המותג 'דואר ישראל' ישן נושן, מימי תש"ח - ויש זיכרונות מימי הדואר הבריטי, דואר של ימי המנדט. יש סיפורים של הדואר העברי תחת כנפי המנדט הבריטי, והן דואר ישראל בחיתוליו, בימים של תש"ח ושנות החמישים. כן, היו ימים.
מעניין לשמוע חוויות שמספרים מאותה תקופה הדפים צהובים, אבל הימים של אותה תקופה מוארים - ואנו זוכים לקבל מבט על דוורים שלבשו מדים, שהרגישו חיילים בצבא הדואר. נפגשתי עם אהרון בן שטרית, ואת הימים שבהם זכה לעבוד במחיצת דוורי המנדט לא ישכח.
יש סיפורים שנותרו מאז. כל הזיכרונות, כל הנוסטלגיה. לפני שנים סיפר לי אברהם שטרית דוור מימי המנדט : "כשאני שומע את השיר 'הדואר בא היום באוטו האדום' אני מרגשי שזה נכתב עלינו".
הדוורים - חלק מן הממשל הבריטי בארץ
אנסה לתאר את הדוורים מימי המנדט לאור אותה שיחה עם אהרון בן שטרית ולאור הדברים ששמעתי מאברהם שטרית לפני כמה שנים.
מתברר שבימי המנדט, היו הדוורים חלק מן הממשל הבריטי בארץ והרוויחו לירות אנגליות. שטרית סיפר לי: "זה היה הכסף שלנו, דוור הרוויח אז שמונה לירות של המנדט, וכל לירה הייתה לירה. בשוק החופשי השתכר פועל סוג אלף סך של 4 לירות ישראליות, מקסימום 6 לירות".
כשתקראו בעיתוני הדואר של אז תגלו שתפקיד בדואר היה תפקיד לאומי: "חלק מהצעירים של אותם ימים בחרו להתגייס לצבא הבריטי. אל תשכח, גם שם לבשו מדים. והיה דמיון בין הגופים. הבריטים דרשו משמעת. הופעה נאה, סדר זה סדר".
דוורים שהתראיינו דיברו במונחים של "התגייסתי לדואר" - ובדבריו של אברהם שטרית הדוור היה הד לאותה התרגשות: מתברר, שהיה חייט שהיה לוקח מידות להכנת המדים של הדוור. "עד לקבלת המדים של הדוור, שהיו משאת נפשנו, נדרשנו לשאת על השרוול הימני סרט 'דואר' - וכך הסתובבנו גם בזמן שלמדנו את אזור החלוקה. במרוצת הזמן הסבירו לנו, שעלינו ללמוד שלושה אזורי חלוקה, לכל מקרה חרום, ובאותם ימים היו בירושלים עיר קודשנו 25 אזורים".
אהרון בן שטרית מספר שהצטרף לדואר אחרי ששמע סיפורים של חבריו הדוורים, והרגיש שזה כבוד גדול להיות שייך לקבוצה הזו. הוא שמע סיפורים רבים מפי חבריו הוותיקים מימי המנדט - ודי משיב נפש לשמוע אותו מעלה חוויות. סיפורים כאלה שמענו גם מאברהם שטרית, שהיה גם דוור, גם מפקח דוורים בימי המנדט ובימי ראשית הדואר.
10 קילומטרים ליום
בוקר של דוורים באותה תקופה היה בוקר שמזכיר מחנה טירונים: "לפני היציאה לחלוקת הדואר, נערך 'מסדר המפקד' והמפקח עבר ובדק שהילקוט נקי ומצוחצח - ויותר מזה. שהילקוט מכיל לפחות 15 קילוגרמים של דברי דואר. אם בביקורת פתע, מצאו אצלך דברי דואר מיום קודם, הלך עליך - והקנס היה כבד".מתברר, שאת מסלול החלוקה בדקו באמצעות ספידומטר ומד מרחק, והדוור נדרש לעשות 10 קילומטרים ליום. המפקח עבר ובדק כל דוור ודוור כמו בבסיסי הטירונים: גילוח, צחצוח נעליים, מדים מגוהצים, כובע דואר הולם. "ממש צבא", אומר שטרית, "ואתה יודע מה, כך צריך להיראות דואר!".
אהרון בן שטרית שזכה לעבוד עם דוורי המנדט זוכר את הכבוד שלהם למדים. אברהם שטרית שהיה המפקח שלו זכור לו כאיש נערץ. שטרית, סיפר לי באותם ימים: "כשלבשנו מדים של דואר וכובע ייצוגי, הרגשנו את הכבוד בהשתייכות לגוף כמו דואר, וזה מפחית כל תופעה של התרשלות, של עיכוב דברי דואר, של פגיעה בדברי דואר, הכול מתחיל במשמעת!".
בתמונה הנלווית לכתבה, אתם רואים שבעה דוורים במדים, ליד בניין הדואר המנדטורי, ביפו 23, הדואר המרכזי. ראשון מימין בתמונה או אברהם שטרית, משמאל בשורה העליונה רואים את אברהם אבוגנים, שהיה דוור וזמר. פייטן בחסד. שטרית זוכר, כיצד היו נצמדים למקלטים כדי לשמוע אותו שר ב
קול ישראל ומנגן בעוּד המסורתי. אבוגנים לפני שנים, וגם שטרית אברהם הלך לעולמו. אהרון בן שטרית גאה לספר את סיפורי חבריו "הגדולים מהחיים".
אהרון בן שטרית מרגיש שזה אכן כבוד לשרת בדואר - ושמח שזכה לעבוד עם דוורים מימי המנדט, אלה אשר השכילו להעביר לדור הבא את המסורת הבריטית, את המחויבות לעבוד למען הארגון במסירות ומתוך תחושת שליחות: "אל תשכח, ידידי, הדואר נשאר תמיד בדם".
