כוכבים תמיד נשאנו עינינו לשמים בפליאה. הנוצצים האלה, אי שם למעלה, עשו לנו טוב. "אביא לך כוכבים מהשמיים" שר בועז שרעבי, והזוג שמאזין לשיר, מחייך, ונזכר בלילות קסומים. היא נזכרת איך שכבו על החוף בטאבה והביטו בכוכבים. הוא דווקא זוכר חלק אחר מאותו לילה, את האורגזמה המשולשת שלאחריה הוא ראה כוכבים.
לילות רומנטיים עוברים על זוג אוהבים הנושא עיניו לכוכבים. הוא מסביר לה את מה שלמד בבית הספר לקצינים על ניווט לפי מפת הכוכבים, והיא מאוהבת ושומעת בכלל ציוץ ציפורים. בבניין שממול אישה אחת חוטפת זאפטה כי האוכל הוגש קר, והיא רואה כוכבים ובמקום ציפורים שומעת את נביחות הכלב שהיכה אותה. כל אחד והכוכבים שלו, כל אחת והקונפטי שלה.
בינתיים, אצל יתר הבתים שאינם עוסקים ביחסי אהבה לאור כוכבים, יושבות מאות אלפי משפחות וצורכות אבק כוכבים מסחרי. כדורסלן רוקד כוכבת, כוכב רוקד עם מטומטמת, הטיפשה עם החנון, לעוף על האלפיון, עוד איזה שעשועון, בוודאי נושא פרסים, וטאבלט!
"מאמי למי להצביע?" "סימסתי כבר מאמי".
כוכבים בשמי התכלת
בערוץ השני יש כוכבים מזן אחר. "אוי, אני אוהבת לראות אותו, הוא גבר מרשים, והאנגלית שלו מעולה, הוא מזכיר לי את הכוכב ההוא, איך קראו לו מאמי?"
היא מדברת על ביבי כמובן. לא אכפת לה מה הוא אומר כי היא לא מעוניינת בתוכן, הוא עושה לה את זה כגבר. סמכותי, תקיף, אסרטיבי, יודע לעמוד על שלו (וגם על של אחרים), ובעיקר - הוא מוכר טוב. לא משנה מה, אבל הסחורה נראית טוב.
בינתיים הבחור כבר עצבני ומחכה לשנייה שהיא תקום להביא משהו לשתות כדי שיוכל להעביר ערוץ לכוכבת שלו. יש ראיון עם מישהו שמכירה את אחותה של הגיסה של
בר רפאלי. מה זה משנה מי מתראיינת, העיקר שמראים תמונות של בר רפאלי על המסך. הוא חושב לעצמו שהגיע הזמן שילך ללמוד לשחק טניס. אם בר מתעוררת בשעות כאלה מוקדמות לצילומי הלבשה תחתונה, בטח יש עוד כוסיות שמתעוררות מוקדם.
הפרסומת קוטעת את המחשבה. היא קמה להביא שתיה ופיצוחים, והוא מגלה שהראיון על בר רפאלי הסתיים כבר. אוף... לפחות הפרסומת סבבה. השר כחלון עושה עבודה טובה. שוק התקשורת נפתח וכבר מחלקים טאבלטים לכולם. אז מה אם הגברת שהלכה למטבח להביא שתיה ופיצוחים פוטרה מחברת
סלולר במסגרת צמצומי כח-אדם על-רקע קיצוצים? העיקר שיש טאבלט בבית.
כוכב הצפון
כל בוגר ניווטים יודע. נקודת מוצא ויעד הגעה הם שני הפרטים החשובים ביותר בכל ניווט. כוכב הצפון. קודם כל מאפסים כוונות ורק אח"כ מחשבים את המסלול, קצב, זמן הגעה. אבל קודם כל אוריינטציה.
אז בואו נאפס כוונות.
כוכב הצפון כבר מזמן לא חלק מהניווט הזה של החברה הישראלית. לא במימד הכלכלי, לא במימד המדיני, לא במימד הביטחוני, לא במימד התרבותי, ולמעשה - לא בשום מימד. אנחנו חיים בממ"ד עוד הרבה לפני שסדאם הבהיר לנו את הצורך, ו
אחמדינג'אד הביא לנו את הסיבה.
שר הטאבלט והרווח(ה)
מה שאנו צורכים זה לחם ועוגות להמונים. זבל קפיטליסטי. תן טאבלט נשכח לך הכל. שכול במקום השכלה. שעשועונים, סימוסים ופרסומות לתחבושות עם כנפיים. העיקר שזה 3 אגורות פחות עבור שיחה סלולרית. זו הצלחה אדירה. אז הטיפול באמא החולה עולה 30,000 שקלים לחודש, אבל העיקר שהחשבון הסלולרי זול יותר ואפילו קיבלנו טאבלט. אפשר לראות את האמא החולה בוידאו, דרך הטאבלט.
השר כחלון הוא לא רק שר התקשורת והרווח, אלא הוא גם שר הרווחה והשרותים החברתיים. כחלון, ממש כמו הבוס שלו, עובר מסך מעולה. אימץ תדמית של צנוע ופעלתן. עובדה. מחירי הסלולר יורדים וטאבלטים עפים לכל עבר.
ההצלחה הגדולה של השר כחלון נותנת את אותותיה בתורים המתארכים בשירות התעסוקה, עם מפוטרי חברות הסלולר המתכווצות, בעיקר סטודנטים ואוכלוסיות חלשות.
אבל כחלון עובר טוב מסך. עובר מעולה. משרד הרווחה והשרותים החברתיים צובר יותר "
לקוחות", המחאה החברתית גואה שוב, הציבור צמא לקרן אור קטנה מכוכב הצפון שיאפס שוב את הכוונות ויחזיר את הניווט אל השפיות. אבל בינתיים, 3 אגורות פחות על שיחה סלולרית ושיהיה טאבלט. עם טאבלט הייאוש נעשה יותר נוח.
כחלון ימשיך להפוך את הסלולר, להוזיל את המחיר, לגרום לטאבלטים להציף את המרחב הציבורי על חשבון השירות הציבורי. אין תרופות אבל יש טאבלט. אין חינוך חינם אבל יש טאבלט. אין שירותי רווחה אבל יש טאבלט. כחלון טוב לעשירים. נראה אותו מחלק טאבלט לנצרכי הסעד והרווחה. פופוליסט ניאנדרטלי בשירות הקולוניאליזם הקפיטליסטי. "כל בוקר יצאתי לקרב" אומר כחלון. לקרב על הטאבלט, לא על הסעד והרווחה. הקרב על הטאבלט!
ואנחנו, הניאנדרטלים ממשל המערה של אפלטון, רוקדים לצלילי הקולוניאליזם הקפיטליסטי ומרגישים כוכבים. הכוכבים היחידים בסיפור הזה הם נצרכי הסעד והרווחה המשלמים את מחיר הפופוליזם והפופולריות של השר המופקד על ענייניהם.
