליט הפר שקט שנשמר שבועות אחדים. ארגוני הטרור ברצועה שבו והראו בשלושת החודשים האחרונים מה הם מסוגלים לעשות. "ראינו כבר כמה ניסיונות לפיגועים בגדר שסוכלו", מספרת ענבל, מפקדת פלוגת התצפיות. "הם נערכים ואנחנו לא פחות מהם. האויב מנסה לעקוב אחרינו ולראות איך אנחנו פועלים ומה מרחב הפעולה, ואנחנו יודעים לשמר את השטח ולהקנות ביטחון לאזרחים מבלי שהמחבלים יזהו אותנו". הערכות המצב משנות את המשימות חדשות לבקרים. פעילות הסיכול נעשית על הגדר ולעתים גם בעומק הרצועה. התדירות גבוהה. "כל אירוע מוגדר ניסיון לפיגוע", מספר דקל שייר, "והאירוע הכי קטן מקפיץ גזרה שלמה. אנחנו מתמודדים עם איום של פצצות מרגמה ומטענים. זה דומה למשחק שחמט: הם משיגים משהו חדש, עושים צעד, ואנחנו מחזירים. ככה הגזרה הזאת חיה". הגשם דפק על גג המבנה באחד המוצבים. "אתה שומע את הדפיקות האלו? אלו חפירות של מנהרה מתחתינו", אומרים המפקדים בצחוק, אך הבעות פניהם מסגירות כמה מטריד אותם החשש מפני איום החטיפה. עסקת שליט הגבירה את התיאבון. "בעזה רוצים קלף מיקוח ואנחנו מבינים שהם ינסו לחטוף", אומר חגי השריונר. "מדברים על זה בצורה גלויה, ונהלים מיושנים שהיו השתנו. צה"ל הפיק לקחים ויש הרבה מאוד מחשבה סביב הפעילות המבצעית". "הם לא יקבלו את זה מאיתנו", מוסיף דקל. "לא ניתן לאירוע חטיפה להתרחש. בכל ההערכות זה קיים, ובכל דבר שנעשה יש מנגנונים כדי למנוע מהדבר הזה לקרות. הדבר האחרון שיקרה זה שצה"ל הגדול יפחד מפעילים של חמאס שיבואו לחטוף חייל. לא מפחדים מזה אבל מתכוננים לזה. אני לא אומר את הדברים בקטע של שאננות, 'לי זה לא יקרה', אלא עושה הכול כדי שלי זה לא יקרה. לא לי ולא למי שלידי". אל המתח הקיים הצטרפה השנה החזית המצרית, שהשתנתה מהקצה אל הקצה לאחר המהפכה הגדולה ונפילת מובארכ. "האויב מכיר את הגזרות ומנצל אותן לאיסוף מידע ולבחינת השטח", אומרת ענבל. "הכוחות שלנו מאותגרים – וגם מאתגרים את האויב במבצעים מיוחדים, ומצליחים לסכל פעילויות שעשויות להיות פלטפורמה לטרור. גבול מצרים דורש מישראל ומצה"ל הרבה קשב". כל לוחם בצה"ל, הם אומרים, רוצה קצת להריח את הרצועה מקרוב, ואלה המגיעים לתקופה קצרה מתאכזבים כשהיא נגמרת. "זה חלום של כל לוחם", אומרים יערי ושייר, שני המפקדים שהגיעו רק לתקופה קצרה. "אנשי הטנק רוצים לנוע על הכלים, ופחות לשמור ולסייר בכפרים פלשתינים ביהודה ושומרון; ולוחמי חי"ר מחפשים את האקשן של פעילות בעומק הרצועה, אפילו רק כמה קילומטרים מהגדר".
|
|
|
|
|
"גם בעימות הבא נהיה ראשונים וכולם ייכנסו אחרינו, אלא שהפעם תהיה לנו עבודה רבה יותר. כבר עשינו עבודה בעופרת יצוקה, ועכשיו נלך להמשיך. כמה שתהיה לגיטימציה לעשות – נעשה" | |
|
|
|
על-רקע העבודה השוטפת על הגדר ובעומק השטח, אי-אפשר להתעלם מריח הסיבוב הבא שכבר נמצא באוויר. מאז ' עופרת יצוקה' צה"ל מכין את עצמו לקראתו, השאלה היא רק העיתוי. לפי הסימנים בשטח וההכנות בשני הצדדים, ההתנגשות הבאה לא תהיה כמו 'עופרת יצוקה', אלא קשה ומאתגרת ממנה. החיילות של ענבל רואות בתצפיות את חמאס מתעצם. "זה על בסיס מה שאנחנו רואים ויודעים, מטריד עוד יותר מה שאנחנו לא רואים. אבל הצבא נערך טוב, וגם אם נופתע לא נוכרע". החיילים, אם להאמין למפקדיהם, רק מחכים לסיבוב הבא. "חטיבת הנח"ל מגיעה לפה בתדירות נמוכה", אומר דקל, "וכולנו מתפללים שלא יקרה כלום, אבל אם יקרה - אז רק במשמרת שלנו. אנחנו מטמיעים בחיילים את ההכרה שהם הכי טובים לביצוע המשימה הזאת של הלחימה בעזה. יהיו לנו הרבה קִנים להיכנס אליהם ולהבריח מהם את כל הצרעות. אנחנו הפינצטה, אחרי ההפצצות מרחוק שלא פגעו ביעדים". "בשביל טנקיסטים מבצע הוא פעילות עם מוטיבציה גבוהה, וחשוב לשמור על מתח מבצעי גבוה", אומר חגי וגם הוא מוסיף כי "אנחנו רוצים שיהיה שלום עולמי אבל שהמבצע יהיה במשמרת שלנו". ואשר לכוחות ההנדסה – "גם בעימות הבא נהיה ראשונים וכולם ייכנסו אחרינו", אומר אלעד, "אלא שהפעם תהיה לנו עבודה רבה יותר. כבר עשינו עבודה בעופרת יצוקה, ועכשיו נלך להמשיך. כמה שתהיה לגיטימציה לעשות – נעשה". בינתיים, תמונת המצב בעיני המפקדים היא איפוק ישראלי. "אנחנו חיים בסוג של המְתנה, 'דקת קריאה'. מכינים את התשתיות ללחימה". על פני השטח מורגש שינוי מתמיד. מוקמות עמדות לטנקים, נעשות פעולות מיגון. "האויב לא טיפש ולא פראייר", אומרים ארבעת המפקדים, "ולמרות שיש לנו יותר כלים, אם נזלזל באויב נספוג. רק אם נתייחס לאתגרים במלוא הרצינות ידנו תהיה על העליונה כמו בפעם שעברה. יש להם דברים חדשים, טכניקות, שיטות לחימה, אמל"ח מתקדם. הם לא יושבים בחיבוק ידיים".
|
|
תאריך:
|
29/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2012
|
|
יוחאי עופר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בלום נועם
|
30/01/12 15:10
|
|
2
|
|
אליהו הגלעדי
|
31/01/12 15:51
|
|
מצחיק ששכניי האמידים, המעסיקים פיליפיניות ומכוניות מהגלגליון העליון, זרמו בהמוניהם אל האטליז השכונתי רק משום שקיבלו בדואר פרסומת "שיפודים חינם ביום פלוני". הם שיננו היטב את היום ואת השעה, ואז עטו כזבובים על הצלחות החד-פעמיות שהוגשו סביב גרילים מעשנים בקדמת החנות. אולי בזכות הכישרון הזה לארוחות חינם צברו את עושרם? מצחיק שאחדים מהם החזיקו רצועה עם כלב. חיות לתצרוכת פנימית וחיות לתצרוכת חיצונית. איזה כוכב לכת מצחיק עד דמע בחרתי לי.
|
|
|
"בסופו של דבר, אתם ואנחנו מהווים את הגרעין הקשה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. לא מפלגת העבודה, לא קדימה ואפילו לא מר"צ. הציבור שלנו מציב אתגר להגדרה היהודית של מדינת ישראל. הציבור שאתה כותב אליו, ציבור ימני-דתי הכולל בתוכו הרבה מאוד מתנחלים, מהווה אתגר לא קטן מזה למדינה בהגדרתה הדמוקרטית. יותר מזה, הציבור שלך הוא האתגר של המזרח התיכון כולו. אתם הציבור שאני רוצה לדבר אליו".
|
|
|
היום מתאפיין בנטייה לביקורת ולפנים זועפות, כתוצאה מחוסר שביעות רצון, לכן כדאי להימנע משיחות חשובות, מאחר שקשה לתקשר או להעביר מסרים מבלי לרטון. אם יש לכם תוכנית כלשהי היום, הקפידו שהיא תהיה סולידית.
|
|
|
1. כי אני רגילה כבר לבצע מרי אזרחי שקט, ועוד על בסיס יומיומי. קוראים לזה צמחונות.
|
|
|
כל הדיורים שבעולם לא שווים חיבוק אחד של אימא. זה מוסר ההשכל ש"מעושרות" רוצה שיישאר איתכם בסיום עונתה הראשונה. כשניקול, ששוב לא מקשיבה לענבר וממרכזת את עצמה, פולטת את המסקנה הזאת אף אחת מחברותיה לא מערערת על הקביעה. אף אחת לא שואלת מי האימא? איך היא מחבקת? ואיזה פריטים של דיור מועמדים להמרה? דפנה, למשל, לא הכי מתלהבת מאימא שלה, אולי היא דווקא מעדיפה דיור? גם את אימא של ענבר לא ראינו בכלל כל העונה וענבר רק עכשיו למדה לאהוב מותגים. אולי היא כן בעניין של לעשות החלפות? למה תמיד ניקול חייבת לכפות את דעתה באגרסיביות, להכליל ולקבוע בשביל כולן? ובכל זאת, שלא תגידו שאין לה עקומת למידה.
|
|
|
|